דילוג לתוכן
התאמת מפלגות

חזית יהודית לאומית

עוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר
יו״ר
איתמר בן גביר
רשימה
עוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר
המחקר נכון לתאריך
7 באוקטובר 2026

רצה ברשימה משותפת עם ארץ ישראל שלנו - מפלגה יהודית מאוחדת לשלמות התורה העם והארץ בשם עוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר.

סקירה כללית

מהי המפלגה. "חזית יהודית לאומית" היא שם המפלגה הרשום שדרכו מתמודדת לכנסת עוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר. המכון הישראלי לדמוקרטיה, מכון מחקר לא מפלגתי, מתאר את חזית יהודית לאומית כשורש הארגוני של עוצמה יהודית: היא הוקמה ב-2004 בידי ברוך מרזל, התמודדה בבחירות 2006 ולא עברה את אחוז החסימה, התמודדה ב-2013 בתוך הרשימה "עוצמה לישראל", ולפני בחירות 2015 שינתה את שמה הציבורי לעוצמה יהודית [3]. במסמך זה "המפלגה" ו"עוצמה יהודית" מתייחסות לאותה תנועה.

אידיאולוגיה. לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, המפלגה דוגלת ברעיון ארץ ישראל השלמה (שליטה ישראלית בכל השטח שבין הירדן לים) ובהחלת ריבונות ישראלית ביהודה ושומרון. המכון מונה בין יוזמותיה עונש מוות למחבלים, רשות לאומית להגירה שתרחיק "אויבי המדינה", הקלה בכללי הפתיחה באש של כוחות הביטחון, שילוב המשפט העברי במערכת המשפט, ובחירת שופטי בית המשפט העליון בידי פוליטיקאים [3]. לבחירות 2026 הציבה המפלגה כנושאים המרכזיים שלה את עונש המוות, שינויים בתנאי הכליאה, הרחבת רישוי כלי הנשק, ותוכנית לעידוד הגירה מרצון של תושבי עזה [8, 11].

היסטוריה בבחירות. באפריל 2019 התמודדה המפלגה בתוך איחוד מפלגות הימין; הרשימה זכתה בחמישה מנדטים, אך בן גביר, במקום ה-7, לא נכנס לכנסת. בספטמבר 2019 וב-2020 התמודדה לבדה ולא עברה את אחוז החסימה. ב-2021 התמודדה בתוך רשימת הציונות הדתית, ובן גביר, במקום ה-3, נבחר. בנובמבר 2022 התמודדה שוב בתוך רשימת הציונות הדתית, שזכתה ב-14 מנדטים; שישה מהם הלכו לנציגי עוצמה יהודית [3]. בבחירות 2026 עוצמה יהודית מתמודדת ברשימה משלה לראשונה מאז 2020 [3].

הפיצול מהרשימה המשותפת של 2022. לפני בחירות 2022 אמרו מנהיגי רשימת הציונות הדתית שמדובר בגוש טכני שעשוי להתפצל אחרי הבחירות [4]. ב-20 בנובמבר 2022 אישרה הוועדה המסדרת של הכנסת את פיצולה לשלוש סיעות: הציונות הדתית (בצלאל סמוטריץ'), עוצמה יהודית (בן גביר, שישה חברי כנסת) ונעם (אבי מעוז, חבר כנסת אחד) [4, 5].

המנדטים הנוכחיים. סיעת עוצמה יהודית הוקמה עם שישה חברי כנסת בנובמבר 2022 [5], ובינואר 2025 החזיקה בשישה מתוך 120 מושבי הכנסת [10]. חברת הכנסת טלי גוטליב, שנבחרה מטעם הליכוד והיא מס' 2 ברשימת עוצמה יהודית לבחירות 2026, לא הוכרזה כפורשת מהליכוד: לפי הסכם מספטמבר 2026 היא נשארת כפופה למשמעת הסיעתית של הליכוד בהצבעות בכנסת עד הכנסת ה-26 [7, 12]. (אתר הכנסת לא היה נגיש במהלך המחקר, ולכן לא ניתן היה לבדוק שם מחדש את הגודל המדויק של הסיעה בתאריך המחקר.)

רשימת 2026: הגשה משותפת, אותיות ושותפה. הרשימה "עוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר" הוגשה לוועדת הבחירות המרכזית ב-7 בספטמבר 2026 מטעם שתי מפלגות רשומות: חזית יהודית לאומית, ו"ארץ ישראל שלנו – מפלגה יהודית מאוחדת לשלמות התורה העם והארץ" (ארץ ישראל שלנו) [1]. כל מועמד רשום כמייצג אחת משתי המפלגות: מס' 3 יצחק וסרלאוף ומס' 6 יצחק קרויזר מייצגים את ארץ ישראל שלנו, ושאר המועמדים הבכירים מייצגים את חזית יהודית לאומית [1]. ועדת הבחירות אישרה את הרשימה ב-27 בספטמבר 2026 עם אות הפתק ב. מפלגתו של בן גביר ומפלגתו של נפתלי בנט ביקשו שתיהן את האות הזאת, והוועדה העניקה אותה לעוצמה יהודית [2].

מיהי המפלגה השותפה. ארץ ישראל שלנו הוקמה בידי ברוך מרזל והרב שלום דב וולפא, שהודיעו על כך ב-15 בדצמבר 2008 [57]. בנובמבר 2022, כשסיעת הציונות הדתית התפצלה, ציין המכון הישראלי לדמוקרטיה ששתי מפלגות רשומות מייצגות את עוצמה יהודית: חזית יהודית לאומית בראשות בן גביר, וארץ ישראל שלנו שמייצג יצחק וסרלאוף [4]. במילים אחרות, "הרשימה המשותפת" מורכבת משתי מפלגות רשומות של אותה תנועה. לא נמצא פיצול בין שתי המפלגות הללו: בנובמבר 2022 הן עזבו יחד את סיעת הציונות הדתית כדי להקים את סיעת עוצמה יהודית [4, 5].

ניסיונות לפסול את הרשימה. ב-24 בספטמבר 2026 החליטה ועדת הבחירות המרכזית ב-19 קולות מול 10, עם נמנע אחד, לדחות בקשות של מפלגת הדמוקרטים ושל מכון זולת לפסול את רשימת עוצמה יהודית. הבקשות טענו שהמפלגה שוללת את קיומה של ישראל כמדינה דמוקרטית ומסיתה לגזענות [71, 77]. היועצת המשפטית לממשלה התנגדה לפסילה: היא אמרה שהראיות מטרידות מאוד, אך אינן עומדות ברף הגבוה מאוד הנדרש לפסילת מפלגה שלמה [71]. בקשות נפרדות של הדמוקרטים לפסול את בן גביר ואת גוטליב באופן אישי נדחו כבר ב-14 בספטמבר 2026 בידי יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, משום שחסרו בהן חתימות של שליש מחברי הוועדה [71]. ב-4 באוקטובר 2026 דחה בג"ץ את עתירת הדמוקרטים מטעמים דיוניים: חוק הבחירות לא העניק למפלגה זכות ערעור, הבקשות בעניין בן גביר וגוטליב חסרו את החתימות הנדרשות, והחלק הזה של העתירה הוגש באיחור. בית המשפט לא הכריע בטענות לגופן [71].

סקרים

ממוצע הסקרים: 6.3% (נכון ל־2 באוקטובר 2026). מקור: Mean of 5 polls published 2026-09-28 to 2026-10-02

הסקרים שנכללו בממוצע
  • Lazar Research (led by Dr. Menachem Lazar) · Maariv · 2026-09-30–10-01 · 602 משיבים · טעות דגימה ±4.0% · פורסם ב־2 באוק׳ 2026
  • Next Data · Channel 14 (Arutz Achshav 14) · 2026-10-01 · 2145 משיבים · טעות דגימה ±2.1% · פורסם ב־1 באוק׳ 2026
  • Direct Polls (led by Tzuriel Sharon) · i24NEWS (Middle East News 24 Ltd.) · 2026-10-01 · 504 משיבים · טעות דגימה ±4.3% · פורסם ב־1 באוק׳ 2026
  • Maagar Mochot (led by Prof. Yitzhak Katz) · Channel 16 · 2026-09-29 · 550 משיבים · טעות דגימה ±4.2% · פורסם ב־29 בספט׳ 2026
  • Next Data · Channel 14 (Arutz Achshav 14) · 2026-09-28 · 573 משיבים · טעות דגימה ±4.1% · פורסם ב־28 בספט׳ 2026

הנהגה ומועמדים מובילים

המקומות הראשונים ברשימה, כפי שהוגשה לוועדת הבחירות המרכזית ב-7 בספטמבר 2026 (עודכן ב-9 בספטמבר 2026) [1]:

  1. איתמר בן גביר (חזית יהודית לאומית), יו"ר המפלגה.
  2. טלי (רויטל) גוטליב (חזית יהודית לאומית).
  3. יצחק שמעון וסרלאוף (ארץ ישראל שלנו).
  4. עמיחי אליהו (חזית יהודית לאומית).
  5. לימור סון הר-מלך (חזית יהודית לאומית).
  6. יצחק קרויזר (ארץ ישראל שלנו).
  7. חנמאל דורפמן (חזית יהודית לאומית).
  8. יצחק (צחי) אליהו; 9. יוסף יצחק גולדברגר; 10. איתיאל יעקב נאמן; 11. מנחם דוד באבלי; 12. ישי יעקב פליישר [1, 8].

איתמר בן גביר. עורך דין שנודע כסנגור של יהודים שהואשמו באלימות נגד פלסטינים, לפי סוכנות הידיעות Associated Press. סוכנות הידיעות מדווחת שכנער מנע ממנו הצבא לשרת בשירות חובה בגלל דעותיו, שהיה מחסידיו של הרב מאיר כהנא, ושנבחר לכנסת לראשונה ב-2021 [9]. הוא מכהן כשר לביטחון לאומי, השר הממונה על המשטרה, מאז הקמת הממשלה בסוף 2022 [3, 9]. ב-19 בינואר 2025 התפטר מהממשלה יחד עם שני שרים אחרים של המפלגה, במחאה על הסכם הפסקת האש והחטופים בעזה [10], ושלושתם חזרו לתפקידיהם כחודשיים לאחר מכן, כשהלחימה בעזה התחדשה [3]. הרישום הפלילי שלו מוצג תחת הליכים משפטיים או אתיים.

טלי גוטליב. חברת כנסת מטעם הליכוד בכנסת ה-25, שסיכמה עם הליכוד ב-3 בספטמבר 2026 להתמודד עם עוצמה יהודית בלי שתוכרז כפורשת [12]. וסרלאוף ויתר לה על המקום השני [7]. כשהצטרפה אמרה שבאה "לשמור על גוש הימין" ולוודא שהממשלה הבאה תהיה ימנית "בלי להסתכל לכיוון איזנקוט" [7]. עוצמה יהודית מסרה שתבקש עבורה את משרד המשפטים בממשלה הבאה [32].

יצחק וסרלאוף. השר לנגב, לגליל ולחוסן הלאומי. הוא התפטר בינואר 2025 עם בן גביר וחזר לתפקידו כחודשיים לאחר מכן [3, 10]. בפברואר 2023 הרחיבה הממשלה את משרדו כך שיכלול את הנגב, הגליל, ערים מעורבות של יהודים וערבים, ההתיישבות הצעירה (יישובים שטרם הוסדרו במלואם) ויישובים מאוימים [54].

עמיחי אליהו. שר המורשת [3]. ב-5 בנובמבר 2023 השעה ראש הממשלה נתניהו את אליהו ואסר עליו להשתתף בישיבות הממשלה ללא הגבלת זמן, אחרי שאליהו רמז שהטלת פצצה גרעינית על עזה היא בגדר האפשר. אליהו אמר מאוחר יותר ש"ההצהרה על האטום [הפצצה] היא מטאפורית" [66].

לימור סון הר-מלך. חברת כנסת. בעלה, שולי הר-מלך, נהרג בפיגוע ירי ב-29 באוגוסט 2003, והיא נפצעה בו קשה [68]. היא יזמה את הצעת החוק עונש מוות למחבלים, שהפכה לחוק במרץ 2026 [46].

יצחק קרויזר. ביולי 2023 היה יו"ר סיעת עוצמה יהודית בכנסת. אביו הוא הרב של מצפה יריחו. קרויזר שירת ארבע שנים כלוחם בצה״ל [67].

חנמאל דורפמן. ראש לשכתו של בן גביר במשרד לביטחון לאומי. הוא הודיע על מועמדותו ב-9 ביולי 2026 [64]. החקירה שבה נחקר מוצגת תחת הליכים משפטיים או אתיים.

ישי פליישר. דובר בינלאומי של הקהילה היהודית בחברון. הוא תפס את המקום ה-12 אחרי שחבר הכנסת צביקה פוגל, יו"ר הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, החליט שלא להתמודד שוב [8, 6].

עמדות בנושאים

המדיניות ברצועת עזה

תקציר. המפלגה מתנגדת למסגרת הפסקת האש מאוקטובר 2025. היא רוצה שהלחימה בחמאס תתחדש עד "ניצחון מוחלט", ותומכת בהגירה מרצון מאורגנת של תושבי עזה ובהתיישבות יהודית ברצועה.

  • מעשה: בהצבעה בממשלה בלילה שבין 9 ל-10 באוקטובר 2025 על הסכם הפסקת האש והחטופים בעזה, כל שרי עוצמה יהודית הצביעו נגדו. דובר בן גביר מסר שהמפלגה אינה מתכננת לעזוב את הממשלה בשלב הזה [72, 15]. ערוץ Aaj TV, בציטוט The Times of Israel, דיווח שהישיבה התעכבה בכשלוש שעות בגלל התנגדות בן גביר לרשימת כ-250 האסירים הביטחוניים הפלסטינים שעמדו להשתחרר [14].
  • מעשה: בינואר 2025 התפטרו שלושת שרי המפלגה מהממשלה בגלל הסכם הפסקת האש והחטופים הקודם [10]. הם חזרו כחודשיים לאחר מכן, כשהלחימה בעזה התחדשה [3].
  • הצהרה: בישיבת הקבינט ב-30 בספטמבר 2025 כינה בן גביר את התוכנית האמריקאית "מסוכנת לביטחונה של ישראל". הוא אמר שהיא מוציאה את צה״ל מהשליטה המבצעית ברצועה, מוסרת את ביטחונה של ישראל לכוחות בינלאומיים, נותנת חנינה לאנשי חמאס ומכילה "פוטנציאל למדינה פלסטינית". הוא שאל גם "מה עם תוכנית ההגירה? מה עם הסיפוח?" [13].
  • התחייבות רשמית: ב-3 בספטמבר 2026 פרסמה המפלגה את "התנתקות 7/10", תוכנית לעידוד הגירה מרצון של תושבי עזה. היא קובעת יעדים של כ-250 אלף מהגרים בשנה הראשונה, 1.11 מיליון תוך שלוש שנים וכ-1.86 מיליון תוך שבע שנים [11, 26]. 12 העקרונות המוצהרים שלה כוללים יציאה מרצון בלבד, רק למדינות שמסכימות לקבל את המהגרים, סינון ביטחוני אישי, חבילות קליטה לתקופה של עד 24 חודשים, ותשלומים למדינות המקבלות שתלויים בקליטה בפועל. היא מציעה השקעה ישראלית ראשונית של 10 מיליארד ש"ח ועוד עד 50 מיליארד ש"ח במימון תואם, בתנאי שתהיה השתתפות בינלאומית [26]. המפלגה אומרת שתדרוש משרד ייעודי להגירה מרצון כתנאי במשא ומתן קואליציוני [11, 26]. בן גביר התחייב "לקדם את התוכנית הזאת... בקדנציה הבאה" [11].
  • הצהרה: בכנס באוקטובר 2024 סמוך לגבול עזה אמר בן גביר שישראל "יכולה לחדש את ההתיישבות בעזה" וציין את כפר דרום, נצרים ועצמונה (יישובים שפונו בהתנתקות ב-2005). הוא כינה את עידוד ההגירה הפתרון "המוסרי ביותר", "לא בכפייה" [69].
  • הצהרה: אחרי שהנשיא טראמפ הודיע ב-30 ביולי 2026 על הסכמה שהושגה לפירוק חמאס מנשקו [16], כינה בן גביר את טיוטת ההסכם "בלתי קבילה לישראל". הוא אמר שהפסקת התקיפות הממוקדות נגד אנשי חמאס תיתן לו "את ההזדמנות להתארגן לטבח הבא", וקרא להמשיך בפעולות צבאיות ברצועה ולעודד את יציאת הפלסטינים מעזה [70].
  • הקשר: נכון לאוגוסט 2026 חמאס לא פורק מנשקו, ולפי גורמים פלסטיניים וארגוני סיוע שצוטטו ב-NPR ישראל עדיין שלטה בכ-70% מהרצועה. ראש הממשלה נתניהו אמר שכוחות ישראליים לא ייסוגו עד שחמאס "יפורק מנשקו באמת" [16, 17].

האפשרות/ות הקרובה/ות: לחזור למלחמה, להשתלט על רצועת עזה, לעודד הגירה מרצון ולאפשר יישובים ישראליים ברצועה (resume-fighting-full-control).

איראן, חיזבאללה והאזור

תקציר. המפלגה מתנגדת להפסקות אש ולהסכמים בתיווך אמריקאי עם לבנון ועם איראן שאינם מגיעים עד פירוק חיזבאללה. היא מתנגדת לכל נסיגה משטחים שצה״ל כבש בדרום לבנון, ואומרת שישראל צריכה להיות מוכנה לסרב לבקשות אמריקאיות.

  • הצהרה: ב-4 ביוני 2026, אחרי שישראל ולבנון הסכימו ליישם הפסקת אש בתיווך אמריקאי, כינה בן גביר אותה "טעות חמורה". הוא אמר שחיזבאללה לא עזב את האזור שמדרום לנהר הליטני ושהצבא הלבנוני אינו יכול לאכוף את הרחקתו. הוא כתב שראש הממשלה היה צריך לומר לנשיא טראמפ ש"ישראל היא מדינה ריבונית ועצמאית" ושיש "רגעים שבהם צריך לדעת להגיד 'לא', גם לנשיא ארצות הברית" [19].
  • הצהרה: ב-15 ביוני 2026, בתגובה להסכם בין ארצות הברית לאיראן לסיום המלחמה, כתב בן גביר ש"ההסכם של טראמפ לא מחייב אותנו... אנחנו לא צד להסכם הזה". הוא הוסיף שאסור לישראל "להסתפק בפחות מפירוק חיזבאללה" ואסור לה "לסגת אף סנטימטר" משטח שצה״ל כבש בלבנון [20].
  • הצהרה: במסיבת עיתונאים בכנסת ב-22 ביוני 2026 הזהיר בן גביר מפני "עוד הפסקת אש חלשה". הוא אמר ש"מדינת ישראל חייבת להיות בטוחה. אם לא, ביירות תיראה כמו בית חנון", וש"שנים של תגובות מדודות, משוואות דמיוניות וניסיונות לקנות שקט זמני לא הביאו ביטחון" [21].
  • הצהרה: באוקטובר 2024 אמר שהמפלגה דורשת "ניצחון מוחלט בצפון, ניצחון מוחלט בעזה, ניצחון מוחלט נגד איראן" [22].

האפשרות/ות הקרובה/ות: להמשיך לתקוף את איראן, את חיזבאללה ואת בעלי בריתם עד שלא יוכלו עוד לאיים על ישראל, בלי הסכמים בינתיים (military-pressure-until-threats-removed).

יהודה ושומרון

תקציר. המפלגה תומכת בארץ ישראל השלמה ובהחלת ריבונות ישראלית ביהודה ושומרון. היא מתנגדת למדינה פלסטינית.

  • התחייבות רשמית: לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, האידיאולוגיה של המפלגה תומכת בארץ ישראל השלמה ובהחלת ריבונות ישראלית ביהודה ושומרון [3].
  • מעשה: ב-22 באוקטובר 2025 עברה בקריאה טרומית, ברוב של 25 מול 24, הצעת חוק של אבי מעוז (נעם) להחלת ריבונות ישראלית ביהודה ושומרון. לפי רישום ההצבעות של הכנסת לפי חברי כנסת, כל ששת חברי הכנסת של עוצמה יהודית שהצביעו (בן גביר, וסרלאוף, אליהו, סון הר-מלך, קרויזר ופוגל) הצביעו בעדה [25, 78]. הליכוד פרסם הודעה שבה כינה את הצעות החוק בעניין הריבונות "עוד פרובוקציה של האופוזיציה". בן גביר כינה את הצעת החוק של מעוז "הצעת חוק היסטורית", אמר שהוא "מופתע שעמדת נתניהו הייתה נגדה", ואמר שהוא "שמח שאנחנו גורמים לממשלה לפעול כממשלה ימנית" [25].
  • סתירה: המטרה המוצהרת של המפלגה היא החלת ריבונות ישראלית ביהודה ושומרון [3], וב-22 בינואר 2025, ימים אחרי שהמפלגה עזבה את הממשלה, כל ששת חברי הכנסת של עוצמה יהודית שהצביעו, בן גביר ביניהם, הצביעו בעד הצעת חוק של יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן להחלת ריבונות ישראלית על בקעת הירדן, שנדחתה ב-56 מול 32 [83, 10]. אולם ב-31 בדצמבר 2025, אחרי שהמפלגה חזרה לקואליציה, חמשת חברי הכנסת של עוצמה יהודית שהצביעו (אליהו, וסרלאוף, סון הר-מלך, פוגל וקרויזר) הצביעו נגד הצעת חוק להחלת ריבונות על ביתר עילית, שנדחתה ב-45 מול 8 כששלושה חברי כנסת נוכחים ולא הצביעו [84]. זו הייתה הצעת חוק של האופוזיציה, והמפלגה הצביעה עם הקואליציה. לא נמצא הסבר מצד המפלגה.
  • שינוי לאורך זמן: קודם לכן, ב-15 במרץ 2023, חמשת חברי הכנסת של עוצמה יהודית שהצביעו (בן גביר, וסרלאוף, אלמוג כהן, פוגל וקרויזר) הצביעו, יחד עם יתר הקואליציה, נגד אותה הצעת חוק בעניין בקעת הירדן, שנדחתה ב-66 מול 14 [82, 85]. לפני הצבעת 2023 החליטה ועדת השרים לענייני חקיקה שהקואליציה לא תתמוך בהצעה; בתשובה מטעם הממשלה כינתה השרה אורית סטרוק (הציונות הדתית) את ההצעה "הצעת חוק טרולינג" ואמרה ש"כל הקואליציה תומכת בריבונות. נקדם אותה בעיתוי המתאים" [85]. כך שהצבעות המפלגה על הצעת החוק הזאת עקבו אחרי מקומה בתוך הקואליציה או מחוצה לה: נגד ב-2023, בעד בינואר 2025. לא נמצאה עמדה מתוארכת של עוצמה יהודית בעניין החלת ריבונות מלפני ההצבעה הזאת. בהסכם הקואליציוני של המפלגה עם הליכוד, שנחתם ב-28 בדצמבר 2022, אין סעיף על החלת ריבונות; קווי היסוד של הממשלה שצורפו אליו קובעים שהממשלה "תקדם ותפתח התיישבות בכל חלקי ארץ ישראל", כולל ביהודה ושומרון [89].
  • הצהרה: ב-6 בספטמבר 2026 אמר בן גביר שמדינה פלסטינית תהיה איום קיומי. הוא אמר ש"מה שקרה ב-7 באוקטובר יחוויר לעומת מה שעלול לקרות בכפר סבא", ושהוא "מוכן לספוג סנקציות ולסבול קשיים כדי למנוע הקמת מדינה פלסטינית" [8].

האפשרות/ות הקרובה/ות: להפוך את כל יהודה ושומרון באופן רשמי לחלק מישראל ולהרחיב את היישובים (full-sovereignty). אף מקור שנפתח במחקר זה אינו מראה את עמדת המפלגה בעניין פירוק הרשות הפלסטינית.

מערכת המשפט

תקציר. המפלגה תומכת בהגדלת הכוח של נבחרי הציבור מול בתי המשפט והיועצת המשפטית לממשלה. היא דרשה שוב ושוב את הדחת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, ועבור הקדנציה הבאה היא מציעה שינויים באופן בחירת השופטים ובסמכויות בג"ץ.

  • התחייבות רשמית: ההסכם הקואליציוני מ-2022 בין הליכוד לעוצמה יהודית חייב את כל סיעות הקואליציה לתמוך בהצעות החוק של שר המשפטים בעניין היחסים בין רשויות השלטון. אלה כוללות את שיטת בחירת השופטים, חוק יסוד: החקיקה ו"פסקת התגברות", שתאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוק שבית המשפט ביטל [27].
  • מעשה: ב-16 בדצמבר 2024, בקריאה הראשונה של תקציב המדינה לשנת 2025 והחוקים הנלווים אליו, חברי הכנסת של עוצמה יהודית נמנעו בהצבעה הראשונה ואחר כך הצביעו נגד בהצבעות שאחריה, אף שהמפלגה הייתה חלק מהקואליציה. בחוק התקציב עצמו, שעבר בקריאה ראשונה ב-59 מול 57, רישום הכנסת מראה שבן גביר, וסרלאוף, אלמוג כהן, סון הר-מלך, פוגל וקרויזר הצביעו נגד [30, 80]. בן גביר קשר את התנגדותו לכך שהממשלה לא הדיחה את היועצת המשפטית לממשלה, ואמר ש"הדחת היועמ"שית היא משילות" [30, 29].
  • מעשה: ב-4 באוגוסט 2025 אישרה הממשלה, שכללה את שרי המפלגה, פה אחד את הצעת שר המשפטים יריב לוין להדיח את היועצת המשפטית לממשלה. המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, השעה את ההחלטה באותו יום [28].
  • התחייבות רשמית: במכתב לנתניהו ב-20 ביולי 2026 כתב בן גביר ש"תנאי הסף הראשוני לכניסת עוצמה יהודית לממשלה הבאה" הוא הדחה מיידית של היועצת המשפטית לממשלה ומינוי יועץ "שלא מורד בהנהגה הנבחרת". הוא דרש גם ועדה חוקרת בעלת סמכויות חקירה פליליות שתבחן את פעולותיה ופעולות צוותה [31].
  • התחייבות רשמית: ב-22 בספטמבר 2026 הציגו בן גביר וגוטליב את תוכנית המפלגה למשרד המשפטים [32]. היא כוללת הדחת היועצת המשפטית לממשלה עם הקמת הממשלה; מועמדים לבית המשפט העליון שיעברו שימוע בוועדת החוקה של הכנסת ויזדקקו לרוב של שני שלישים; החזרת כללי זכות העמידה (כללים בדבר מי רשאי לעתור לבית המשפט); הגדרת עניינים שאינם נתונים לביקורת שיפוטית; ביטול הקורס המשמש למיון מועמדים לשפיטה; וביטול הדרישה לאישור פרקליט המדינה לפני פתיחה בחקירות בגין הסתה, מרי וקריאה לאי-ציות [32].

האפשרות/ות הקרובה/ות: לתת לממשלה ולכנסת יותר כוח מול בתי המשפט ולהפסיק את החיוב של הממשלה בחוות דעתה של היועצת המשפטית לממשלה (continue-judicial-changes).

חקירת 7 באוקטובר

תקציר. המפלגה מתנגדת לוועדת חקירה ממלכתית שחבריה נבחרים בידי נשיא בית המשפט העליון. היא תומכת במסגרת "לאומית" שאינה כוללת אנשי מערכת המשפט.

  • הצהרה: בישיבת הממשלה ב-16 בנובמבר 2025, שבה החליטה הממשלה נגד ועדת חקירה ממלכתית, אמר בן גביר שהמסגרת "חייבת להיות לאומית, בלי אנשים ממערכת המשפט", משום ש"מי שיושב על ספסל השופטים הוא חלק ממי שנחקרים" [38]. הממשלה החליטה במקום זאת לקדם ועדת חקירה שהרכבה "ישקף הסכמה רחבה בציבור ככל האפשר" [38].
  • הקשר: הצעת החוק הקואליציונית שבאה בעקבות זאת תקים ועדה של שישה או שבעה חברים שייבחרו בהסכמה בין הקואליציה לאופוזיציה ברוב של 80 חברי כנסת. בלי הסכמה, שני הצדדים ימנו חברים בחלוקה שווה, ואם האופוזיציה לא תמנה חברים, יושב ראש הכנסת ימלא את המקומות. מפלגות האופוזיציה הודיעו בינואר 2026 שיחרימו את התהליך [39].
  • הצהרה: בדיון בוועדת הכנסת ביוני 2026 חזרה טלי גוטליב על טענותיה שבגידה התרחשה במהלך מתקפת 7 באוקטובר [40]. (אלה טענותיה. אף גוף רשמי שצוטט במחקר זה לא מצא בגידה.)

האפשרות/ות הקרובה/ות: ועדה שתמונה באמצעות הכנסת, בהסכמה או בחלוקה בין הממשלה לאופוזיציה (commission-appointed-by-knesset-balance). הראיות שצוטטו הן בעיקר הצהרות, ואת עמדת המפלגה בנוגע להצעות חוק ספציפיות בעניין הוועדה לא ניתן היה לאשש מרישומי ההצבעות של הכנסת.

הפשיעה בחברה הערבית

תקציר. כשר הממונה על המשטרה, בן גביר דחף לשלב את השב״כ (שירות הביטחון הפנימי של ישראל), להכריז על ארגוני פשיעה כארגוני טרור, ולאפשר מעצר מנהלי (מעצר בלי משפט). הוא האשים מנהיגים ערביים מקומיים בחלק מהבעיה.

  • מעשה: ב-15 ביולי 2026 אישרה הממשלה תוכנית, בהובלת נתניהו, שרת השוויון החברתי מאי גולן ובן גביר, לשלב את השב״כ במאבק בארגוני פשיעה בחברה הערבית [43]. כ-497 מיליון ש"ח הועברו מתוכנית הפיתוח החומשית "550" לחברה הערבית: כ-364 מיליון ש"ח ליחידת שב״כ נגד הברחות וסחר בנשק, וכ-132 מיליון ש"ח ליחידה משטרתית ארצית [44]. בן גביר כתב: "עכשיו זה רשמי – אנחנו עושים היסטוריה!" [43].
  • מעשה: ב-19 באוקטובר 2025 אישרה ועדת השרים לענייני חקיקה הצעת חוק של חבר הכנסת צביקה פוגל מעוצמה יהודית. היא תאפשר לשר לביטחון לאומי, באישור שר הביטחון, להכריז על ארגון פשיעה כ"ארגון טרור", ובכך תאפשר כלים כמו תפיסת נכסים, הגבלות תנועה, מעצר ממושך יותר ומעקב מודיעיני רחב [42]. בן גביר אמר שראש השב״כ החדש "אימץ את העמדה שלי" [42].
  • התחייבות רשמית: ביוני 2023 פרסמה עוצמה יהודית הצעת חוק שתאפשר לשר לביטחון לאומי לאשר מעצרים מנהליים ברי חידוש של שישה חודשים לאנשים הנחשבים סכנה לציבור, לפי בקשת מפכ"ל המשטרה ובאישור היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה. בן גביר אמר שביקש מהשב״כ לחקור את כל מקרי הרצח בחברה הערבית [41]. באותה עת התנגד לשימוש במעצר מנהלי נגד חשודים יהודים [41].
  • התחייבות רשמית: ההסכם הקואליציוני התחייב לתקן את החלטת הממשלה 550 (תוכנית החומש לחברה הערבית משנת 2021), בדגש על ביטחון אישי, חוק וסדר ותעסוקת צעירים, ולשנות את אופן חישוב הכספים שלה [27].
  • הצהרה: בינואר 2026, אחרי הפגנת ענק בסחנין נגד הפשיעה, אמר בן גביר שהרשויות הערביות המקומיות "עוצמות עין מפעילות פלילית" ומנסות להגביל את פעולת המשטרה. הוא אמר להן "תפסיקו עם הצביעות" [45].
  • הקשר: לפי JNS, מקרי המוות מאלימות בתוך היישובים הערביים עלו ב-2025, שבה נהרגו 252 אזרחים ערבים [43].

האפשרות/ות הקרובה/ות: אמצעים חריגים: לשלב את השב״כ ולתת למשטרה סמכות להחזיק במעצר בלי משפט חשודים בניהול ארגוני פשיעה (emergency-powers-shin-bet). נוסח האפשרות מחיל את המעצר על חשודים "ערבים או יהודים". ב-2023 התנגד בן גביר למעצר מנהלי נגד חשודים יהודים [41], והצעת החוק שלו מ-2023 לא הגבילה את תחולתו לפי קהילה.

גיוס חרדים

תקציר. המפלגה אומרת שהיא תומכת בשירות צבאי אך מתנגדת לכפייה על תלמידי ישיבות חרדים. היא מצביעה על מסלולים חרדיים ייעודיים במשטרה ובמשמר הגבול. תשובתה לפנייה של ynet מספטמבר 2026, שביקשה מהמפלגות את תוכניותיהן בנושא הגיוס, לא הזכירה סנקציות.

  • הצהרה: ב-28 באוקטובר 2024 אמר בן גביר: "אנחנו מאמינים בגיוס לצבא, אבל לא בכפייה." הוא אמר גם: "אני לא חושב שכפייה תעזור; לא ראיתי שכפייה על חרדים גרמה לחרדי להתגייס." הוא אמר שהצעד הראשון צריך להיות הטבות למשרתי מילואים, ושהוא פותח תפקידים במשטרה לחרדים [22, 23].
  • הצהרה: בתשובה לפנייה של ynet בספטמבר 2026, שביקשה מהמפלגות את תוכניותיהן בנושא הגיוס, אמר בן גביר: "הוכחנו שאפשר לשלב חרדים בשירות משמעותי... בלי לפגוע באורח החיים שלהם." הוא תיאר מסלולים ייעודיים במשטרה ובמשמר הגבול עם שמירה מלאה על שבת, כשרות, תפילה ולימוד תורה, וכן פלוגה חרדית במשמר הגבול בשם "אבנט". הוא אמר גם: "ישבתי עם רבנים, הסרנו חסמים" [24]. התשובה שפורסמה מטעם עוצמה יהודית לא הזכירה סנקציות או מכסות גיוס [24].

האפשרות/ות הקרובה/ות: הראיות מעורבות. הדגש של המפלגה על הסכמה עם רבנים ועל מסגרות המתאימות לחרדים קרוב ביותר לגיוס הדרגתי בהסכמה (gradual-targets-by-agreement), אך אף מקור אינו מראה שהמפלגה תומכת ביעדי גיוס או בקיצוץ מימון. גם הצהרתו של בן גביר נגד כפייה על חרדים תואמת בחלקה את voluntary-service-for-all, אם כי הוא לא החיל אותה על שירות בכלל.

דיור

תקציר. לא נמצא מצע כללי בנושא מחירי הדיור. הפעולות המתועדות של המפלגה מתמקדות ביישובים חדשים בנגב ובגליל באמצעות משרדו של וסרלאוף, ובהענקת קרקע ללוחמים.

  • מעשה: בפברואר 2023 הרחיבה הממשלה את משרדו של וסרלאוף למשרד לנגב, לגליל ולחוסן הלאומי. יעדיו המוצהרים כוללים "הגירה חיובית" וגידול דמוגרפי בנגב ובגליל, אגף להתיישבות צעירה ורשות לפיתוח המטרופולין של באר שבע [54].
  • מעשה: ב-23 במאי 2023, יום לפני הצבעת התקציב, דרשה עוצמה יהודית וקיבלה 250 מיליון ש"ח נוספים למשרד הנגב והגליל לשנת 2024. דוח של מרכז הנדל"ן הישראלי מיולי 2023 ספר 37 יישובים כפריים חדשים שמקודמים בגליל ובנגב, חלקם שמקורם בממשלות קודמות, במהלך שתיאר כמובל בידי שרים מהימין, ובהם וסרלאוף [55].
  • התחייבות רשמית: ההסכם הקואליציוני מ-2022 בין הליכוד לעוצמה יהודית, כפי שהונח על שולחן הכנסת, קובע החלטת ממשלה שתעשה את הציונות "ערך מדרגה ראשונה" בעל משקל מכריע במדיניות הממשלה, כולל בתכנון, במכרזים, בפטורים ובהקצאות, "בדגש על הנגב והגליל" והטבות למשרתי מילואים [27].
  • התחייבות רשמית: ההסכם הקואליציוני ביקש מהממשלה להרחיב ועדות קבלה (ועדות מקומיות שבודקות תושבים חדשים) ליישובים קהילתיים של עד 1,000 משפחות. לפי החוק הנוכחי הן חלות רק על יישובים של עד 400 משקי בית בנגב ובגליל [27].
  • התחייבות רשמית: תוכנית המפלגה למשרד הביטחון מספטמבר 2026 כוללת קרקע חינם ללוחמים [32].

האפשרות/ות הקרובה/ות: לפתח אזורים מחוץ למרכז הארץ (develop-periphery-and-transport), עם מענקי קרקע ללוחמים כסוג של עזרה ישירה (direct-help-for-buyers). הראיות מוגבלות.

יוקר המחיה

לא נמצאה עמדה מתועדת. חיפושים בעברית ובאנגלית אחר עמדות המפלגה בנושא מחירי מזון, מע"מ, יבוא, תחרות ומדיניות יוקר המחיה לא העלו מצע, הצעת חוק או הצהרה בנושא יוקר המחיה הכללי. פריטים קשורים שנמצאו: בדצמבר 2024 העלה בן גביר שכר במשטרה ובשירות בתי הסוהר בלי מקור תקציבי מוסכם, והצביע נגד חוקי התקציב הקואליציוניים עד שמשרד האוצר אישר את דרישותיו [29]. תוכנית המפלגה ל-2026 קוראת גם להעלאת שכר החיילים [32]. אלה נוגעים לקבוצות מסוימות ואינם מציגים מדיניות כללית ליוקר המחיה.

דת ומדינה

תקציר. נמצאו מעט ראיות ספציפיות למפלגה בנושא נישואים, גיור או תחבורה בשבת. הראיות הקיימות מצביעות על תפקיד גדול יותר להלכה ולמנהג היהודי בחיים הציבוריים, במיוחד בהר הבית.

  • התחייבות רשמית: המכון הישראלי לדמוקרטיה מונה בין יוזמות המפלגה את שילוב "המשפט העברי" (ההלכה) במערכת המשפט [3].
  • התחייבות רשמית: ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לעוצמה יהודית קובע תיקון של חוק איסור הפליה כך שאירועי תרבות ולימודים לחרדים ולדתיים יוכלו להתקיים בהפרדה מגדרית, וכך שיהיה אפשר להקים יישובי מגורים על בסיס דתי [27].
  • מעשה: כשר הממונה על המשטרה אמר בן גביר שוב ושוב שמדיניותו היא לאפשר תפילה יהודית בהר הבית. לפי ההסדר ארוך השנים עם ירדן, נאסר על יהודים להתפלל שם. ה-Times of Israel דיווח שבשנה שלפני אוקטובר 2025 אפשרה המשטרה למתפללים יהודים להתפלל, ואפילו להשתטח, באזורים מסוימים. באוגוסט 2025 הפך בן גביר לשר הממשלה הראשון שהתפלל שם בגלוי, וב-8 באוקטובר 2025 הוביל שם תפילה [18].

האפשרות/ות הקרובה/ות: לתת להלכה (החוק הדתי היהודי) תפקיד גדול יותר בניהול המדינה (strengthen-jewish-character). זה מבוסס על ראיות מוגבלות. לא נמצאו עמדות מתועדות של המפלגה בנושא נישואים אזרחיים, כללי גיור או תחבורה ציבורית בשבת.

עמדות בולטות נוספות

עונש מוות למחבלים

  • התחייבות רשמית: ההסכם הקואליציוני מ-2022 התחייב שהקואליציה תעביר חוק עונש מוות למחבלים לפני תקציב 2023 [27].
  • מעשה: ב-30 במרץ 2026 העבירה הכנסת את חוק עונש מוות למחבלים, ביוזמת חברת הכנסת לימור סון הר-מלך מעוצמה יהודית ובקידום של בן גביר, ב-62 מול 48 (עם נמנע אחד) בקריאה שלישית. לפי רישום הכנסת, כל ששת חברי הכנסת של עוצמה יהודית שהצביעו (בן גביר, וסרלאוף, אליהו, סון הר-מלך, קרויזר ופוגל) הצביעו בעדו, וכך גם גוטליב, שהייתה אז חברת כנסת מטעם הליכוד [46, 47, 81]. Jewish Insider דיווח שהמפלגה התנתה את תמיכתה בתקציב המדינה, שאושר מוקדם יותר באותו יום, בהעברת החוק [48]. החוק מאפשר לבתי המשפט, ובמקרים מסוימים מחייב אותם, להטיל עונש מוות על מחבל שגרם בכוונה למותו של אדם [47, 48]. בנוסח שאושר בוועדה ב-24 במרץ 2026, גזר הדין אינו מחייב הסכמה פה אחד של השופטים, מבוצע בתלייה בידי שירות בתי הסוהר תוך 90 יום, ואי אפשר לחון עליו [46]. בבתי משפט צבאיים ביהודה ושומרון החוק חל על תושבים שאינם ישראלים; N12 דיווח שהוועדה רצתה תחילה שעונש המוות יהיה שם חובה, אך הנוסח הסופי משאיר לבית המשפט שיקול דעת להטיל במקומו מאסר עולם [47, 48]. בבתי משפט אזרחיים הוא חל על מי ש"גורמים במזיד למותו של אדם מתוך מטרה לשלול את קיומה של מדינת ישראל" [48]. אסור לממשלה לשחרר או להחליף אסירים שנגזר עליהם עונש מוות [48].
  • הקשר: בן גביר אמר אחרי ההצבעה: "אנחנו עושים היסטוריה" [47]. האגודה לזכויות האזרח בישראל עתרה לבג"ץ נגד החוק [47]. לא נמצאה הכרעה בעתירות נכון ל-7 באוקטובר 2026.

הגירה מרצון מעזה

  • התחייבות רשמית: תוכנית "התנתקות 7/10" של המפלגה (ספטמבר 2026) ודרישתה למשרד ייעודי להגירה מתוארות תחת המדיניות ברצועת עזה [11, 26]. ישי פליישר (מס' 12) תיאר אותה כ"תוכנית מלאה שכתבנו" [8].

רישוי כלי נשק וכיתות כוננות אזרחיות

  • מעשה: אחרי 7 באוקטובר 2023 הרחיב משרדו של בן גביר את הזכאות לרישיונות לנשק פרטי; עשרות יישובים נוספו לרשימת האזורים הזכאים. בשנה שלאחר מכן ניתנו כ-188 אלף רישיונות, מתוך כ-365 אלף בקשות [49]. היחידה הארצית לחקירות הונאה (להב 433) בדקה אם חלק מהרישיונות שניתנו בידי עובדים זמניים הפרו את הקריטריונים, וכמה אנשים מלשכתו של בן גביר נחקרו [49].
  • התחייבות רשמית: לבחירות 2026 ערכה המפלגה קמפיין להרחבת היתרי הנשק כדי להקים "אלף כיתות כוננות אזרחיות" ברחבי הארץ [8]. ישי פליישר (מס' 12) ייחס למפלגה "רישיונות נשק ל-200 אלף ישראלים" ופתיחת "עוד 1,000 צוותי תגובה מהירה"; אלה טענות של המפלגה [8].

המשטרה והמשמר הלאומי

  • מעשה: בדצמבר 2022 תיקנה הקואליציה את פקודת המשטרה (תיקון מס' 37) כדי לקבוע את סמכויות השר לביטחון לאומי על המשטרה. ב-2 בינואר 2025 ביטל בג"ץ ברוב של 5 מול 4 את הסעיף שאפשר לשר לקבוע מדיניות בחקירות. בית המשפט אישר פה אחד את השאר, והדגיש שהשר רשאי לקבוע רק מדיניות כללית ואסור לו להתערב בפעולות מבצעיות [33].
  • מעשה: ב-2 באפריל 2023 אישרה הממשלה את הצעת בן גביר להקים "משמר לאומי" במשרדו למצבי חירום, פשיעה לאומנית, לוחמה בטרור ומשילות. היא אישרה זאת חרף התנגדות היועצת המשפטית לממשלה ומכתב של מפכ"ל המשטרה שהזהיר מפני כפילות [50]. ההסכם הקואליציוני קרא גם להפריד את משמר הגבול מהמשטרה ולהציבו ישירות תחת השר [27]. לא נמצא מקור שמאשר שההפרדה הזאת בוצעה.
  • התחייבות רשמית: ההסכם הקואליציוני קובע שהשר לביטחון לאומי יבחן את כללי הפתיחה באש של המשטרה וישנה אותם "לפי הצורך" [27].

בתי הסוהר והאסירים הביטחוניים

  • מעשה: עותרים (האגודה לזכויות האזרח בישראל וגישה) האשימו את בן גביר ואת שירות בתי הסוהר בקיצוץ מנות האוכל של אסירים ביטחוניים. ב-7 בספטמבר 2025 פסק בג"ץ ברוב של 2 מול 1 שהמדינה אינה מספקת לאסירים ביטחוניים מזון מספיק ל"קיום בסיסי", והורה לה לעשות זאת. בן גביר מתח ביקורת על פסק הדין ואמר שמשרדו ימשיך לספק רק את "התנאים המינימליים ביותר על פי חוק" [51].
  • הקשר: הדוח המיוחד של מבקר המדינה לשנת 2026 מצא שבתחילת 2025 החזיק שירות בתי הסוהר כ-23,400 אסירים, ובהם כ-10,000 אסירים ביטחוניים, לעומת תקן קיבולת של 14,500 מקומות. הוא מצא גם חסר של 3,502 מקומות לאסירים ביטחוניים [52].

חקיקה הנוגעת לטרור

  • מעשה: ב-7 בנובמבר 2024 העבירה הכנסת, ב-61 מול 41 בקריאה שלישית, חוק המאפשר גירוש של קרובי משפחה מדרגה ראשונה של מחבלים שידעו מראש על הפיגוע ולא דיווחו עליו, או שהביעו תמיכה בו או הזדהות עמו. הגירוש יהיה לעזה או למקום אחר, ל-7–15 שנים לאזרחים ול-10–20 שנים לתושבים. כל חברי הכנסת של עוצמה יהודית שנרשמו בהצבעה, כולל אלמוג כהן, הצביעו בעדו [53, 79]. באוקטובר 2024 תיאר בן גביר את הצעת החוק כהצעה של חבר הכנסת אלמוג כהן מעוצמה יהודית ואמר שהוא מצפה שתעבור [22]. הוא כינה את אישורה "יום היסטורי וחשוב לכל אזרחי ישראל" [53].
  • התחייבות רשמית: ההסכם הקואליציוני כלל חוקים לאסור הנפת דגלי אש"ף במוסדות הממומנים בידי המדינה ולהטיל מס על תרומות של ממשלות זרות לארגונים ישראליים [27].

צה״ל והחיילים

  • התחייבות רשמית: בספטמבר 2026 אמרה המפלגה שתדרוש את משרד הביטחון עבור בן גביר [32]. תוכניתה כוללת שינוי כללי הפעלת הכוח של צה״ל, מתן גיבוי משפטי רחב יותר לחיילים, העלאת שכר החיילים, מתן קרקע חינם ללוחמים, החלפת הקוד האתי של צה״ל (שבן גביר כינה "הקוד האתי הפרוגרסיבי של אסא כשר"), ופתיחת יחידות עילית כמו 8200 באופן רחב יותר למועמדים מכל האוכלוסייה [32].
  • התחייבות רשמית: ההסכם הקואליציוני התחייב לחוק שיקבע את האחריות המשפטית של חיילים הפועלים במבצעים, שלפיו תחקיר מבצעי יקדים החלטות על חקירה פלילית [27].

הנגב והבדואים

  • הצהרה: ב-8 במאי 2024, כשרשות מקרקעי ישראל הרסה עשרות מבנים בלתי מורשים בכפר הבדואי ואדי אל-חליל בנגב, אמר בן גביר ש"הסתיימו הימים שבהם הכפרים הערביים בונים איפה שהם רוצים" וכינה זאת "צעד חשוב של ריבונות ומשילות" [56]. פליישר (מס' 12) אמר שהמפלגה "הורידה 10,000 בתים שנבנו בלי היתר בנגב" [8]. המספר הזה הוא טענה של המפלגה ולא אומת במקור רשמי.
  • מעשה: ראו דיור למשרד הנגב והגליל וליישובים חדשים [54, 55].

עלייה

  • הצהרה: ישי פליישר (מס' 12) אמר שיפעל להקל על העלייה (הגירה יהודית לישראל) ולתת קול לעולים דוברי אנגלית ורוסית. הוא אמר שזה הפך ל"הכרח" בגלל עליית האנטישמיות בחו"ל [8].

עמדה לגבי קואליציה

  • הצהרה (6 בספטמבר 2026): בן גביר רמז שאם עוצמה יהודית לא תזכה ב-15 מנדטים, נתניהו עשוי להקים ממשלה עם מפלגת ישר! של גדי איזנקוט, ואמר שלכן הוא רוצה שעוצמה יהודית תהיה "גדולה וחזקה" [8].
  • הצהרה (4 בספטמבר 2026): גוטליב אמרה שהצטרפה "כדי לשמור על גוש הימין" ועל ממשלה ימנית "בלי להסתכל לכיוון איזנקוט" [7].
  • התחייבות רשמית (20 ביולי 2026): בן גביר כתב לנתניהו שהדחה מיידית של היועצת המשפטית לממשלה עם הקמת הממשלה היא "תנאי הסף הראשוני לכניסת עוצמה יהודית לממשלה הבאה", ושבלי שהתנאי הזה יתמלא "לא נוכל להצטרף לממשלה" [31].
  • התחייבות רשמית (ספטמבר 2026): המפלגה תדרוש משרד להגירה מרצון [11, 26], את משרד הביטחון עבור בן גביר ואת משרד המשפטים עבור גוטליב [32]. גורמים בליכוד השיבו ב-23 בספטמבר 2026 ששני המשרדים הם תיקים מרכזיים של הליכוד שאין לו כוונה לוותר עליהם [32].
  • הצהרה (22 ביוני 2026): בן גביר תקף בשמו את מועמד האופוזיציה נפתלי בנט וכינה אותו "הנוכל בנט" [21]. לא נמצאה הצהרה מפורשת מ-2026 השוללת ישיבה עם מפלגות ששמן נקוב, מעבר לתנאים שלעיל.

רקורד בהתחייבויות קואליציוניות:

  • קוימה: בן גביר אמר שיתפטר אם הסכם הפסקת האש והחטופים מינואר 2025 יאושר. הממשלה אישרה אותו ב-17–18 בינואר 2025, אף ששלושת שרי עוצמה יהודית הצביעו נגד [74]. שרי המפלגה התפטרו ב-19 בינואר 2025 וחזרו כחודשיים לאחר מכן, כשהלחימה התחדשה [10, 3].
  • קוימה בחלקה: בדצמבר 2024 התנה בן גביר את תמיכתו בתקציב 2025 בהדחת היועצת המשפטית לממשלה. סיעתו הצביעה נגד חוקי התקציב בקריאה ראשונה ב-16 בדצמבר 2024, והוא המשיך להצביע נגד חוקי קואליציה במשך תקופה [30, 29].
  • סתירה: ב-9 באוקטובר 2025 כתב בן גביר: "אם שלטון חמאס לא יפורק, או אם רק יגידו לנו שהוא פורק בעוד שבפועל הוא ממשיך להתקיים בצורה אחרת – עוצמה יהודית תפרק את הממשלה" [73]. רויטרס דיווחה שאמר שיצביע להפלת הממשלה אם חמאס לא יפורק [15]. באוגוסט 2026 חמאס לא פורק מנשקו ונתניהו עדיין דרש את פירוקו מנשקו "באמת" [17], אך המפלגה נשארה בממשלה ובן גביר עדיין כיהן כשר לביטחון לאומי בספטמבר 2026 [8, 11].

רקורד: הבטחות מול ביצוע

המפלגה בממשלה מאז סוף 2022, מלבד כחודשיים בתחילת 2025 [3, 10]. השוואה בין התחייבויות לביצוע:

התחייבות מקור מה קרה
עונש מוות למחבלים לפני תקציב 2023 ההסכם הקואליציוני [27] עבר במרץ 2026, כשלוש שנים אחרי המועד שנקבע בהסכם; עתירה לבג"ץ תלויה ועומדת [47].
משמר לאומי תחת המשרד לביטחון לאומי ההסכם הקואליציוני [27] הממשלה אישרה את הקמתו באפריל 2023 [50]; לא נמצא מקור על מצבו המבצעי הנוכחי.
סמכויות רחבות יותר לשר על המשטרה תיקון פקודת המשטרה, דצמבר 2022 [33] אושר ברובו; הסעיף על מדיניות החקירות בוטל בינואר 2025 [33].
יותר אזרחים חמושים וכיתות כוננות מדיניות השר [49] כ-188 אלף רישיונות ניתנו בשנה שאחרי אוקטובר 2023 [49]; המפלגה עורכת כעת קמפיין ל"אלף כיתות כוננות אזרחיות" [8].
השב״כ במאבק בפשיעה בחברה הערבית דרישת בן גביר מאז 2023 [41] הממשלה אישרה זאת ביולי 2026 [43, 44].
ארגוני פשיעה כארגוני טרור הצעת חוק פוגל [42] אושרה בוועדת השרים באוקטובר 2025 [42]; אישור סופי לא אושש במקורות שנמצאו.
גירוש קרובי משפחה של מחבלים הצעות חוק של עוצמה יהודית [22] הפך לחוק בנובמבר 2024 [53].
פיטורי היועצת המשפטית לממשלה דרישה חוזרת [29, 31] הממשלה הצביעה על הדחתה באוגוסט 2025; בג"ץ השעה את ההחלטה [28]. היא נשארה בתפקידה בספטמבר 2026 [32].
תנאי כליאה קשים יותר מדיניות השר [51] בג"ץ פסק בספטמבר 2025 שהמזון נמוך מהמינימום החוקי [51].
תקציב נוסף למשרד הנגב והגליל דרישת המפלגה, מאי 2023 [55] נוספו 250 מיליון ש"ח לשנת 2024 [55].
עזה: "ניצחון מוחלט", בלי הסכם שמותיר את חמאס הצהרות [13, 14] הממשלה אישרה את ההסכם מאוקטובר 2025 חרף התנגדות המפלגה; המפלגה נשארה בממשלה [14, 15, 17].

הליכי בג"ץ בעניין התנהלות השר מתוארים תחת הליכים משפטיים או אתיים.

הליכים משפטיים או אתיים הנוגעים להנהגה

איתמר בן גביר: הרשעות בעבר.

  • ב-16 במאי 2004 הרשיע בית משפט השלום בירושלים את בן גביר בתמיכה בארגון טרור, בגין עלונים שהתייחסו לתנועת כ"ך האסורה ושחולקו בהר הבית בתשעה באב ב-1999 [58, 75]. ההרשעה הפכה לחלוטה בנובמבר 2006, כשבית המשפט העליון סירב לבקשתו להגיש ערעור נוסף. הוא נידון לשלושה חודשי עבודות שירות [75].
  • בתיק מאוחר יותר הרשיע אותו בית משפט השלום בכמה אישומים של תמיכה בארגון טרור והסתה לגזענות, וזיכה אותו באחרים. ב-17 בספטמבר 2008 קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים את ערעורו על האישום הנוגע לכרזות על חברי כנסת ערבים, דחה את ערעור המדינה, וקבע את העונש על 200 שעות של שירות לתועלת הציבור ו-60 ימי מאסר על תנאי [59]. סוכנות הידיעות Associated Press מדווחת שהוא הורשע בסך הכול שמונה פעמים, בעבירות ובהן גזענות ותמיכה בארגון טרור [9].
  • ב-13 במרץ 2012 זיכה בית משפט השלום בירושלים את בן גביר מתמיכה בארגון טרור בתיק, שהוגש ב-2006, בעניין חומר תעמולה של כ"ך (תנועה שהוצאה אל מחוץ לחוק כארגון טרור) שנטען שהוחזק בדירה ששכר ב-2002. השופט הצביע על כשלים של המשטרה בטיפול בראיות [60].

איתמר בן גביר: הליכים בזמן כהונתו כשר.

  • עתירות לבג"ץ להדחתו (תלויות ועומדות). העתירות מבקשות מבית המשפט להורות לנתניהו להדיח את בן גביר מתפקידו בשל התערבות לא חוקית לכאורה בפעולות משטרה, במינויים ובחקירות. בפברואר 2026 הוציא בג"ץ צו על תנאי (צו המורה להסביר) המחייב את נתניהו להסביר מדוע לא יסיר את בן גביר מתפקיד השר לביטחון לאומי, והרחיב את ההרכב לתשעה שופטים. ב-18 במרץ 2026 קיבל בית המשפט את בקשת נתניהו לדחות את הדיון בגלל המלחמה, והעביר אותו מ-24 במרץ ל-15 באפריל 2026 [37]. ב-16 באפריל 2026 הוציא בית המשפט צווי ביניים: קידום קצינים לדרגת תת-ניצב ומעלה יתבצע רק בהמלצת הפיקוד הבכיר של המשטרה ובהודעה מוקדמת של שבעה ימים ליועצת המשפטית לממשלה, ונאסר על בן גביר לדבר על שימוש בכוח משטרתי או על חקירות משטרה מתנהלות. בית המשפט גם נתן לסדרת העקרונות המוסכמת בין הצדדים תוקף של החלטה שיפוטית מחייבת [35]. ב-20 ביולי 2026 מסרה היועצת המשפטית לממשלה לבית המשפט שהתשתית העובדתית המחייבת את נתניהו לשקול את הדחת בן גביר "התחזקה", ושחלק מההפרות של העקרונות מהוות גם הפרות של צו הביניים [34]. ב-5 באוגוסט 2026 מסרו נתניהו והממשלה לבית המשפט שאין עילה להדחתו [36]. לא נמצאה הכרעה סופית נכון ל-12 באוקטובר 2026.
  • ועדת האתיקה של הכנסת. ב-23 ביוני 2025 נזפה הוועדה בבן גביר ובטלי גוטליב, בין חברי כנסת אחרים, על כך שכינו חברי כנסת אחרים "מחבלים" [61]. ב-12 במאי 2026 מצאה ועדת האתיקה שבן גביר הפר את כללי האתיקה בקידום גוף מסחרי: הוא שיתף סרטון שבו הוא נראה מבלה בפארק שעשועים ומשבח אותו, וגם פורסם בחשבון של הפארק עצמו. הוועדה הטילה הערה (החלטה 52/25) [90]. סטטוס: הוכרע.

איתמר בן גביר: סנקציות של ממשלות זרות. ב-10 ביוני 2025 הודיעו הממלכה המאוחדת, יחד עם אוסטרליה, קנדה, ניו זילנד ונורווגיה, על סנקציות נגד בן גביר ונגד שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. ממשלת בריטניה אמרה שעל השניים הוטלו סנקציות "בתוקף מעמדם האישי" בשל "הסתתם החוזרת לאלימות נגד אזרחים פלסטינים" ביהודה ושומרון [86]. אלה מעשים רשמיים של ממשלות זרות, ולא הליכים משפטיים ישראליים. סטטוס: רשימת הסנקציות הרשמית של בריטניה עדיין כללה את בן גביר ב-12 באוקטובר 2026 (הקפאת נכסים, איסור נסיעה ופסילה מכהונה כדירקטור) [88]. המצב הנוכחי של האמצעים של ארבע המדינות האחרות לא נבדק. אין הליך ישראלי.

חשבונות המפלגה: ממצא מבקר המדינה (פברואר 2025). בביקורתו על החשבונות השוטפים של סיעות הכנסת לתקופה שבין 1 בדצמבר 2022 ל-31 בדצמבר 2023, מצא מבקר המדינה ששלוש סיעות, ובהן חזית יהודית לאומית ושותפתה ארץ ישראל שלנו, לא דיווחו ולא שילמו במועד לרשות המסים את המס המיוחד בשיעור 25% שניכו משכרם של פעילים ועובדים בקמפיין הבחירות לכנסת ה-25. חזית יהודית לאומית שילמה כ-238 אלף ש"ח מהמס הזה באיחור. המבקר לא העניק לה דוח חיובי ועיכב 20,000 ש"ח ממימונה השוטף [87]. זהו ממצא על חשבונות המפלגה, ולא על אדם מסוים. לא נמצא שינוי מאוחר יותר בממצא הזה.

בקשות לפסול את הרשימה. דחיית ועדת הבחירות המרכזית את הבקשות לפסול את הרשימה (24 בספטמבר 2026) ודחיית בג"ץ את העתירה (4 באוקטובר 2026) מתוארות תחת סקירה כללית [71, 77].

טלי גוטליב (מס' 2). במאי 2026 הגישה היועצת המשפטית לממשלה כתב אישום נגד גוטליב על חשיפה ופרסום של מידע מסווג בניגוד לחוק השב״כ. לפי האישום, ב-24 בינואר 2024 פרסמה צילום מסך שכלל את שמו המלא של בן זוגה של מנהיגת המחאה שקמה ברסלר, שלפי כתב האישום הוא עובד שב״כ [40, 62]. ועדת הכנסת הצביעה 11–3 בעד מתן חסינות לגוטליב ב-15 ביוני 2026 [62]. המליאה אישרה את החסינות ב-17 ביוני 2026: 61–48 בנימוק שהמעשה נעשה במילוי תפקידה, ו-62–48 בנימוק שכתב האישום הוגש בחוסר תום לב או באפליה [63]. עובד השב״כ עתר לבג"ץ נגד ההחלטה על החסינות; לא נמצאה הכרעה בעתירה נכון ל-12 באוקטובר 2026 [63]. וואלה דיווח שבקדנציה של הממשלה הבאה היועצת המשפטית לממשלה ופרקליטות המדינה יכולות להגיש את כתב האישום מחדש, מה שיוביל להצבעה חדשה על חסינות [63].

חנמאל דורפמן (מס' 7). ב-4 בפברואר 2025 נחקר דורפמן באזהרה במחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש). הוא נחשד בניסיון להשפיע על חקירות של פשיעה לאומנית ובבקשת מידע משטרתי שלא היה מורשה לקבל. עורך דינו הכחיש את החשדות [65, 64]. ב-28 בספטמבר 2025 מסרה מח"ש בהודעה רשמית שחקרה את דורפמן שוב באזהרה, בחשד לעבירות הנוגעות לטוהר המידות בשירות הציבורי, בעקבות ממצאים חדשים [76]. לא נמצאה החלטה בתיק (סגירה או כתב אישום) נכון ל-12 באוקטובר 2026.

לימור סון הר-מלך (מס' 5) – ועדת האתיקה של הכנסת. ב-12 במאי 2026 מצאה ועדת האתיקה שסון הר-מלך הפרה את כללי האתיקה בכך שהשתתפה כדוברת באירוע גיוס כספים עבור אמירם בן-אוליאל, שהורשע ברצח בני משפחת דוואבשה. הוועדה אמרה שנאום באירוע שכל מטרתו גיוס כספים אינו הולם את מעמדה כחברת כנסת, והטילה הערה. היא לא הגיבה לקובלנה (החלטה 52/25) [90]. סטטוס: הוכרע.

החיפושים כללו דיווחים בעברית ובאנגלית על בתי משפט ועל הכנסת. לא נמצאו כתבי אישום, הרשעות או בדיקות רשמיות נגד וסרלאוף, אליהו, סון הר-מלך או קרויזר. השעיית אליהו מישיבות הממשלה בנובמבר 2023, המתוארת תחת הנהגה ומועמדים מובילים, הייתה החלטה של ראש הממשלה ולא הליך משפטי [66].

מקורות

  1. עוצמה יהודית – רשימת המועמדים הוגשה מטעם מפלגת חזית יהודית לאומית ומטעם מפלגת ארץ ישראל שלנו (candidate-list page, 26th Knesset). Central Elections Committee (copy hosted by the Israel Democracy Institute), 2026-09-07 (updated 2026-09-09). https://www.idi.org.il/media/32332/%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA.pdf
  2. חודש לפני בחירות 2026: נחשפו האותיות שיחכו לכם בקלפי. ICE, 2026-09-27. https://www.ice.co.il/local-news/news/article/1131229
  3. עוצמה יהודית (party profile). Israel Democracy Institute, n.d. (accessed 2026-10-07). https://www.idi.org.il/policy/parties-and-elections/parties/otzma-yehudit/
  4. הציונות הדתית כמקרה מבחן: פיצולי הסיעות המהירים הם מהלומה נוספת לחוסר היציבות הפוליטי. Israel Democracy Institute, 2022-11-20. https://www.idi.org.il/articles/46501
  5. הוועדה המסדרת אישרה: מפלגת הציונות הדתית תתפצל לשלוש סיעות בכנסת. Walla News, 2022-11-20. https://news.walla.co.il/item/3541514
  6. MK Zvika Fogel says he won't run with Ben-Gvir's Otzma Yehudit. The Jerusalem Post, 2026-09-06. https://jpost.com/israel-election-2026/article-907719
  7. בן גביר נתן לטלי גוטליב את המקום השני – ורמז על חיזוק אפשרי נוסף. Maariv, 2026-09-04. https://www.maariv.co.il/news/elections-2026/article-1362987
  8. Ben-Gvir unveils Otzma slate, welcomes Fleisher to Knesset run. JNS, 2026-09-08. https://www.jns.org/news/israel-news/ben-gvir-unveils-otzma-slate-welcomes-fleisher-to-knesset-run
  9. Who is Itamar Ben-Gvir, the far-right minister who visited a contested Jerusalem holy site? Associated Press (via WSLS), 2024-07-18. https://www.wsls.com/news/2024/07/18/who-is-itamar-ben-gvir-the-far-right-minister-who-visited-a-contested-jerusalem-holy-site/
  10. Otzma Yehudit Party Quits Government In Protest Against Ceasefire. TPS – Tazpit Press Service, 2025-01-19. https://tps.co.il/articles/otzma-yehudit-party-quits-government-in-protest-against-ceasefire/
  11. Ben-Gvir unveils Gaza emigration plan, vows implementation after election. JNS, 2026-09-05. https://www.jns.org/news/israel-news/ben-gvir-unveils-voluntary-gaza-emigration-plan-vows-implementation-after-election
  12. מבלי שתוכרז כ"פורשת": טלי גוטליב תעבור לעוצמה יהודית. Makor Rishon, 2026-09-03. https://www.makorrishon.co.il/news/politcal/article/367402
  13. בן גביר תקף: "ההסכם מסוכן לביטחון", נתניהו ניסה להרגיע. Walla News, 2025-09-30. https://news.walla.co.il/item/3784481
  14. Far-right Israeli ministers oppose Gaza ceasefire deal, warn against coalition collapse. Aaj English TV, 2025-10-10. https://english.aaj.tv/news/330438655/far-right-israeli-ministers-oppose-gaza-ceasefire-deal-warn-against-coalition-collapse
  15. Israeli cabinet ratifies Gaza ceasefire and hostage deal with Hamas. Reuters (via Daily Maverick), 2025-10-10. https://www.dailymaverick.co.za/article/2025-10-10-israeli-cabinet-ratifies-gaza-ceasefire-and-hostage-deal-with-hamas/
  16. Trump claims deal reached for Hamas disarmament, Israeli military withdrawal from Gaza. Associated Press (via KTVU), 2026-07-30. https://www.ktvu.com/news/trump-claims-deal-reached-hamas-disarmament-israeli-military-withdrawal-from-gaza
  17. Netanyahu rejects Trump's Gaza Peace Plan, demands Hamas disarm first. NPR (via OPB), 2026-08-09. https://www.opb.org/article/2026/08/09/netanyahu-rejects-trumps-gaza-peace-plan/
  18. Ben Gvir boasts Israel is the 'victorious... landlord' of Temple Mount, leads prayers there. The Times of Israel, 2025-10-08. https://www.timesofisrael.com/ben-gvir-boasts-israel-victorious-on-temple-mount-leads-prayers-on-holy-site/
  19. Israel far-right minister Ben Gvir says ceasefire with Lebanon a 'serious mistake'. ARY News (AFP), 2026-06-04. https://arynews.tv/ben-gvir-says-ceasefire-with-lebanon-a-serious-mistake
  20. Accord de paix Iran-États-Unis – Un ministre israélien d'extrême droite critique l'accord Etats-Unis/Iran. La Libre Belgique (AFP), 2026-06-15. https://www.lalibre.be/dernieres-depeches/2026/06/15/accord-de-paix-iran-etats-unis-un-ministre-israelien-dextreme-droite-critique-laccord-etats-unisiran-G7K6JXIVOJCK7DD2YZGW5W77OE/
  21. Itamar Ben-Gvir warns against 'weak ceasefire' with Iran, Hezbollah at press conference. The Jerusalem Post, 2026-06-22. https://www.jpost.com/israel-news/politics-and-diplomacy/article-900183
  22. השר בן גביר: מאמינים בגיוס, אך לא בכפייה. Arutz Sheva, 2024-10-28. https://www.inn.co.il/news/651767
  23. בן גביר על גיוס חרדים: "כפייה לא תעזור". Ynet, 2024-10-28. https://www.ynet.co.il/news/article/bkhy6yaxye
  24. ביקשנו מכל המפלגות את התוכנית לסוגיית הגיוס. רק אחת לא ענתה. Ynet, 2026-09-16. https://www.ynet.co.il/news/elections2026/article/yokra14898966
  25. 'On the way to sovereignty': MKs react to preliminary passing of bill to annex Ma'aleh Adumim. The Jerusalem Post (via Yahoo News), 2025-10-23. https://www.yahoo.com/news/articles/way-sovereignty-mks-react-preliminary-064143316.html
  26. Otzma Yehudit announces Gaza emigration plan, calls for dedicated ministry. The Jerusalem Post, 2026-09-03. https://jpost.com/israel-election-2026/article-907523
  27. ההסכם הקואליציוני בין סיעת הליכוד לבין סיעת עוצמה יהודית – ניתוח קשיים מרכזיים העולים מסעיפי ההסכם שהונח על שולחן הכנסת. Israel Democracy Institute, 2023-01-03. https://en.idi.org.il/media/19112/%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97-%D7%A7%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%A2%D7%99%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA.pdf
  28. הממשלה אישרה את הדחת היועמ"שית, שהגיבה: "ההחלטה ניתנה שלא כדין". Walla News, 2025-08-04. https://news.walla.co.il/item/3770614
  29. השרים שוב נגד היועמ"שית: "לשלוח אותה הביתה, יש רוב מוחלט. למה מחכים?". Ynet, 2024-12-29. https://www.ynet.co.il/news/article/syoljichyx
  30. בן גביר וסיעתו הצביעו נגד: תקציב המדינה ל-2025 עבר בקריאה ראשונה. Maariv, 2024-12-16. https://www.maariv.co.il/news/law/article-1156672
  31. Itamar Ben-Gvir demands Attorney-General Baharav-Miara's dismissal to join Netanyahu's coalition. The Jerusalem Post, 2026-07-21. https://jpost.com/israel-news/politics-and-diplomacy/article-903225
  32. Likud denies Otzma Yehudit's demand for Defense Ministry, Justice Ministry. The Jerusalem Post, 2026-09-23. https://www.jpost.com/israel-election-2026/article-909411
  33. בג"ץ ביטל את הסעיף ב"חוק בן גביר" שמאפשר לו להתערב בחקירות משטרה; שאר הסמכויות הותרו. Israel Hayom, 2025-01-02. https://www.israelhayom.co.il/news/law/article/17076672
  34. בהרב-מיארה: התחזקה התשתית המחייבת לשקול את הדחתו של בן-גביר. Bizportal (Takdin), 2026-07-20. https://www.bizportal.co.il/takdin/news/article/20036415
  35. פיקוח הדוק וצווים מגבילים: בג"ץ משרטט את גבולות הגזרה של השר בן גביר. JDN, 2026-04-16. https://www.jdn.co.il/news/2630885/
  36. נתניהו לבג"ץ: אין עילה להדיח את בן גביר – מינויו נעשה כדין. Walla News, 2026-08-05. https://news.walla.co.il/item/3858725
  37. בג"ץ הסכים לדחות את הדיון בפיטורי בן גביר לחודש אפריל. Maariv, 2026-03-18. https://www.maariv.co.il/news/law/article-1297989
  38. הממשלה החליטה: תוקם ועדת חקירה לא ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר. N12, 2025-11-16. https://www.mako.co.il/news-politics/2025_q4/Article-30c4c6585fc8a91027.htm
  39. ועדת החקירה ל-7 באוקטובר: קצב החקיקה, הקרב מול בג"ץ – והחרם של האופוזיציה. Walla News, 2026-01-19. https://news.walla.co.il/item/3810025
  40. Tally Gotliv exposed Shin Bet agent, AG says at Knesset immunity hearing. The Jerusalem Post, 2026-06-09. https://jpost.com/israel-news/article-898897
  41. Far-right backs extending administrative detentions to crime in Arab communities. The Times of Israel, 2023-06-12. https://www.timesofisrael.com/far-right-backs-extending-administrative-detentions-to-arab-community-crime/
  42. השרים אישרו את חוק פוגל: בן גביר יוכל להגדיר ארגוני פשיעה כארגוני טרור. Walla News, 2025-10-19. https://news.walla.co.il/item/3788096
  43. Shin Bet to join fight against Israel's Arab-sector crime. JNS, 2026-07-16. https://www.jns.org/news/israel-news/shin-bet-to-join-fight-against-israels-arab-sector-crime
  44. Government approves Shin Bet entry into fight against crime in Arab society. Ynetnews, 2026-07-15. https://www.ynetnews.com/article/ils4f4u2u
  45. Thousands protest rising crime in Arab sector, Ben-Gvir accuses leaders of 'fueling violence'. The Jerusalem Post (via Yahoo News), 2026-01-22. https://www.yahoo.com/news/articles/thousands-protest-rising-crime-arab-194445371.html
  46. הצעת חוק עונש מוות למחבלים אושרה בוועדה בקריאה שנייה ושלישית. Walla News, 2026-03-24. https://news.walla.co.il/item/3826088
  47. ברוב של 62 תומכים מול 48 מתנגדים: אושר חוק עונש מוות למחבלים. N12, 2026-03-30. https://www.mako.co.il/news-politics/2026_q1/Article-388c1a8154f3d91026.htm
  48. Knesset approves death penalty for Palestinian terrorists convicted of murder. Jewish Insider, 2026-03-30. https://jewishinsider.com/2026/03/knesset-approves-death-penalty-palestinian-terrorists-ben-gvir/
  49. Looking at Ben-Gvir's gun reform in Israel. The Jerusalem Post, 2024-12-07. https://www.jpost.com/israel-news/politics-and-diplomacy/article-832321
  50. למרות התנגדות היועמ"שית: הממשלה אישרה את הקמת המשמר הלאומי. Makor Rishon, 2023-04-02. https://www.makorrishon.co.il/news/600419/
  51. Israel's top court rules prisoner food rations below legal standard. TPS (via ANI / The Tribune), 2025-09-07. https://www.tribuneindia.com/news/world/israels-top-court-rules-prisoner-food-rations-below-legal-standard
  52. כליאה, שחרור והעמדה לדין של אסירים ביטחוניים בעקבות מלחמת חרבות ברזל – תקציר (special report summary). State Comptroller of Israel, 2026. https://library.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Documents/2026/Security-Prisoners/2026-Security-Prisoners-Taktzir.docx
  53. Despite constitutional concerns, Knesset passes law on deporting terrorists' relatives. The Times of Israel, 2024-11-07. https://www.timesofisrael.com/despite-constitutional-concerns-knesset-passes-law-on-deporting-terrorists-relatives/
  54. הממשלה אישרה הקמת אגף ייעודי להתיישבות הצעירה במשרדו של וסרלאוף. Kipa, 2023-02-05. https://www.kipa.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%AA/1151010-0/
  55. עשרות יישובים כפריים מקודמים בגליל ובנגב. Merkaz HaNadlan (Israel Real Estate Center), 2023-07-04. https://www.nadlancenter.co.il/article/7945
  56. איתמר בן גביר: "הסתיימו הימים שבכפרים הערבים בונים איפה שרוצים". Maariv, 2024-05-08. https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1097510
  57. Marzel, Rabbi Wolpo to run for Knesset. Ynetnews, 2008-12-15. https://www.ynetnews.com/article/3638884
  58. ביהמ"ש הרשיע את פעיל הימין, בן-גביר, בתמיכה בארגון טרור. Globes, 2004-05-16. https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=796986
  59. זיכוי נוסף לאיתמר בן גביר. Arutz Sheva, 2008-09-17. https://www.inn.co.il/news/179756
  60. בן גביר זוכה מעבירות הסתה בשל מחדלים משטרתיים. Walla News, 2012-03-13. https://news.walla.co.il/item/2516321
  61. שורת הצעדים נגד חברי הכנסת שהתבטאו בצורה חריגה כלפי כוחות הביטחון. N12, 2025-06-23. https://www.mako.co.il/news-politics/2025_q2/Article-81caa1d53fc9791027.htm
  62. Knesset panel votes for Tally Gotliv immunity in Shin Bet case. The Jerusalem Post, 2026-06-15. https://www.jpost.com/israel-news/article-899465
  63. הכנסת אישרה סופית: לאחר שחשפה איש שב"כ – טלי גוטליב חסינה מדין פלילי. Walla News, 2026-06-17. https://news.walla.co.il/item/3846457
  64. חנמאל דורפמן יתמודד לכנסת מטעם מפלגת עוצמה יהודית. Walla News, 2026-07-09. https://news.walla.co.il/item/3852358
  65. אלה החשדות נגד חנמאל דורפמן – האיש הקרוב לבן גביר. Kikar HaShabbat, 2025-02-04. https://www.kikar.co.il/police/hananel-dorfman-investigation
  66. Netanyahu suspends minister after 'horrifying' suggestion to nuke Gaza. JNS (via The Jewish Chronicle), 2023-11-05. https://thejc.com/news/israel/netanyahu-suspends-minister-after-horrifying-suggestion-to-nuke-gaza-quakbwz8
  67. בנאום בכורה במליאת הכנסת: ח"כ קרויזר סיפר על האסון המשפחתי בו נהרגו שני אחיו. Arutz Sheva, 2023-07-19. https://www.inn.co.il/news/608243
  68. "עוד שלב בסגירת המעגל": לימור סון הר מלך מגיבה לחיסול רוצח בעלה. Maariv, 2024-05-27. https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1102202
  69. שרים בכירים וח"כים בכנס בעוטף: "לחדש את ההתיישבות בעזה". N12, 2024-10-21. https://www.mako.co.il/news-politics/2024_q4/Article-d4296bbc01fa291026.htm
  70. Strong reactions in Israel over draft agreement with Hamas, National Security Minister: Unacceptable, operations must continue. Balkanweb, 2026-07-31. https://www.balkanweb.com/en/Strong-reactions-in-Israel-over-draft-agreement-with-Hamas--Minister-of-National-Security--unacceptable--operations-must-continue/
  71. High Court of Justice rejects bid to bar Otzma Yehudit from running in election. The Jerusalem Post, 2026-10-04. https://www.jpost.com/israel-election-2026/article-910555
  72. Ceasefire takes effect after Israeli gov't votes to approve Gaza deal. The Jerusalem Post, 2025-10-09. https://www.jpost.com/israel-news/article-869883
  73. Netanyahu's right-wing partners laud hostages' return, though warn of deal's dangers. JNS, 2025-10-09. https://www.jns.org/israel-news/netanyahus-right-wing-partners-laud-hostages-return-though-warn-of-deals-dangers
  74. 24 שרים הצביעו בעד, 8 התנגדו: עסקת החטופים אושרה בממשלה. Ynet, 2025-01-17. https://www.ynet.co.il/article/bkglsnudjx
  75. בן גביר הורשע סופית בתמיכה בארגון טרור. Arutz Sheva, 2006-11-07. https://www.inn.co.il/news/156131
  76. החקירה במח"ש: חנמאל דורפמן מסרב לשתף פעולה - צו מעצר הוצא נגדו. Maariv, 2025-09-28. https://www.maariv.co.il/news/law/article-1236930
  77. Central Elections Committee rejects petitions to disqualify Otzma Yehudit. Ynetnews, 2026-09-24. https://www.ynetnews.com/article/u7q498e6r
  78. Plenum vote 44580: הצעת חוק החלת הריבונות של מדינת ישראל בחבלי יהודה והשומרון, התשפ"ה-2025 (preliminary reading; 25 for, 24 against, 1 present not voting). Knesset vote-details service (official per-MK record), accessed 2026-10-07, 2025-10-22. https://www.knesset.gov.il/WebSiteApi/knessetapi/Votes/GetVoteDetails/44580
  79. Plenum vote 42072: חוק גירוש משפחות מחבלים, התשפ"ה–2024 (third reading; 61 for, 41 against). Knesset vote-details service (official per-MK record), accessed 2026-10-07, 2024-11-07. https://www.knesset.gov.il/WebSiteApi/knessetapi/Votes/GetVoteDetails/42072
  80. Plenum vote 42370: חוק התקציב לשנת הכספים 2025 (first reading; 59 for, 57 against). Knesset vote-details service (official per-MK record), accessed 2026-10-07, 2024-12-16. https://www.knesset.gov.il/WebSiteApi/knessetapi/Votes/GetVoteDetails/42370
  81. Plenum vote 45858: חוק עונש מוות למחבלים, התשפ"ו-2026 (third reading; 62 for, 48 against, 1 abstention). Knesset vote-details service (official per-MK record), accessed 2026-10-07, 2026-03-30. https://www.knesset.gov.il/WebSiteApi/knessetapi/Votes/GetVoteDetails/45858
  82. Plenum vote 38405: הצעת חוק החלת הריבונות הישראלית על בקעת הירדן, התשפ"ג-2023 (preliminary reading; rejected, 14 for, 66 against). Knesset vote-details service (official per-MK record), accessed 2026-10-12, 2023-03-15. https://www.knesset.gov.il/WebSiteApi/knessetapi/Votes/GetVoteDetails/38405
  83. Plenum vote 42820: הצעת חוק החלת הריבונות הישראלית על בקעת הירדן, התשפ"ג-2023 (preliminary reading; rejected, 32 for, 56 against). Knesset vote-details service (official per-MK record), accessed 2026-10-12, 2025-01-22. https://www.knesset.gov.il/WebSiteApi/knessetapi/Votes/GetVoteDetails/42820
  84. Plenum vote 44992: הצעת חוק החלת ריבונות על ביתר עילית, התשפ"ו-2025 (preliminary reading; rejected, 8 for, 45 against, 3 present not voting). Knesset vote-details service (official per-MK record), accessed 2026-10-12, 2025-12-31. https://www.knesset.gov.il/WebSiteApi/knessetapi/Votes/GetVoteDetails/44992
  85. קואליציית נתניהו הפילה את החוק להחיל ריבונות בבקעה. Srugim, 2023-03-15. https://www.srugim.co.il/773889-%d7%a7%d7%95%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%a0%d7%aa%d7%a0%d7%99%d7%94%d7%95-%d7%94%d7%a4%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%95%d7%a7-%d7%9c%d7%94%d7%97%d7%99%d7%9c-%d7%a8
  86. UK and partners unite to sanction ministers inciting West Bank violence (press release). UK Foreign, Commonwealth and Development Office, 2025-06-10. https://www.gov.uk/government/news/uk-and-partners-unite-to-sanction-ministers-inciting-west-bank-violence
  87. דוח על תוצאות ביקורת החשבונות השוטפים של הסיעות בכנסת העשרים וחמש לתקופה שבין 1.12.22 ל-31.12.23. State Comptroller of Israel, 2025-02. https://library.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Documents/2025/2025-Knesset-25.docx
  88. UK Sanctions List (entry for Itamar Ben-Gvir, designated 10 June 2025 under the Global Human Rights Sanctions Regulations 2020). UK Foreign, Commonwealth and Development Office, accessed 2026-10-12. https://sanctionslist.fcdo.gov.uk/docs/UK-Sanctions-List.csv
  89. הסכם קואליציוני לכינון ממשלה לאומית בין סיעת הליכוד בכנסת ה-25 לבין סיעת עוצמה יהודית בכנסת ה-25 (signed coalition agreement with its annexes, scanned copy). Knesset, signed and tabled 28 December 2022 (accessed 12 October 2026). https://main.knesset.gov.il/mk/government/Documents/CA37-Otzma.pdf
  90. החלטה מס' 52/25: החלטת ועדת האתיקה בקובלנות שהוגשו בגין קידום גורמים מסחריים. Knesset Ethics Committee, 12 May 2026. https://main.knesset.gov.il/Activity/committees/Ethics/Decisions25/Decisions25-52.pdf

זמינות מידע

מידע ציבורי רב זמין. המפלגה בממשלה מאז סוף 2022, יש לה רקורד בכנסת, הסכם קואליציוני חתום (שנותח בידי המכון הישראלי לדמוקרטיה), וסיקור חדשותי נרחב בעברית ובאנגלית של שריה וחברי הכנסת שלה. פערים במסמך זה:

  • אתר הכנסת הראשי לא היה נגיש במהלך המחקר המקורי. בבדיקת העובדות נבדקו ארבע הצבעות מרכזיות במליאה מול רישומי ההצבעות הרשמיים של הכנסת לפי חברי כנסת [78–81]. הצבעות אחרות (למשל על חסינותה של גוטליב) מתוארות מדיווחים בחדשות.
  • לא נמצא מסמך מצע מפלגתי מפורסם. התחייבויות רשמיות נלקחו מההסכם הקואליציוני, מתוכניות שהמפלגה פרסמה (תוכנית ההגירה מספטמבר 2026, תוכניות משרדי הביטחון והמשפטים מספטמבר 2026) ומכתבים רשמיים.
  • לא נמצאה עמדה מתועדת בנושא יוקר המחיה הכללי. גם עמדות בנושא נישואים אזרחיים, גיור ותחבורה בשבת לא נמצאו.
  • גודל סיעת המפלגה בכנסת בתאריך המחקר לא ניתן היה לבדיקה מחדש באתר הכנסת.