דילוג לתוכן
התאמת מפלגות

ארץ ישראל שלנו - מפלגה יהודית מאוחדת לשלמות התורה העם והארץ

עוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר
יו״ר
יצחק וסרלאוף
רשימה
עוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר
המחקר נכון לתאריך
7 באוקטובר 2026

רצה ברשימה משותפת עם חזית יהודית לאומית בשם עוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר.

סקירה כללית

מהי המפלגה. ארץ ישראל שלנו (השם הרשום המלא: "ארץ ישראל שלנו – מפלגה יהודית מאוחדת לשלמות התורה העם והארץ") היא מפלגה רשומה, ואחת משתי המפלגות שהגישו רשמית את רשימת עוצמה יהודית לבחירות לכנסת ה-26 [1]. ynet מתאר אותה כ"מפלגת מדף" שנרשמה בתוך רשימת עוצמה יהודית על שמם של שני פוליטיקאים מעוצמה יהודית, השר יצחק וסרלאוף וחבר הכנסת יצחק קרויזר, שהם שני המועמדים היחידים שהוגשו מטעמה [1, 2]. במחקר זה לא נמצאו מצע נפרד, אתר או קמפיין משלה.

מדוע היא קיימת (מימון מפלגות). ynet דיווח ב-7 בספטמבר 2026 שיו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר רשם שוב "מפלגת מדף" (מפלגה רשומה שנשמרת לשימוש לצרכים פורמליים) בתוך רשימתו, על שם וסרלאוף וקרויזר, בשם "ארץ ישראל שלנו", כדי לקבל יחידת מימון מדינתית נוספת בשווי של כ-1.83 מיליון ש"ח בשנה [2]. ynet מסביר שלפי החוק מפלגות מקבלות יחידת מימון שוטף על כל חבר כנסת שלהן, ועוד יחידה אחת למפלגה עצמה, ולכן רישום מפלגה שנייה מוסיף יחידה שלמה אחת [2]. ynet תיאר זאת כאותו צעד שנקט בן גביר בבחירות 2022 [2]. הביקורת הרשמית של מבקר המדינה על חשבונות המפלגות לתקופה דצמבר 2022 – דצמבר 2023 מאשרת ש"ארץ ישראל שלנו – מפלגה יהודית מאוחדת לשלמות התורה העם והארץ" הייתה אחת מ-16 "סיעות" בכנסת שקיבלו מימון מדינתי בכנסת ה-25. המבקר מסביר שכאשר שתי מפלגות או יותר מרכיבות סיעה אחת בכנסת, החוק רואה בכל אחת מהן סיעה נפרדת לעניין מימון הוצאות שוטפות [3]. מפלגת עוצמה יהודית האחרת, "חזית יהודית לאומית", מופיעה באותו דוח כסיעה נפרדת שקיבלה מימון [3].

היסטוריה. ב-15 בדצמבר 2008 דיווח Ynetnews שהפעילים הימניים ברוך מרזל והרב שלום דב וולפא הודיעו על הקמת מפלגה חדשה, "ארץ ישראל שלנו", שתתמודד בבחירות הקרובות לכנסת [62]. באוקטובר 2012 דיווח וואלה שאיתמר בן גביר וברוך מרזל, פעילים לשעבר בתנועת כ"ך, מתכננים לרוץ לכנסת יחד עם חבר הכנסת דאז מיכאל בן ארי "תחת התנועה המקורית שלהם, ארץ ישראל שלנו", אחרי שבן ארי החליט לרוץ בנפרד מהאיחוד הלאומי [7]. עוצמה יהודית עצמה צמחה מקבוצת הפעילים הזאת; הפרופיל של המכון הישראלי לדמוקרטיה על המפלגה מציין את מיכאל בן ארי, איתמר בן גביר וברוך מרזל כדמויות המובילות שלה [6]. בנובמבר 2022 ציין המכון הישראלי לדמוקרטיה ששתי מפלגות רשומות ייצגו את עוצמה יהודית בכנסת: חזית יהודית לאומית בראשות בן גביר, וארץ ישראל שלנו, שמיוצגת בידי יצחק וסרלאוף [63]. אף מקור שנבדק במחקר זה לא ציין את תאריך רישום המפלגה אצל רשם המפלגות או את שם יושב הראש הרשמי שלה.

אידיאולוגיה ובסיס תמיכה. מכיוון שלארץ ישראל שלנו אין מצע נפרד, עמדותיה בפועל הן עמדות עוצמה יהודית ושני מועמדיה. המכון הישראלי לדמוקרטיה מתאר את עוצמה יהודית כמי שדוגלת ב"ארץ ישראל השלמה" ובהחלת ריבונות ישראלית ביהודה ושומרון, ומונה בין יוזמותיה עונש מוות למחבלים, רשות לאומית להגירה כדי להרחיק "אויבי המדינה", הקלה בכללי הפתיחה באש לכוחות הביטחון, שילוב המשפט העברי במערכת המשפט, ובחירת שופטי בית המשפט העליון בידי פוליטיקאים [6]. לקראת הבחירות של 2026 דיווח הג'רוזלם פוסט שעוצמה יהודית פונה למצביעי הליכוד וש"ס, ובהם חרדים, דתיים, מסורתיים וחילונים ולוחמים, ויוצאת בקמפיין למען "ממשלה ימנית מלאה" [60].

המנדטים הנוכחיים. ארץ ישראל שלנו אינה מחזיקה מנדטים כסיעה נפרדת בכנסת. שני מועמדיה נכנסו לכנסת ה-25 ברשימה המשותפת של הציונות הדתית כנציגי עוצמה יהודית: וסרלאוף נבחר בנובמבר 2022, וקרויזר נכנס בינואר 2023 [10, 64]. וסרלאוף מכהן כשר וקרויזר כחבר כנסת בסיעת עוצמה יהודית [29, 57]; רישומי ההצבעות של הכנסת מראים ששניהם עדיין הצביעו כחברי כנסת ביולי 2026 [81]. בבחירות 2022 זכתה הרשימה המשותפת של הציונות הדתית ב-14 מנדטים, שישה מהם הלכו לנציגי עוצמה יהודית [6]. מבקר המדינה מונה את ארץ ישראל שלנו כמפלגה שקיבלה מימון נפרד בכנסת ה-25 [3].

הרשימה שבה היא מתמודדת. ארץ ישראל שלנו מתמודדת ברשימה המשותפת "עוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר", אות הפתק ב [1, 4]. עמוד הרשימה של ועדת הבחירות המרכזית קובע שהיא הוגשה "מטעם מפלגת חזית יהודית לאומית ומטעם מפלגת ארץ ישראל שלנו" [1].

  • שותפה: חזית יהודית לאומית, המפלגה הרשומה שדרכה מתמודדת עוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר. בן גביר (מס' 1), טלי גוטליב (מס' 2), עמיחי אליהו (מס' 4), לימור סון הר-מלך (מס' 5) וכל שאר המועמדים ברשימה, מלבד שניים, הוגשו מטעם חזית יהודית לאומית [1].
  • מועמדי ארץ ישראל שלנו: מס' 3 יצחק שמעון וסרלאוף ומס' 6 יצחק קרויזר [1].
  • המעמד המשפטי של הרשימה: ב-24 בספטמבר 2026 החליטה ועדת הבחירות ב-19 קולות מול 10, עם נמנע אחד, לדחות בקשות של הדמוקרטים ושל מכון זולת לפסול את רשימת עוצמה יהודית. ב-4 באוקטובר 2026 דחה בג"ץ את ערעור הדמוקרטים מטעמים דיוניים, בלי לדון בטענות עצמן, ודחה גם בקשות לפסול את בן גביר וגוטליב באופן אישי, ולכן הרשימה נשארת במרוץ [5].

היסטוריית פיצולים ואיחודים. שתי המפלגות ברשימה שייכות לאותו מחנה פוליטי, ולכן אין היסטוריה של פיצול בין חזית יהודית לאומית לבין ארץ ישראל שלנו; ynet מתאר את ארץ ישראל שלנו כמפלגה שבן גביר עצמו רשם [2]. עם זאת, למחנה הרחב של עוצמה יהודית יש רקורד מתועד של פיצולים רשמיים מרשימות משותפות אחרי הבחירות:

  • יולי 2022 (הכנסת ה-24): ועדת הכנסת אישרה את בקשת בן גביר לפצל את עוצמה יהודית מסיעת הציונות הדתית בכנסת ה-24. JDN דיווח שזה היה צעד טכני כדי לקבל מקום בוועדת הבחירות המרכזית ולא מחלוקת, ושיצחק וסרלאוף הוחלף בתהליך כסגן נציג הסיעה [9].
  • נובמבר 2022 (הכנסת ה-25): עוצמה יהודית התמודדה בבחירות 2022 ברשימה המשותפת של הציונות הדתית. ב-20 בנובמבר 2022 אישרה הוועדה המסדרת של הכנסת את הפיצול המוסכם של אותה רשימה לשלוש סיעות: הציונות הדתית, עוצמה יהודית ונעם (אבי מעוז כסיעה בת חבר כנסת אחד), "כפי שהוסכם ביניהן כשהתאחדו" [8]. המכון הישראלי לדמוקרטיה ציין שהפיצול של עוצמה יהודית נעשה בידי שתי המפלגות הרשומות שלה, חזית יהודית לאומית וארץ ישראל שלנו [63].
  • 2026: המכון הישראלי לדמוקרטיה מציין שב-2026 חזרה עוצמה יהודית להתמודד בנפרד [6]. הרשימה של 2026 מורכבת שוב משתי המפלגות הרשומות של התנועה [1, 2], ודוח המבקר מראה ששתי המפלגות כבר פעלו כשתי מפלגות שקיבלו מימון בתוך סיעה אחת בכנסת ה-25 [3].

סקרים

ממוצע הסקרים: 6.3% (נכון ל־2 באוקטובר 2026). מקור: Mean of 5 polls published 2026-09-28 to 2026-10-02

הסקרים שנכללו בממוצע
  • Lazar Research (led by Dr. Menachem Lazar) · Maariv · 2026-09-30–10-01 · 602 משיבים · טעות דגימה ±4.0% · פורסם ב־2 באוק׳ 2026
  • Next Data · Channel 14 (Arutz Achshav 14) · 2026-10-01 · 2145 משיבים · טעות דגימה ±2.1% · פורסם ב־1 באוק׳ 2026
  • Direct Polls (led by Tzuriel Sharon) · i24NEWS (Middle East News 24 Ltd.) · 2026-10-01 · 504 משיבים · טעות דגימה ±4.3% · פורסם ב־1 באוק׳ 2026
  • Maagar Mochot (led by Prof. Yitzhak Katz) · Channel 16 · 2026-09-29 · 550 משיבים · טעות דגימה ±4.2% · פורסם ב־29 בספט׳ 2026
  • Next Data · Channel 14 (Arutz Achshav 14) · 2026-09-28 · 573 משיבים · טעות דגימה ±4.1% · פורסם ב־28 בספט׳ 2026

הנהגה ומועמדים מובילים

מי עומד בראש המפלגה. בהגשה לוועדת הבחירות לא מצוין יושב ראש למפלגה. מחקר הבסיס של פרויקט זה ראה במועמדה הבכיר ביותר, יצחק וסרלאוף, את מנהיגה. ynet דיווח שהמפלגה רשומה "על שמם" של וסרלאוף וקרויזר [2]. שניהם פוליטיקאים של עוצמה יהודית, ולכן הרקורד שלהם להלן מגיע מתקופת כהונתם בעוצמה יהודית (וב-2022 ברשימה המשותפת של הציונות הדתית).

יצחק שמעון וסרלאוף (מס' 3 ברשימה; שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי).

  • רקע: וסרלאוף גדל בעיר העתיקה בירושלים, מונה לסגן יו"ר הנוער של מפלגת האיחוד הלאומי בגיל 17 ושירת בחטיבת גולני [10, 11]. הוא השתתף במסלול ההסדר, המשלב לימודי ישיבה ושירות צבאי [11]. בין 2014 ל-2019 לימד בישיבת ההסדר "עוז ואמונה" בדרום תל אביב, שאותה ייסד עם הרב אהיעד אטינגר, שנהרג מאוחר יותר בפיגוע ליד אריאל [10].
  • פעילות: לפני כניסתו לכנסת היה מנכ"ל עוצמה יהודית ופעיל בקמפיין לגירוש מבקשי מקלט ומהגרים אפריקאים מדרום תל אביב [10, 12]. בראיון בדצמבר 2022 תיאר את דרום תל אביב כ"סימפטום למה שקורה בפריפריה של ישראל" [12].
  • אישי: הג'רוזלם פוסט דיווח בנובמבר 2022 שאשתו גדלה בבית חרדי בתל אביב ושילדיהם למדו במוסדות חינוך חרדיים [11].
  • הכנסת והממשלה: נבחר בנובמבר 2022 במקום החמישי ברשימה המשותפת של הציונות הדתית ועוצמה יהודית; ynet דיווח שבגיל 30 יהיה הצעיר בין חברי הכנסת של המפלגה [10]. הוא מונה לשר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי עם הקמת הממשלה ה-37 בסוף 2022 [6]. ב-11 בנובמבר 2024 דיווח כאן שהוא עתיד להצטרף לקבינט הביטחוני כמשקיף, ועד 25 בנובמבר 2024 כבר כיהן בתפקיד זה [13, 28]. הוא התפטר עם שאר שרי עוצמה יהודית ב-19 בינואר 2025 במחאה על עסקת החטופים וחזר לאותו תפקיד ב-19 במרס 2025, אחרי שהכנסת אישרה את החזרה ב-65 קולות מול 46; רישומי הכנסת מראים שוסרלאוף וקרויזר הצביעו בעד [17, 18, 73]. הוא עדיין כיהן בתפקיד ביוני 2026, כשוואלה דיווח על דבריו בדיון בקבינט הביטחוני כשר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי [29].

יצחק (איציק) קרויזר (מס' 6 ברשימה; חבר כנסת, יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת).

  • קרויזר, שהיה מס' 15 ברשימה המשותפת של הציונות הדתית ועוצמה יהודית ב-2022, הושבע ב-2 בינואר 2023 לפי "החוק הנורווגי" אחרי שהשר עמיחי אליהו התפטר ממושבו בכנסת לפי אותו חוק (החוק מאפשר לשר לוותר על מושבו לטובת המועמד הבא ברשימה ולהמשיך לכהן כשר) [64, 19]. באביב 2025 עמד מושבו לזמן קצר בספק, כששר האוצר בצלאל סמוטריץ' הכריז על צעד שהיה מוציא אותו מהכנסת, במחלוקת על מושבים לפי החוק הנורווגי; המחלוקת נפתרה ב-2 באפריל 2025 בלי שקרויזר איבד את מושבו [19, 20].
  • הוא היה יו"ר סיעת עוצמה יהודית ב-2023 [46, 66] ומיולי 2023 שימש נציג הקואליציה בכנסת בוועדה לבחירת שופטים [36, 37]. עד יולי 2026 כיהן כיו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת [57].
  • חקיקה: הוא יזם את חוק משנת 2023 המתיר למשטרה לערוך חיפוש בבתים לאיתור נשק לא חוקי בלי צו שופט [44] והיה שותף ליוזמת חוק ה"פרוטקשן" משנת 2023, הקובע עונש מאסר מינימלי של שלוש שנים על סחיטה [45]. ביולי 2026 העבירה הכנסת הצעת חוק ממשלתית, שטיפלה בה הוועדה שהוא עומד בראשה ושעליה כתב JDN שהיא הצעת החוק שלו, להארכת סמכויותיה של ועדת המשנה הארצית לתכנון דיור והרחבתן [57, 82].

מועמדי המפלגה השותפה במקומות הראשונים ברשימה (חזית יהודית לאומית). מס' 1 איתמר בן גביר, יו"ר עוצמה יהודית והשר לביטחון לאומי; מס' 2 טלי גוטליב, שעזבה את הליכוד לתפקיד בכיר בעוצמה יהודית ב-2026 [61]; מס' 4 עמיחי אליהו, שר המורשת; מס' 5 לימור סון הר-מלך [1, 6, 18]. הם אינם חברים בארץ ישראל שלנו ומופיעים כאן רק כדי להראות את הרכב הרשימה.

עמדות בנושאים

לארץ ישראל שלנו אין מצע משלה. העמדות להלן מבוססות על מעשים והצהרות של שני מועמדיה, וסרלאוף וקרויזר, ובמקומות שסומן כך גם על מעשים ועמדות רשמיות של עוצמה יהודית, הרשימה שהם משתייכים אליה. כל מה שעשו וסרלאוף וקרויזר בכנסת ה-25 ובממשלה ה-37 הם עשו כחברי כנסת ושרים של עוצמה יהודית (שנבחרו ברשימה המשותפת של הציונות הדתית ב-2022), ולא בשם ארץ ישראל שלנו. כשמצוטטת החלטת ממשלה, זו החלטה של הממשלה שוסרלאוף השתייך אליה, ולא הצבעה אישית מתועדת, אלא אם הטקסט אומר זאת. הצבעות אישיות בכנסת נבדקו מול רישומי ההצבעה הרשמיים של הכנסת לפי חבר כנסת ב-7 באוקטובר 2026 ומצוינות במקומות שבהם הרישום מראה אותן; להצבעות בממשלה (בקבינט) אין רישום ציבורי לפי שרים, והן נשענות על דיווחים בעיתונות.

יוקר המחיה

לא נמצאה עמדה מתועדת. חיפושים בעברית ובאנגלית (וסרלאוף, קרויזר ועוצמה יהודית יחד עם "יוקר המחיה", מע"מ, מחירי מזון, מחירים והקמפיין של 2026, שבוצעו שוב בבדיקת העובדות) לא העלו הצעה או הצהרה ספציפית של מועמדי ארץ ישראל שלנו על האופן שבו יש להוריד את יוקר המחיה, ולא נמצא או נפתח מצע כלכלי מפורסם של עוצמה יהודית. מעשים קשורים אינם עוסקים בשאלה ישירות:

  • מעשה: במאי 2023 איימה עוצמה יהודית להצביע נגד תקציב המדינה אלא אם יוקצה יותר כסף למשרד הנגב והגליל של וסרלאוף; ההסכם הוסיף 250 מיליון ש"ח לנגב ולגליל [55]. זה היה עניין של מימון אזורי, לא של מחירים.
  • מעשה: עוצמה יהודית חזרה לממשלה ב-19 במרס 2025, וכך הגיעה הקואליציה ל-68 חברי כנסת לקראת הצבעת תקציב 2025 [18]. התקציב עבר ב-25 במרס 2025 ב-66 קולות מול 52 [56], ורישום הכנסת מראה שוסרלאוף וקרויזר הצביעו שניהם בעד בקריאה האחרונה [74]. קודם לכן, ב-16 בדצמבר 2024, כשעוצמה יהודית עוד הייתה בקואליציה, שניהם הצביעו נגד חוק התקציב לשנת 2025 בקריאה ראשונה, שעבר ב-59 קולות מול 57 [72].
  • מעשה: באוקטובר 2025 קידם קרויזר הצעת חוק להפחתת יבוא של כבשים ועיזים חיות, כדי להגן על מגדלים מקומיים בנגב, בגליל וביהודה ושומרון מפני מה שהם מכנים תחרות לא הוגנת של יבוא זול, וכדי להפחית את סבלן של החיות בהובלה ימית ארוכה [65]. זה נוגע לחקלאות ולרווחת בעלי חיים, לא למחירים לצרכן, והוא מגביל את היבוא בשוק זה ולא פותח אותו.

הפשיעה בחברה הערבית

מועמדי המפלגה תמכו באופן עקבי בכלי אכיפה מחמירים יותר, כולל סמכויות שבדרך כלל משמשות נגד טרור.

  • מעשה: קרויזר יזם את חוק המאבק בכלי נשק בלתי חוקיים, שהתקבל ב-28 במרס 2023 ב-20 קולות מול 6, ורישום הכנסת מראה שהצביע בעדו [69]. החוק אפשר למשך שנה למשטרה לערוך חיפוש בבתים החשודים כמחזיקים נשק לא חוקי בלי צו שופט, וקבע עונש מינימום על החזקת נשק לא חוקי. קרויזר אמר שהוא מקווה שהחוק יפחית את מספר הנפגעים בקרב "אזרחים חפים מפשע, נשים וילדים מהחברה הערבית" [44].
  • מעשה: קרויזר וחבר הכנסת אלמוג כהן מעוצמה יהודית יזמו את "חוק הפרוטקשן", שהתקבל ב-30 ביולי 2023 כהוראת שעה לחמש שנים. הוא קובע עונש מאסר מינימלי של שלוש שנים על סחיטה בדמי חסות, מרחיב את העבירה כך שאין עוד צורך להוכיח איום ישיר, ומאפשר לחלט בהליך אזרחי כסף שנגבה כדמי חסות [45]. רישום הכנסת מראה שהקריאה האחרונה עברה ב-9 קולות מול 0, כשקרויזר הצביע בעד [70].
  • הצהרה: ביוני 2023 תמך קרויזר, אז יו"ר סיעת עוצמה יהודית, בהצעת חוק של עוצמה יהודית שתיתן לשר לביטחון לאומי ולמפכ"ל המשטרה סמכות להחזיק אנשים במעצר מנהלי (מעצר בלי משפט) מטעמי ביטחון הציבור. הוא כינה זאת "אחד הכלים האגרסיביים שדרשנו כדי לנהל מלחמה כוללת נגד ארגוני פשיעה, יהודים וערבים כאחד" ואמר שנושא הפשיעה בחברה הערבית הוזנח שנים [46].
  • שינוי לאורך זמן: באותו ראיון הודה קרויזר שמפלגתו מתחה ביקורת חריפה על שימוש במעצר מנהלי נגד פעילי ימין, ו-ynet ציין שבן גביר קרא בעבר למעצר מנהלי בלתי מוסרי. קרויזר הסביר את ההבדל: לדבריו, המעצר שימש נגד פעילי ימין "גם כשאין חשדות אמיתיים ואין ראיות", ואילו ארגוני פשיעה חמורים מנצלים את חולשת המערכת המשפטית [46].
  • מעשה: ב-15 ביולי 2026 אישרה הממשלה, שוסרלאוף חבר בה, תוכנית לאומית בהובלת ראש הממשלה נתניהו, השרה מאי גולן והשר לביטחון לאומי בן גביר, שמכניסה לראשונה את השב"כ (שירות הביטחון הפנימי של ישראל) לפעולה משותפת עם המשטרה נגד ארגוני פשיעה. היא מעבירה כ-497 מיליון ש"ח מתוכנית החומש לפיתוח החברה הערבית (החלטת ממשלה 550) ליחידות חדשות של השב"כ והמשטרה [47]. בדיווח אין פירוט של הצבעה לפי שרים.

האפשרות/ות הקרובה/ות: אמצעים חריגים, כולל שילוב השב"כ ומעצר בלי משפט לראשי ארגוני פשיעה (emergency-powers-shin-bet).

המדיניות ברצועת עזה

שני המועמדים התנגדו להסכמי הפסקת האש והחטופים וקראו להתיישבות ישראלית ברצועת עזה ולעידוד הגירה של תושבי עזה.

  • מעשה: ב-17–18 בינואר 2025 היה וסרלאוף אחד משמונה שרים שהצביעו נגד עסקת החטופים והפסקת האש, שהממשלה אישרה ב-24 קולות מול 8 [16]. לאחר מכן התפטר מהממשלה עם בן גביר ואליהו ב-19 בינואר 2025. הודעת ההתפטרות שלהם כינתה את העסקה "כניעה לחמאס" ששחררה "מאות רוצחים" והוציאה את צה״ל מחלקים ברצועה [17].
  • הצהרה: בפוסט ב-17 בינואר 2025, לפני ההצבעה וההתפטרות, כתב וסרלאוף שעליו לפעול "לפי צו מצפוני" ושאילו לא היה שר, כנראה היה הולך להפגין מחוץ לביתו שלו נגד העסקה [15].
  • מעשה: עוצמה יהודית חזרה לממשלה ב-19 במרס 2025, אחרי שישראל חידשה את הלחימה העצימה ברצועה; ynet דיווח שחידוש הלחימה היה אחד התנאים של בן גביר לחזרה [18].
  • הצהרה: ב-5 באוקטובר 2025, אחרי הצגת התוכנית האמריקאית, אמר בן גביר שאם חמאס עדיין יתקיים אחרי שחרור כל החטופים, עוצמה יהודית לא תהיה עוד חלק מהממשלה [21]. ימים ספורים אחר כך הצביעו שרי עוצמה יהודית נגד העסקה (הפריט הבא).
  • מעשה: בהצבעה בממשלה על עסקת הפסקת האש והחטופים בגיבוי אמריקאי ב-9–10 באוקטובר 2025 הצביע וסרלאוף נגד, יחד עם בן גביר, אליהו, סמוטריץ' וסטרוק [22, 23]. עוצמה יהודית אמרה שתישאר בקואליציה בינתיים, אך הזהירה ש"תפיל את הממשלה" אם חמאס לא יפורק [22].
  • הצהרה: ב-28 בנובמבר 2024 אמר וסרלאוף לרשת ב' של כאן שישראל צריכה לחזור להתיישב ברצועת עזה: "יש כאן הזדמנות לתקן עוול היסטורי, אין פה שאלה. אנחנו גם שואפים לעודד הגירה של עזתים לכל מיני מקומות, אבל קודם כול צריך להשיג את מטרות המלחמה" [24].
  • הצהרה: ב-28 בינואר 2024 השתתף וסרלאוף, יחד עם בן גביר, בכנס בירושלים שארגנו המועצה האזורית שומרון, תנועת נחלה ואחרים, שקרא לחדש את ההתיישבות ברצועת עזה; עוצמה יהודית הודיעה שכל חברי סיעתה ישתתפו [25].
  • הצהרה: ב-5 בינואר 2025 אמר קרויזר שישראל מוכנה לעסקה שמשחררת את החטופים באמצעות "לחץ אפקטיבי, הפסקת הסיוע ההומניטרי ועידוד הגירה מרצועת עזה", ושחמאס יקרוס אם צה״ל ישתמש בשש דיוויזיות במקום בשתיים [26].

האפשרות/ות הקרובה/ות: לחזור למלחמה, להשתלט על כל רצועת עזה, לעודד הגירה מרצון ולאפשר התיישבות ישראלית בה (resume-fighting-full-control).

גיוס חרדים

הראיות מצביעות על תמיכה בגיוס חרדים בעיקרון, לצד התנגדות לכפייה ולעימות, ופנייה פעילה למצביעים חרדים.

  • הצהרה: בפברואר 2024 אמר וסרלאוף ש"כולם צריכים לתת את השקל שלהם למדינה", שלדעתו "חרדים שלא לומדים תורה צריכים להתגייס", ושקמפיינים ציבוריים נגד חרדים משיגים את ההפך. הוא טען בעד דיאלוג והסכמות במקום זאת, ושם כדוגמה את תוכנית בן גביר לגייס חרדים למשטרה [30].
  • הצהרה: באוקטובר 2024 אמר בן גביר, מנהיג הרשימה, לסיעת עוצמה יהודית: "אנחנו מאמינים בגיוס לצבא, אבל לא בכפייה", ואמר שהצעד הראשון צריך להיות הטבות למי שמשרתים ולמשרתי המילואים [31].
  • הצהרה: באוגוסט 2026 אמר בן גביר שעוצמה יהודית כבר גייסה 1,400 חרדים למשמר הגבול, למשטרה ולגופי ביטחון לאומי, ותקף את יו"ר הדמוקרטים על דבריו בעניין גיוס חרדים [32].
  • מעשה: בספטמבר 2026 שריין בן גביר את יוסי גולדברגר, איש ציבור חרדי, במקום ה-9 ברשימה כ"נציג נאמן וחזק של הציבור החרדי" [33].
  • לא נמצאה הצבעה של וסרלאוף או קרויזר על חוק גיוס; רקע הנושא מציין שחוקים שקבעו יעדי גיוס הדרגתיים לא עברו לפני פיזור הכנסת.

האפשרות/ות הקרובה/ות: מעורב. הקריאה של וסרלאוף לחרדים שאינם לומדים תורה להתגייס באמצעות דיאלוג מתאימה ליעדי גיוס הדרגתיים בהסכמה (gradual-targets-by-agreement); גם הקו של מנהיג הרשימה, "גיוס אבל לא כפייה", עם תמריצים, מצביע לעבר שירות מרצון עם תמריצים חזקים (voluntary-service-for-all).

דיור

  • מעשה: ב-28 ביולי 2026 העבירה הכנסת בקריאות האחרונות את חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 170), הצעת חוק ממשלתית שטיפלה בה ועדת הפנים שקרויזר עומד בראשה; JDN תיאר אותה כהצעת החוק של קרויזר [57, 82]. היא מאפשרת לוועדת המשנה הארצית לתכנון דיור לאשר שינוי ייעוד קרקע ממסחר ותעסוקה לדיור, מאריכה את סמכויותיה הזמניות עד דצמבר 2029, ומחייבת את שר הפנים לדווח מדי שנה לוועדה על מספר יחידות הדיור שאושרו. לדברי קרויזר, החוק משחרר צווארי בקבוק תכנוניים לשנים קדימה [57]. רישום הכנסת מראה שההצעה עברה ב-11 קולות מול 0, עם חבר כנסת אחד נוכח שלא הצביע; קרויזר אינו רשום כמי שהצביע [82].
  • מעשה: ביוני 2023 הגיש קרויזר, אז יו"ר סיעת עוצמה יהודית, הצעת חוק שתאפשר ליישובים של עד 1,000 משקי בית, במקום 400, להפעיל ועדות קבלה, גם ביהודה ושומרון; ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה אותה לקראת קריאה טרומית. הוא אמר שהרחבת יישובים בפריפריה, בנגב, בגליל וביהודה ושומרון היא "קודם כול אינטרס של ביטחון לאומי". וסרלאוף תמך בהצעה. המכון הישראלי לדמוקרטיה טען בהשגה לוועדת השרים שהיא תפגע בשוויון כלפי מיעוטים וקבוצות מוחלשות [66]. אף מקור שנבדק אינו מראה אם היא הפכה לחוק.
  • מעשה: כשר הנגב והגליל כתב וסרלאוף בדצמבר 2024 שמשרדו הקצה במהלך המלחמה מאות מיליוני שקלים לפיתוח כלכלי, לתמיכת חירום ביישובי הגבול, ליותר מ-210 יחידות נוער עירוניות ולמרכזי מידע התיישבותיים בגליל, ושתוכנית שאחרי המלחמה צריכה לכלול שיקום בתים ותשתיות שניזוקו [54]. אלה צעדי פיתוח אזורי, לא צעדים להורדת מחירי הדיור.
  • מעשה: במאי 2023 השיגה עוצמה יהודית 250 מיליון ש"ח נוספים לנגב ולגליל כתנאי לתמיכה בתקציב; בן גביר אמר ש"אי אפשר להפלות את תושבי הנגב והגליל" [55].

האפשרות/ות הקרובה/ות: לבנות יותר ומהר יותר באמצעות צמצום הבירוקרטיה התכנונית (speed-up-planning-and-construction), לצד פיתוח הפריפריה (develop-periphery-and-transport).

איראן, חיזבאללה והאזור

  • הצהרה: ב-13 באוגוסט 2024 קרא קרויזר לישראל לתקוף את איראן ראשונה במקום לחכות להתקפה איראנית: "הצבא יודע להכות באויב וטוב שיעשה זאת בהקדם האפשרי – לא רק באויב בגבול הלבנון". הוא אמר שאיראן "צריכה לשלם מחיר כבד" על שלוחיה, מחיזבאללה ועד החות'ים [27].
  • הצהרה: ב-25 בנובמבר 2024, כמשקיף חדש בקבינט הביטחוני, הבטיח וסרלאוף לראשי המועצות בגבול הצפוני ש"יעשה הכול" כדי למנוע את הסדר הפסקת האש המתגבש בלבנון, ושישמיע את התנגדותם בקבינט הביטחוני [28].
  • הצהרה: בישיבת קבינט ביטחוני שוואלה דיווח עליה ב-9 ביוני 2026, שנערכה אחרי הוראה להפסיק אש בלבנון, אמר וסרלאוף ש"נדרשת תגובה בלתי מידתית בלבנון, ועוד תחמושת. המון תחמושת", ולחץ על שר האוצר לשחרר כספים לרכש צבאי [29].
  • לא נמצאה הצהרה של אחד מהמועמדים התומכת בהסכם במשא ומתן עם איראן או עם חיזבאללה.

האפשרות/ות הקרובה/ות: להמשיך לתקוף את איראן, חיזבאללה ובעלות בריתן עד שלא יוכלו עוד לאיים על ישראל, בלי הסכמים בינתיים (military-pressure-until-threats-removed).

יהודה ושומרון

  • התחייבות רשמית: שמה הרשום של המפלגה מתייחס ל"שלמות התורה העם והארץ" [1]. הפרופיל של המכון הישראלי לדמוקרטיה על עוצמה יהודית, הרשימה ששני המועמדים משתייכים אליה, מסכם את האידיאולוגיה שלה כתמיכה בארץ ישראל השלמה ובהחלת ריבונות ישראלית ביהודה ושומרון [6].
  • מעשה: ב-22 באוקטובר 2025 עברה בקריאה טרומית, ב-25 קולות מול 24, הצעת חוק של חבר הכנסת אבי מעוז להחלת ריבונות ישראלית על "כל אזורי ההתיישבות ביהודה ושומרון", בניגוד לעמדת ראש הממשלה והליכוד [49, 50]. בן גביר שיבח את "הצעת החוק ההיסטורית" ואמר שהליכוד "היה צריך להצביע בעד" [51]. רישום הכנסת מראה 25 בעד, 24 נגד וחבר כנסת אחד נוכח שלא הצביע, כשוסרלאוף וקרויזר הצביעו שניהם בעד [76].
  • הצהרה: ביולי 2023 אמר קרויזר שכל מי ש"פועל נגד תפיסת ההתיישבות היהודית בארץ ישראל" אינו ראוי להיות שופט [36].
  • סתירה: המטרה המוצהרת של עוצמה יהודית, כפי שמסכם המכון הישראלי לדמוקרטיה, היא החלת ריבונות ישראלית ביהודה ושומרון [6], וב-22 בינואר 2025, ימים אחרי שעוצמה יהודית עזבה את הממשלה, הצביע וסרלאוף בעד הצעת חוק של יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן להחלת ריבונות ישראלית על בקעת הירדן, שנדחתה ב-56 קולות מול 32; קרויזר אינו רשום כמי שהצביע [84, 17]. ואולם ב-31 בדצמבר 2025, אחרי שעוצמה יהודית חזרה לקואליציה, הצביע וסרלאוף נגד הצעת חוק להחלת ריבונות על ביתר עילית, שנדחתה ב-45 קולות מול 8 כששלושה חברי כנסת נוכחים לא הצביעו [85]. זו הייתה הצעת חוק של האופוזיציה, והוא הצביע עם הקואליציה. גם קרויזר הצביע נגדה [85]; מכיוון שאינו רשום בהצבעה של ינואר 2025, פריט זה נשען על שתי ההצבעות של וסרלאוף. לא נמצא הסבר של אף אחד מהם.
  • שינוי לאורך זמן: קודם לכן, ב-15 במרס 2023, הצביעו וסרלאוף וקרויזר, עם שאר הקואליציה, נגד אותה הצעת חוק בעניין בקעת הירדן, שנדחתה ב-66 קולות מול 14 [83, 86]. לפני הצבעה זו החליטה ועדת השרים לענייני חקיקה שהקואליציה לא תתמוך בהצעה; בתשובה מטעם הממשלה כינתה השרה אורית סטרוק את ההצעה "הצעת חוק טרולינג" ואמרה "כל הקואליציה תומכת בריבונות. נקדם אותה בזמן המתאים" [86]. כך שהצבעותיו של וסרלאוף על הצעה זו הלכו אחרי מקומה של עוצמה יהודית בתוך הקואליציה או מחוצה לה: נגד ב-2023, בעד בינואר 2025. לא נמצאה עמדה מתוארכת של עוצמה יהודית בעניין החלת ריבונות מלפני הצבעה זו. להסכם הקואליציוני שלה עם הליכוד, שנחתם ב-28 בדצמבר 2022, אין סעיף בעניין החלת ריבונות; קווי היסוד של הממשלה שצורפו אליו קובעים שהממשלה "תקדם ותפתח את ההתיישבות בכל חלקי ארץ ישראל", כולל יהודה ושומרון [87].
  • לא נמצאה הצהרה של אחד מהמועמדים על עתיד הרשות הפלסטינית.

האפשרות/ות הקרובה/ות: להחיל ריבונות ישראלית על כל יהודה ושומרון ולהרחיב את היישובים (full-sovereignty). הראיות מכסות ריבונות והתיישבות; לא נמצאה עמדה מתועדת בנושא פירוק הרשות הפלסטינית.

מערכת המשפט

  • מעשה: ב-24 ביולי 2023 העבירה הכנסת את התיקון לחוק יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3), המגביל את שימוש בתי המשפט בעילת הסבירות. JNS דיווח ש"כל 64 חברי הקואליציה" הצביעו בעדו בזמן שהאופוזיציה החרימה את ההצבעה [34]. רישום הכנסת מראה 64 בעד ואפס נגד, כשוסרלאוף וקרויזר בין המצביעים בעד [71].
  • מעשה: ב-27 במרס 2025, שמונה ימים אחרי שעוצמה יהודית חזרה לקואליציה, העבירה הכנסת ב-67 קולות מול 1, כשהאופוזיציה מחרימה, את החוק המשנה את הוועדה לבחירת שופטים. וואלה דיווח שהחוק יגדיל את שליטת הפוליטיקאים בבחירת השופטים [35]. רישום הכנסת מראה 67 בעד, 1 נגד ו-2 חברי כנסת נוכחים שלא הצביעו, כשוסרלאוף וקרויזר הצביעו שניהם בעד [75].
  • מעשה: קרויזר נבחר ביולי 2023 לנציג הקואליציה של הכנסת בוועדה לבחירת שופטים [36]. ב-26 בינואר 2025 החרים הוא, יחד עם שר המשפטים יריב לוין והשרה אורית סטרוק, את ישיבת הוועדה שבחרה בשופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון. בהודעה המשותפת שלהם כונתה הבחירה "חרפה מוסרית" [37].
  • מעשה: ב-4 באוגוסט 2025 אישרה הממשלה, שוסרלאוף חבר בה, פה אחד את הצעת שר המשפטים לוין להדיח את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה; נתניהו לא נכח בגלל ניגוד עניינים, ובית המשפט העליון הקפיא את ההחלטה באותו יום [38]. הדיווח אינו מפרט אילו שרים נכחו. ב-14 בדצמבר 2025 ביטל בג"ץ את החלטת ההדחה ואת השינוי הקודם של הממשלה בהליך ההדחה [67].
  • הצהרה: כשנשאל ביולי 2023 על מינויי שופטים, אמר קרויזר ששופט צריך להחזיק ב"תפיסת עולם ציונית ויהודית", ושאל מדוע מי שאינו מכבד את ההמנון והדגל יורשה לשפוט [36].
  • הצהרה: אחרי שבג"ץ דחה ב-30 במאי 2024 עתירה שהגיש וסרלאוף וטען בה לאכיפה בררנית בטיפול במחאות (כולל חסימות כבישים), כתב שהפסיקה "מדהימה בעניותה ובעיוורון התיאטרלי שלה" ושבית המשפט העליון יוצר "שתי מערכות משפט נפרדות" [39].
  • התחייבות רשמית: הפרופיל של המכון הישראלי לדמוקרטיה מונה בין יוזמות עוצמה יהודית בחירת שופטי בית המשפט העליון בידי פוליטיקאים ושילוב המשפט העברי במערכת המשפט [6].

האפשרות/ות הקרובה/ות: להמשיך בשינויים, ולתת לנבחרים יותר כוח על בתי המשפט ועל היועץ המשפטי לממשלה (continue-judicial-changes).

חקירת 7 באוקטובר

לא נמצאה הצהרה ישירה של וסרלאוף או קרויזר על האופן שבו יש לבחור את ועדת החקירה לאירועי 7 באוקטובר (חיפושים בעברית של כל שם יחד עם "ועדת חקירה" ו"ועדת חקירה ממלכתית", שבוצעו שוב בבדיקת העובדות). הראיות מגיעות מהחלטות הממשלה והקואליציה שהם משתייכים אליהן, ומהצבעותיהם המתועדות על הצעת חוק קואליציונית אחת; החלטות ממשלה אינן הצבעות אישיות.

  • מעשה: ב-5 במאי 2025, אחרי שעוצמה יהודית חזרה לממשלה, החליטה הממשלה שלא להקים בשלב זה ועדת חקירה ממלכתית, והחליטה שהממשלה והכנסת ינסחו הצעת חוק לוועדת חקירה מיוחדת שתייצג דעות שונות בציבור ותזכה לאמון רוב הציבור [68].
  • מעשה: ב-16 בנובמבר 2025 החליטה הממשלה, שוסרלאוף חבר בה, להקים ועדת חקירה בעלת סמכויות מלאות שאינה ועדת חקירה ממלכתית, וכן ועדת שרים שתגדיר את המנדט שלה [42]. בינואר 2026 מסרה הממשלה לבג"ץ שהיא מקדמת "ועדת חקירה ממלכתית-לאומית" ושלבית המשפט אין סמכות להורות על הקמת ועדת חקירה ממלכתית [43].
  • מעשה: ב-24 בדצמבר 2025 העבירה הכנסת בקריאה טרומית, ב-53 קולות מול 48, את הצעת החוק של חבר הכנסת אריאל קלנר לוועדת חקירה "ממלכתית-לאומית". חבריה ייבחרו בהסכמה בין הקואליציה לאופוזיציה באישור 80 חברי כנסת, ובהיעדר הסכמה יחולקו שווה בשווה ביניהן, עם ארבעה בני משפחות שכולות כמפקחים [40, 41]. סרוגים דיווח שסיעת אגודת ישראל לא השתתפה בהצבעה [41]; רישום הכנסת מראה נמנע אחד, חבר הכנסת מאיר פרוש מאגודת ישראל [77]. רישום הכנסת מראה שוסרלאוף וקרויזר הצביעו שניהם בעד ההצעה [77].

האפשרות/ות הקרובה/ות: הסקה מהחלטות הממשלה והקואליציה שהמועמדים משתייכים אליהן ומהצבעותיהם המתועדות בעד הצעת קלנר בקריאה הטרומית, ולא ממשהו שאמרו: ועדה שתמונה באמצעות הכנסת, עם איזון בין הממשלה לאופוזיציה (commission-appointed-by-knesset-balance). המועמדים לא הצהירו על עמדותיהם שלהם.

דת ומדינה

  • התחייבות רשמית: שמה המלא של המפלגה מחייב אותה ל"שלמות התורה העם והארץ" [1]. המכון הישראלי לדמוקרטיה מונה את שילוב המשפט העברי במערכת המשפט של ישראל בין יוזמות עוצמה יהודית [6].
  • הצהרה: ב-2022 אמר וסרלאוף שהתנועה הרפורמית "הביאה חורבן עצום ליהדות אמריקה" ו"עושה צחוק מהדת", ושבישראל הקהילות הרפורמיות "רק עושות רעש" [11].
  • מעשה: וסרלאוף עלה להר הבית עם בן גביר בתשעה באב, 13 באוגוסט 2024, כשבן גביר אמר ש"המדיניות שלנו היא לאפשר תפילה" שם; משרד ראש הממשלה מסר שאין מדיניות פרטית של אף שר בהר הבית, שאירוע הבוקר היה "סטייה מהסטטוס קוו" ושמדיניות ישראל בהר הבית לא השתנתה [52]. וסרלאוף וקרויזר עלו שוב עם בן גביר ביום ירושלים, 26 במאי 2025 [53].
  • מעשה: ב-13 ביולי 2026 העבירה הכנסת את חוק יסוד: לימוד תורה ב-63 קולות מול 52; לפי דברי ההסבר שלו, הוא מעגן את לימוד התורה כ"ערך יסוד במורשת עם ישראל ובמדינת ישראל" [59]. רישום הכנסת מראה שוסרלאוף וקרויזר הצביעו בעד ההצעה בקריאה טרומית ב-10 ביוני 2026 (56 מול 43), בקריאה ראשונה ב-1 ביולי 2026 (63 מול 53) ובקריאה האחרונה [79, 80, 81].

האפשרות/ות הקרובה/ות: תפקיד גדול יותר להלכה (החוק הדתי היהודי) ולממסד האורתודוקסי (strengthen-jewish-character). לא נמצאו הצהרות ספציפיות על תחבורה בשבת, נישואים אזרחיים או גיור.

עמדות בולטות נוספות

פיתוח הנגב והגליל

  • מעשה: וסרלאוף מנהל את משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי מתחילת הממשלה ה-37, מלבד ינואר–מרס 2025 [6, 17, 18]. בדצמבר 2024 כתב שהמשרד היה שותף מרכזי בתוכנית ממשלתית בהיקף 3 מיליארד ש"ח לצפון, ובהחלטות בעניין כיבוי אש, מענקי סיוע לאופקים ולנתיבות, תמיכה בקצרין, בגולן וברשויות המקומיות הדרוזיות, ומקלטים מוגנים ברשויות בדוויות [54].
  • מעשה: במאי 2023 התנתה עוצמה יהודית את תמיכתה בתקציב בתוספת של 250 מיליון ש"ח למשרד [55].
  • מעשה (ממצא של מבקר המדינה): דוח המעקב של מבקר המדינה מאפריל 2026 על משילות בנגב מצא שוועדת השרים לפיתוח הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, שבראשה עומד השר, "לא התכנסה כלל" בשנתיים מאז הקמתה במרס 2023 ועד פברואר 2025, כך שהמשילות בנגב לא נדונה באף ועדת שרים. הוא המליץ שהשר יכנס אותה, בין היתר כדי לחזק את החוסן הלאומי והחברתי בנגב [58].

עונש מוות למחבלים

  • מעשה: עונש מוות למחבלים הוא מדיניות דגל של עוצמה יהודית [6]. ב-30 במרס 2026 העבירה הכנסת, ב-62 קולות מול 48, חוק הקובע עונש מוות למחבל שמבצע רצח בכוונה תחילה במסגרת פעילות טרור. וואלה תיאר אותו כיוזמה של עוצמה יהודית ושל בן גביר, שכינה אותו "רגע היסטורי ומכונן"; חבר הכנסת צביקה פוגל מעוצמה יהודית, יו"ר הוועדה לביטחון לאומי, בירך על העברתו [48]. רישום הכנסת מראה 62 בעד, 48 נגד ונמנע אחד, כשוסרלאוף וקרויזר הצביעו שניהם בעד [78].

מהגרים ומבקשי מקלט בדרום תל אביב

  • הצהרה: הפעילות הציבורית של וסרלאוף לפני כניסתו לפוליטיקה התמקדה בקמפיין לגירוש מבקשי מקלט ומהגרים אפריקאים מדרום תל אביב, והוא מציג את בעיות דרום תל אביב כסימפטום של הזנחת פריפריית ישראל [10, 12].

הר הבית

  • מעשה: שני המועמדים עלו להר הבית עם בן גביר: וסרלאוף ב-13 באוגוסט 2024, כשבן גביר צולם עובר ליד אנשים שהשתטחו על האדמה, אף שהמשטרה אמרה שבוע קודם לכן שהכללים בהר לא השתנו, וכן וסרלאוף וקרויזר ב-26 במאי 2025 [52, 53].

חקלאות ויבוא חי של בעלי חיים

  • מעשה: באוקטובר 2025 קידם קרויזר הצעת חוק להפחתת יבוא של כבשים ועיזים חיות. הוא אמר שהיא תגן על מגדלים וחקלאים ביהודה ושומרון, בנגב ובגליל, וארגון רווחת בעלי החיים "ישראל נגד משלוחי בעלי חיים חיים" בירך עליה כדרך להפחית את סבלן של החיות בהובלה ימית. קרויזר האשים את המפלגות החרדיות בהתנגדות לה בלחץ הקשור ליבואן דומיננטי ולאינטרסים של כשרות; ערוץ 7 ייחס את הטענה הזאת למקורות פוליטיים אלמוניים ולקרויזר [65].

חטופים ושחרור אסירים

  • הצהרה: קרויזר אמר בינואר 2025 שעוצמה יהודית "לא נגד עסקאות" אלא נגד מסגרות "שבהן אנחנו לא רואים את כולם" חוזרים [26]. בפברואר 2024 הסביר וסרלאוף את התנגדותו לעסקה קודמת בטענה שכל עוד לישראל יש מומנטום, עליה לדרוש את כל החטופים [30].
  • מעשה: וסרלאוף הצביע בממשלה נגד שתי העסקאות, זו של ינואר 2025 וזו של אוקטובר 2025 [16, 22].

מימון המפלגה

  • מעשה: ynet דיווח שהמפלגה נרשמה בתוך רשימת עוצמה יהודית כדי לקבל יחידת מימון מדינתית נוספת, בשווי של כ-1.83 מיליון ש"ח בשנה [2]. ביקורת מבקר המדינה מאשרת שהיא קיבלה מימון כסיעה נפרדת בכנסת ה-25 [3].

עמדה לגבי קואליציה

לא נמצאו הצהרות על קואליציה של ארץ ישראל שלנו עצמה. ההצהרות להלן הן של עוצמה יהודית, מפי מנהיגי הרשימה.

הצהרות לקראת בחירות 2026.

  • ב-22 באוגוסט 2026 דיווח הג'רוזלם פוסט שעוצמה יהודית מכינה קמפיין נגד "ממשלה רחבה" עם מפלגות מהמרכז ומשמאל-מרכז ובעד "ממשלה ימנית מלאה" [60].
  • ב-14 בספטמבר 2026 דיווח ynet שבן גביר וגוטליב מנהלים קמפיין בנושא שיש לחזק את עוצמה יהודית כדי שנתניהו לא יוכל להקים ממשלה בלעדיה. נתניהו אמר לבן גביר שכל ממשלה שיקים תתבסס על הקואליציה הנוכחית ועל עקרונותיה. גוטליב כתבה אחרי שנפגשה עם נתניהו ש"בן גביר צודק" ושנתניהו "תמיד העדיף להישען על מפלגות משמאל ומהמרכז" [61].
  • לא נמצאה הצהרה של וסרלאוף או קרויזר המציינת עם אילו מפלגות ישבו או לא ישבו.

רקורד בעמידה בהתחייבויות קואליציוניות.

  • ינואר 2025: בן גביר אמר ב-17 בינואר 2025 שעוצמה יהודית תעזוב את הממשלה אם עסקת החטופים תאושר, לא תפיל את נתניהו, ותחזור אם הלחימה תתחדש [14]. שרי עוצמה יהודית, כולל וסרלאוף, התפטרו ב-19 בינואר 2025 [17], והמפלגה חזרה ב-19 במרס 2025 אחרי שהלחימה העצימה חודשה [18]. שני חלקי ההתחייבות הזאת קוימו.
  • סתירה (התחייבות של עוצמה יהודית, לא התחייבות נפרדת של ארץ ישראל שלנו): כשהצביעה עוצמה יהודית נגד עסקת אוקטובר 2025 אמרה שתישאר בקואליציה אך "תפיל את הממשלה" אם חמאס לא יפורק [22]. חמאס לא פורק מנשקו עד מועד המחקר, ועוצמה יהודית, עם וסרלאוף כשר, עדיין הייתה בממשלה ביוני ובספטמבר 2026 [29, 61]. לא נמצא הסבר של המפלגה.
  • 2022: הרשימה המשותפת של הציונות הדתית התפצלה לשלוש סיעות אחרי בחירות 2022, כפי שחבריה הסכימו כשהתאחדו [8].

רקורד: הבטחות מול ביצוע

מועמדי ארץ ישראל שלנו היו בממשלה (וסרלאוף) ובקואליציה (קרויזר) במהלך הכנסת ה-25, כנציגי עוצמה יהודית, מלבד ינואר–מרס 2025, כשעוצמה יהודית הייתה מחוץ לממשלה ולקואליציה [17, 18]. אין מצע מפלגתי נפרד להשוות מולו, ולכן ההשוואה להלן משתמשת במטרות המוצהרות של המועמדים ושל עוצמה יהודית.

  • פעולה תקיפה יותר נגד פשיעה: יושם בחקיקה. חוק חיפוש הנשק בלי צו של קרויזר (מרס 2023) וחוק הפרוטקשן (יולי 2023) עברו [44, 45]. המחקר לא הראה שסמכויות המעצר המנהלי שהוא תמך בהן ביוני 2023 [46] הפכו לחוק. ביולי 2026 אישרה הממשלה מעורבות של השב"כ במאבק בארגוני פשיעה [47].
  • עונש מוות למחבלים: יושם: עבר ב-30 במרס 2026, כששני המועמדים הצביעו בעד [48, 78].
  • התנגדות לעסקאות חטופים שמשאירות את חמאס על כנו: וסרלאוף הצביע נגד שתי העסקאות והתפטר בינואר 2025 כפי שהבטיח; שתי העסקאות אושרו בממשלה למרות הצבעות אלה [16, 17, 22].
  • התיישבות בעזה ועידוד הגירה: הוצגו כמטרות [24, 26]; לא יושמו בידי הממשלה במקורות שנבדקו. הפסקת אש על בסיס תוכנית אמריקאית נכנסה לתוקף באוקטובר 2025 [22].
  • ריבונות ביהודה ושומרון: הצעת חוק לריבונות עברה קריאה טרומית באוקטובר 2025 [49, 50], אך לפי המקורות שנבדקו לא נחקק חוק ריבונות בכנסת ה-25.
  • שינויים במערכת המשפט: תיקון עילת הסבירות (2023) והחוק בעניין הוועדה לבחירת שופטים (2025) עברו בקולות הקואליציה, כולל קולות שני המועמדים [34, 35, 71, 75]; החלטת הממשלה להדיח את היועצת המשפטית לממשלה הוקפאה בידי בית המשפט העליון באותו יום שבו התקבלה ובוטלה בידי בג"ץ בדצמבר 2025 [38, 67].
  • הנגב והגליל: וסרלאוף השיג תקציב נוסף למשרדו [55] ומצביע על תמיכה ביישובי הגבול במהלך המלחמה [54]. מבקר המדינה מצא שוועדת השרים שהוא עומד בראשה לא התכנסה בשנתיים הראשונות שלה [58].
  • היצע דיור: החוק בעניין סמכויות התכנון שטיפלה בו הוועדה של קרויזר עבר ביולי 2026 [57, 82]. הצעת החוק שלו מ-2023 להרחבת ועדות הקבלה אושרה בוועדת השרים; אף מקור שנבדק אינו מראה שהיא הפכה לחוק [66].

הליכים משפטיים או אתיים הנוגעים להנהגה

לא נמצאו כתבי אישום, הרשעות או חקירות פליליות הנוגעים ליצחק וסרלאוף או ליצחק קרויזר, ולא נמצאה החלטה של ועדת האתיקה של הכנסת בעניינו של אחד מהם. נבדק ב-7 באוקטובר 2026: חיפושי חדשות בעברית ובאנגלית אחר כל שם יחד עם חקירה, כתב אישום, משטרה, היועצת המשפטית לממשלה וועדת האתיקה של הכנסת, ודוחות מבקר המדינה לשנים 2025 ו-2026 המצוטטים להלן.

ממצאים רשמיים הנוגעים למפלגה ולמנהיגיה:

  • מבקר המדינה, חשבונות המפלגה (פברואר 2025): בביקורתו על החשבונות השוטפים של סיעות הכנסת לתקופה 1 בדצמבר 2022 – 31 בדצמבר 2023 מצא מבקר המדינה ששלוש סיעות, אגודת ישראל, ארץ ישראל שלנו וחזית יהודית לאומית, לא דיווחו ולא שילמו במועד לרשות המסים את המס המיוחד בשיעור 25% שניכו משכרם של פעילים ועובדים בקמפיין הבחירות לכנסת ה-25. ארץ ישראל שלנו שילמה כ-222,000 ש"ח ממס זה באיחור. המבקר לא נתן לה דוח חיובי ועיכב 20,000 ש"ח מהמימון השוטף שלה [3]. זה ממצא על חשבונות המפלגה, לא על אדם מסוים. לא נמצא שינוי מאוחר יותר בממצא זה.
  • מבקר המדינה, משילות בנגב (אפריל 2026): בדוח מעקב מיוחד מצא המבקר שוועדת השרים לפיתוח הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, שבראשה עומד שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, לא התכנסה כלל בשנתיים מאז הקמתה במרס 2023 ועד תום הביקורת בפברואר 2025, והמליץ שהשר יכנס אותה [58]. זה ממצא על עבודתה של ועדה שוסרלאוף עומד בראשה (הוא לא היה בתפקידו בין ינואר למרס 2025 [17, 18]); הוא אינו נוגע לעבירה כלשהי.

פסק דין של בג"ץ מ-30 במאי 2024 שדחה עתירה שהגיש וסרלאוף בעניין אכיפה בררנית מתואר תחת מערכת המשפט. הוא אינו מופיע כאן משום שהוא היה העותר ובית המשפט לא קבע ממצא נגדו [39].

הבקשות לפסול את רשימת עוצמה יהודית, שוועדת הבחירות דחתה ב-24 בספטמבר 2026, ודחיית העתירה בידי בג"ץ ב-4 באוקטובר 2026, מתוארות תחת סקירה כללית [5].

מנהיג הרשימה, איתמר בן גביר, שייך למפלגה השותפה (חזית יהודית לאומית), לא לארץ ישראל שלנו, ולכן עניינים הנוגעים אליו מחוץ לתחולת סעיף זה.

מקורות

  1. עוצמה יהודית – רשימת המועמדים הוגשה מטעם מפלגת חזית יהודית לאומית ומטעם מפלגת ארץ ישראל שלנו (candidate-list page, 26th Knesset). Central Elections Committee (copy hosted by the Israel Democracy Institute), published 07.09.2026, updated 09.09.2026. https://www.idi.org.il/media/32332/%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%94-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA.pdf
  2. Amir Ettinger, "הטריק והשטיק של בן גביר: רשם 'מפלגת מדף' ויקבל מימון בשווי 1.8 מיליון שקל". Ynet, 7 September 2026. https://www.ynet.co.il/news/elections2026/article/b1y6xd3dzg
  3. דוח על תוצאות ביקורת החשבונות השוטפים של הסיעות בכנסת העשרים וחמש לתקופה שבין 1.12.22 ל-31.12.23. State Comptroller of Israel, February 2025. https://library.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Documents/2025/2025-Knesset-25.docx
  4. ועדת הבחירות המרכזית פרסמה את הפתקים של כל המפלגות לכנסת ה-26. Ynet, 27 September 2026. https://www.ynet.co.il/news/article/s1ibdii5fe
  5. Sarah Ben-Nun, "High Court rejects Democrats' bid to bar Otzma Yehudit from election". The Jerusalem Post, 4 October 2026. https://www.jpost.com/israel-election-2026/article-910555
  6. עוצמה יהודית (party profile). Israel Democracy Institute, undated (accessed 7 October 2026). https://www.idi.org.il/policy/parties-and-elections/parties/otzma-yehudit/
  7. כ"ך בכנסת? בן גביר וברוך מרזל ירוצו לכנסת. Walla News, 28 October 2012. https://news.walla.co.il/item/2580144
  8. Yaki Adamker, "הוועדה המסדרת אישרה: מפלגת הציונות הדתית תתפצל לשלוש סיעות בכנסת". Walla News, 20 November 2022. https://news.walla.co.il/item/3541514
  9. Mordechai Halperin, "לקראת פסילת הרשימות: 'עוצמה יהודית' התפלגה מ'הציונות הדתית'". JDN, 3 July 2022. https://www.jdn.co.il/news/1780668/
  10. Nina Fuchs, "השוטר לשעבר ומי שאמר 'מיכאלי קנתה ילד באמזון': הח"כים החדשים של בן גביר". Ynet, 2 November 2022. https://www.ynet.co.il/news/article/bjw5atyri
  11. "Who are Itamar Ben-Gvir's fellow party members and what do they believe?". The Jerusalem Post (from Walla), 2 November 2022. https://www.jpost.com/israel-elections/article-721271
  12. "דרום תל אביב היא לא בעיה נקודתית. היא הסימפטום למה שקורה בפריפריה של ישראל" (interview with Yitzhak Wasserlauf). Maariv, 23 December 2022. https://www.maariv.co.il/news/politics/Article-967162
  13. Dikla Aharon Shafran, "אחרי סטרוק: גם השר וסרלאוף יצטרף לקבינט וישמש משקיף". Kan News, 11 November 2024. https://www.kan.org.il/content/kan-news/politic/823300/
  14. Yaki Adamker, "בן גביר: נצביע נגד העסקה, אם היא תאושר - נתפטר מהממשלה". Walla News, 17 January 2025. https://news.walla.co.il/item/3720061
  15. Eliyahu Luxenberg, "וסרלאוף על ההתפטרות מהממשלה: 'עליי לפעול לפי צו מצפוני'". Srugim, 17 January 2025. https://www.srugim.co.il/1083150
  16. Itamar Eichner, "24 שרים הצביעו בעד, 8 התנגדו: עסקת החטופים אושרה בממשלה". Ynet, 17 January 2025. https://www.ynet.co.il/article/bkglsnudjx
  17. Moran Azulay, "בן גביר ושריו התפטרו מהממשלה בגלל עסקת החטופים". Ynet, 19 January 2025. https://www.ynet.co.il/news/article/rkscuxqwjl
  18. Sivan Hilai, "חודשיים אחרי שהתפטר: בן גביר הושבע שוב כשר בממשלה". Ynet, 19 March 2025. https://www.ynet.co.il/news/article/r1eonpo3yl
  19. Tal Shalev, "סמוטריץ' התפטר מהממשלה כדי להעיף ח"כ מעוצמה יהודית מהכנסת". Walla News, 31 March 2025. https://news.walla.co.il/item/3738995
  20. Tal Shalev, "נפתר 'המשבר הנורבגי': ח"כ אלמוג כהן יתפטר מהכנסת וימונה לשר". Walla News, 2 April 2025. https://news.walla.co.il/item/3739551
  21. Moran Azulay, "סמוטריץ' ובן גביר לא שברו את הכלים, בינתיים: 'מעריכים שחמאס יפוצץ את העסקה'". Ynet, 5 October 2025. https://www.ynet.co.il/news/article/hjvwkzltel
  22. "Israel approves deal to get hostages freed, release Palestinian terrorists; ceasefire takes effect after IDF pullback". The Times of Israel, 10 October 2025. https://www.timesofisrael.com/gaza-ceasefire-takes-effect-as-government-approves-deal-to-free-the-hostages/
  23. "חברי המפלגה זעמו, השר סופר תקף: 'ידי רעדה'". Walla News, 15 October 2025. https://news.walla.co.il/item/3787102
  24. Rina Matzliach and Yigal Guetta, "שרים בממשלה קוראים להתיישב בעזה: 'תיקון עוול היסטורי'". Kan News, 28 November 2024. https://www.kan.org.il/content/kan-news/politic/830021/
  25. Shlomi Heller, "אלפים בכנס הניצחון שקורא להתיישבות מחדש בעזה, בהם שרים וח"כים: 'הסכם אוסלו מת'". Walla News, 28 January 2024. https://news.walla.co.il/item/3639609
  26. "ח"כ יצחק קרויזר מאשים: 'ברגע שצה"ל ישנה את התפיסה שלו - חמאס יקרוס'". Maariv, 5 January 2025. https://www.maariv.co.il/news/politics/article-1161589
  27. "ח"כ מעוצמה יהודית קרא לתקוף באיראן: 'הצבא יודע להכות וטוב שיעשה זאת במהרה'". Walla News, 13 August 2024. https://news.walla.co.il/item/3684258
  28. Liran Weinstein, "וסרלאוף לראשי הרשויות בצפון: אעשה הכל כדי למנוע את ההסכם". Srugim, 25 November 2024. https://www.srugim.co.il/1063213
  29. Avi Solomon, "הצעת בן גביר: 'לעצור נשות מחבלים' - והמתקפה על סמוטריץ'". Walla News, 9 June 2026. https://news.walla.co.il/item/3844244
  30. Yoni Kempinski, "השר יצחק וסרלאוף: התנגדנו לעסקת החטופים מסיבות אידיאולוגיות וטקטיות". Arutz Sheva (INN), 26 February 2024. https://www.inn.co.il/news/630325
  31. Hezki Baruch, "השר בן גביר: מאמינים בגיוס, אך לא בכפייה". Arutz Sheva (INN), 28 October 2024. https://www.inn.co.il/news/651767
  32. Yoni Gabbai, "'שונא ישראל, אני גייסתי אלפי חרדים': בן גביר תוקף את גולן ומאיים לפסול את מועמדתו". Kikar HaShabbat, 5 August 2026. https://www.kikar.co.il/political-news/ben-gvir-attacks-golan-haredi-draft-petition
  33. "בן גביר משריין איש ציבור חרדי: זה המקום שיקבל ברשימה". Srugim, 7 September 2026. https://www.srugim.co.il/101010573
  34. "Knesset passes first judicial reform bill into law". JNS, 24 July 2023. https://www.jns.org/israel-news/knesset-passes-first-judicial-reform-bill-into-law
  35. Tal Shalev, "החוק הכי דרמטי של המהפכה המשפטית עבר בכנסת, האופוזיציה החרימה". Walla News, 27 March 2025. https://news.walla.co.il/item/3737779
  36. "מועמד הקואליציה לוועדה לבחירת שופטים: 'שופט שלא מחובר לציונות אינו ראוי'". Walla News, 12 July 2023. https://news.walla.co.il/item/3593484
  37. Tova Tzimuki, "יצחק עמית נבחר לנשיא העליון. לוין הודיע שאינו מכיר בהחלטה: 'זו חרפה מוסרית'". Ynet, 26 January 2025. https://www.ynet.co.il/news/article/hjyhny7uyl
  38. Bini Ashkenazi and Anna Barsky, "הממשלה אישרה את הדחת היועמ"שית, שהגיבה: 'ההחלטה ניתנה שלא כדין'". Walla News, 4 August 2025. https://news.walla.co.il/item/3770614
  39. Doron Bloch, "בג"צ דחה את העתירה נגד אכיפה בררנית. וסרלאוף: 'מנגנון סלקטיבי ומסוכן'". ICE, 30 May 2024. https://www.ice.co.il/local-news/news/article/1014678
  40. Dikla Aharon, Orly Alkalai and Haim Golditch, "אושרה הצעת החוק להקמת ועדת חקירה שאינה ממלכתית, בני משפחות שכולות הפנו את גבם". Kan News, 24 December 2025. https://www.kan.org.il/content/kan-news/politic/983304/
  41. "אושר בטרומית חוק ועדת החקירה של קלנר לטבח השבעה באוקטובר". Srugim, 24 December 2025. https://www.srugim.co.il/1279901
  42. Yaara Shapira and Michael Shemesh, "הצעת הממשלה לאופוזיציה: וטו על חברי ועדת החקירה שתוקם". Kan News, 16 November 2025. https://www.kan.org.il/content/kan-news/politic/971198/
  43. "הממשלה משיבה לבג"ץ: אין לכם סמכות להורות על הקמת ועדת חקירה ממלכתית ל-7 באוקטובר". Kan News, 18 January 2026. https://www.kan.org.il/content/kan-news/politic/990866/
  44. Michael Starr, "Israel passes bill to give police more powers against illegal weapons". The Jerusalem Post, 28 March 2023. https://www.jpost.com/israel-news/politics-and-diplomacy/article-735709
  45. Sivan Hilai, "חוק הפרוטקשן אושר סופית: 'יחנוק את קנה הנשימה הכלכלי של ארגוני הפשע'". Ynet, 30 July 2023. https://www.ynet.co.il/news/article/bjrykvni2
  46. Sivan Hilai and Ishai Shnerb, "יו"ר סיעת עוצמה יהודית: בן גביר צריך כלי אגרסיבי, סמכות למעצר מנהלי". Ynet, 13 June 2023. https://www.ynet.co.il/news/article/ryi11qtrdh
  47. "בחצי מיליארד שקל: השב"כ יכנס לזירה מול ארגוני הפשע בחברה הערבית". Kipa, 15 July 2026. https://www.kipa.co.il/חדשות/1227918-0/
  48. Uri Sela and Avi Solomon, "אושר בקריאה שלישית בכנסת: חוק עונש מוות למחבלים ייכנס לספר החוקים". Walla News, 30 March 2026. https://news.walla.co.il/item/3827358
  49. Itamar Margalit and Gili Cohen, "טראמפ על החלת הריבונות: 'אם יקרה - ישראל תאבד את תמיכת ארה"ב'". Kan News, 23 October 2025. https://www.kan.org.il/content/kan-news/politic/963043/
  50. Israel Zeev Lowenthal, "למרות התנגדות רה"מ: הכנסת אישרה בטרומית – החלת ריבונות ביו"ש". JDN, 22 October 2025. https://www.jdn.co.il/news/2504056/
  51. "'On the way to sovereignty': MKs react to preliminary passing of bill to annex Ma'aleh Adumim". The Jerusalem Post (via Yahoo News), 23 October 2025. https://www.yahoo.com/news/articles/way-sovereignty-mks-react-preliminary-064143316.html
  52. "בעולם גינו את התנהלות בן גביר בהר הבית, וגם החרדים: 'נבדוק אם נוכל להיות שותפים שלו בממשלה'". Ynet, 13 August 2024. https://www.ynet.co.il/news/article/bjhjho00qc
  53. Israel Zeev Lowenthal, "'עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ': זעזוע מרמיסת ההלכה על ידי אישי ציבור". JDN, 26 May 2025. https://www.jdn.co.il/news/2415171/
  54. Yitzhak Wasserlauf, "יעדי תוכנית השיקום: כך נחדש ונצמיח את הנגב והגליל" (op-ed by the minister). ICE, 2 December 2024. https://www.ice.co.il/opinions/news/article/1040419
  55. "Otzma Yehudit deal paves way for passage of state budget". JNS, 23 May 2023. https://www.jns.org/israel-news/otzma-yehudit-deal-paves-way-for-passage-of-state-budget
  56. Eliyahu Luxenberg, "חוק התקציב לשנת 2025 אושר במליאת הכנסת". Srugim, 25 March 2025. https://www.srugim.co.il/1109142
  57. "הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק של ח"כ קרויזר להרחבת היצע הדירות". JDN, 28 July 2026. https://www.jdn.co.il/economy/2701196/
  58. היבטי משילות בנגב – ביקורת מעקב מורחבת (תקציר). State Comptroller of Israel, special report, April 2026. https://library.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Documents/2026/Governability-in-the-Negev/2026-Negev-Taktzir.pdf
  59. "'הדיל החרדי' התממש: חוק יסוד לימוד תורה אושר במליאת הכנסת - נתניהו נעדר מההצבעה". Walla News, 13 July 2026. https://news.walla.co.il/item/3853236
  60. Anna Barsky, "Ben-Gvir courts disappointed Likud, Shas voters, pushes for fully right-wing government". The Jerusalem Post, 22 August 2026. https://jpost.com/israel-election-2026/article-906253
  61. Moran Azulay, "Despite calls for wide coalition, Netanyahu reassures Ben-Gvir he will stay in government". Ynetnews, 14 September 2026. https://www.ynetnews.com/article/h18003pbkzl
  62. "Marzel, Rabbi Wolpo to run for Knesset". Ynetnews, 15 December 2008. https://www.ynetnews.com/article/3638884
  63. Assaf Shapira, "הציונות הדתית כמקרה מבחן: פיצולי הסיעות המהירים הם מהלומה נוספת לחוסר היציבות הפוליטי". Israel Democracy Institute, 20 November 2022. https://www.idi.org.il/articles/46501
  64. Bentzi Rubin, "הבן של הרב שיצא בשאלה: הח"כ הנורבגי הראשון נשבע אמונים". Srugim, 2 January 2023. https://www.srugim.co.il/748894-הבן-של-הרב-שיצא-בשאלה-החכ-הנורבגי-הראש
  65. Hezki Baruch, "קרויזר יוצא נגד הלחץ החרדי: 'כשרות וכסף גוברים על ציונות'". Arutz Sheva (INN), 18 October 2025. https://www.inn.co.il/news/681051
  66. Roni Lifshitz, "ועדות קבלה יתאפשרו ביישובים של עד 1,000 בתי אב, במקום 400 כיום - גם ביו״ש". Israel Real Estate Center (nadlancenter.co.il), 5 June 2023. https://www.nadlancenter.co.il/article/7770
  67. Aviad Berger, "בג"ץ ביטל את פיטורי היוע"משית, הממשלה תקפה: 'לדחות על הסף את ההתערבות'". Kipa, 14 December 2025. https://www.kipa.co.il/חדשות/1216436-0/
  68. Tal Shalev, "הממשלה קיבלה החלטה: לא תוקם וועדת חקירה ממלכתית". Walla News, 5 May 2025. https://news.walla.co.il/item/3747135
  69. Plenum vote 38597: חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי חוקיים (תיקון חקיקה והוראת שעה), התשפ"ג–2023 (third reading; 20 for, 6 against). Knesset vote-details service (official per-MK record), accessed 2026-10-07, 2023-03-28. https://www.knesset.gov.il/WebSiteApi/knessetapi/Votes/GetVoteDetails/38597
  70. Plenum vote 39854: חוק העונשין (תיקון מס' 146 והוראת שעה), התשפ"ג–2023 (third reading; 9 for, none against). Knesset vote-details service (official per-MK record), accessed 2026-10-07, 2023-07-30. https://www.knesset.gov.il/WebSiteApi/knessetapi/Votes/GetVoteDetails/39854
  71. Plenum vote 39785: חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3) (third reading; 64 for, none against). Knesset vote-details service (official per-MK record), accessed 2026-10-07, 2023-07-24. https://www.knesset.gov.il/WebSiteApi/knessetapi/Votes/GetVoteDetails/39785
  72. Plenum vote 42370: חוק התקציב לשנת הכספים 2025, התשפ"ה-2025 (first reading; 59 for, 57 against). Knesset vote-details service (official per-MK record), accessed 2026-10-07, 2024-12-16. https://www.knesset.gov.il/WebSiteApi/knessetapi/Votes/GetVoteDetails/42370
  73. Plenum vote 43497: הודעת הממשלה על צירופם של חברי הכנסת איתמר בן גביר, עמיחי אליהו ויצחק וסרלאוף כשרים בממשלה (approved; 65 for, 46 against). Knesset vote-details service (official per-MK record), accessed 2026-10-07, 2025-03-19. https://www.knesset.gov.il/WebSiteApi/knessetapi/Votes/GetVoteDetails/43497
  74. Plenum vote 43638: חוק התקציב לשנת הכספים 2025, התשפ"ה-2025 (third reading; 66 for, 52 against; filed under the sitting of 24 March 2025). Knesset vote-details service (official per-MK record), accessed 2026-10-07, 2025-03-24. https://www.knesset.gov.il/WebSiteApi/knessetapi/Votes/GetVoteDetails/43638
  75. Plenum vote 43884: חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 4) (third reading; 67 for, 1 against, 2 present not voting). Knesset vote-details service (official per-MK record), accessed 2026-10-07, 2025-03-27. https://www.knesset.gov.il/WebSiteApi/knessetapi/Votes/GetVoteDetails/43884
  76. Plenum vote 44580: הצעת חוק החלת הריבונות של מדינת ישראל בחבלי יהודה והשומרון, התשפ"ה-2025 (preliminary reading; 25 for, 24 against, 1 present not voting). Knesset vote-details service (official per-MK record), accessed 2026-10-07, 2025-10-22. https://www.knesset.gov.il/WebSiteApi/knessetapi/Votes/GetVoteDetails/44580
  77. Plenum vote 44946: הצעת חוק ועדת חקירה ממלכתית-לאומית לאירועי טבח שמיני עצרת התשפ״ד (טבח 7 באוקטובר 2023) (preliminary reading; 53 for, 48 against, 1 abstention). Knesset vote-details service (official per-MK record), accessed 2026-10-07, 2025-12-24. https://www.knesset.gov.il/WebSiteApi/knessetapi/Votes/GetVoteDetails/44946
  78. Plenum vote 45858: חוק עונש מוות למחבלים, התשפ"ו-2026 (third reading; 62 for, 48 against, 1 abstention). Knesset vote-details service (official per-MK record), accessed 2026-10-07, 2026-03-30. https://www.knesset.gov.il/WebSiteApi/knessetapi/Votes/GetVoteDetails/45858
  79. Plenum vote 46121: הצעת חוק-יסוד: לימוד תורה (preliminary reading; 56 for, 43 against). Knesset vote-details service (official per-MK record), accessed 2026-10-07, 2026-06-10. https://www.knesset.gov.il/WebSiteApi/knessetapi/Votes/GetVoteDetails/46121
  80. Plenum vote 46181: הצעת חוק-יסוד: לימוד תורה (first reading; 63 for, 53 against). Knesset vote-details service (official per-MK record), accessed 2026-10-07, 2026-07-01. https://www.knesset.gov.il/WebSiteApi/knessetapi/Votes/GetVoteDetails/46181
  81. Plenum vote 46248: חוק-יסוד: לימוד תורה (third reading; 63 for, 52 against). Knesset vote-details service (official per-MK record), accessed 2026-10-07, 2026-07-13. https://www.knesset.gov.il/WebSiteApi/knessetapi/Votes/GetVoteDetails/46248
  82. Plenum vote 46685: חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 170), התשפ"ו-2026 (third reading; 11 for, none against, 1 present not voting). Knesset vote-details service (official per-MK record), accessed 2026-10-07, 2026-07-28. https://www.knesset.gov.il/WebSiteApi/knessetapi/Votes/GetVoteDetails/46685
  83. Plenum vote 38405: הצעת חוק החלת הריבונות הישראלית על בקעת הירדן, התשפ"ג-2023 (preliminary reading; rejected, 14 for, 66 against). Knesset vote-details service (official per-MK record), accessed 2026-10-12, 2023-03-15. https://www.knesset.gov.il/WebSiteApi/knessetapi/Votes/GetVoteDetails/38405
  84. Plenum vote 42820: הצעת חוק החלת הריבונות הישראלית על בקעת הירדן, התשפ"ג-2023 (preliminary reading; rejected, 32 for, 56 against). Knesset vote-details service (official per-MK record), accessed 2026-10-12, 2025-01-22. https://www.knesset.gov.il/WebSiteApi/knessetapi/Votes/GetVoteDetails/42820
  85. Plenum vote 44992: הצעת חוק החלת ריבונות על ביתר עילית, התשפ"ו-2025 (preliminary reading; rejected, 8 for, 45 against, 3 present not voting). Knesset vote-details service (official per-MK record), accessed 2026-10-12, 2025-12-31. https://www.knesset.gov.il/WebSiteApi/knessetapi/Votes/GetVoteDetails/44992
  86. קואליציית נתניהו הפילה את החוק להחיל ריבונות בבקעה. Srugim, 15 March 2023. https://www.srugim.co.il/773889-%d7%a7%d7%95%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%a0%d7%aa%d7%a0%d7%99%d7%94%d7%95-%d7%94%d7%a4%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%95%d7%a7-%d7%9c%d7%94%d7%97%d7%99%d7%9c-%d7%a8
  87. הסכם קואליציוני לכינון ממשלה לאומית בין סיעת הליכוד בכנסת ה-25 לבין סיעת עוצמה יהודית בכנסת ה-25 (signed coalition agreement with its annexes, scanned copy). Knesset, signed and tabled 28 December 2022 (accessed 12 October 2026). https://main.knesset.gov.il/mk/government/Documents/CA37-Otzma.pdf

זמינות מידע

קיים מספיק מידע ציבורי כדי להעריך מפלגה זו, אך כמעט כולו עוסק בשני מועמדיה ולא במפלגה כארגון. לארץ ישראל שלנו אין מצע, אתר, קמפיין או הצהרות ציבוריות משלה. ynet מתאר אותה כ"מפלגת מדף" שנרשמה בתוך רשימת עוצמה יהודית לצורכי מימון מפלגות, וההגשה לוועדת הבחירות מראה רק שני מועמדים מטעמה, יצחק וסרלאוף (מס' 3) ויצחק קרויזר (מס' 6) [1, 2]. מפלגה בשם זה הוכרזה ב-2008 [62], אך אף מקור שנבדק לא ציין את תאריך רישומה או את יושב הראש הרשמי שלה.

לשני המועמדים יש רקורד ציבורי נרחב: וסרלאוף שר בממשלה מאז סוף 2022 (מלבד ינואר–מרס 2025), קרויזר חבר כנסת מאז ינואר 2023, יו"ר סיעה ויו"ר ועדה בכנסת, ולשניהם חקיקה, הצהרות וסיקור רב בעברית [10, 17, 18, 57, 64]. מבקר המדינה ביקר את חשבונות המפלגה עצמה כסיעה שקיבלה מימון נפרד בכנסת ה-25 [3]. לכן מסמך זה נשען על החקיקה, ההצהרות וההצבעות של המועמדים, ועל מעשי סיעת עוצמה יהודית והממשלה שהם משתייכים אליהן. יש לקרוא את עמדות המפלגה כעמדות שני הפוליטיקאים של עוצמה יהודית שהיא מייצגת.

פערים ומגבלות אימות:

  • אתר הכנסת ומאגר ההצבעות שלה לא היו נגישים מסביבת המחקר המקורית, ולכן הצבעות הכנסת ה-25 נלקחו בתחילה מדיווחים בעיתונות. ב-7 באוקטובר 2026 נבדקה כל הצבעה בכנסת המוזכרת כאן מול הרישומים הרשמיים של הכנסת לפי חבר כנסת, וההצבעות האישיות של וסרלאוף וקרויזר מצוינות כעת לפי רישומים אלה [69–82]. להחלטות ממשלה (קבינט) אין רישום ציבורי לפי שרים; הן מיוחסות לממשלה ולא לוסרלאוף באופן אישי, אלא אם דיווח מציין את הצבעתו.
  • אתר עוצמה יהודית עצמו לא נפתח, ולכן לא היה זמין מסמך מצע עדכני של עוצמה יהודית; לעמדות הרשמיות של המפלגה נעשה שימוש בפרופיל של המכון הישראלי לדמוקרטיה [6].
  • לא נמצאה עמדה מתועדת בעניין יוקר המחיה, ועמדות המועמדים עצמם על האופן שבו יש לבחור את ועדת החקירה לאירועי 7 באוקטובר אינן מתועדות.