המילואימניקים

התחייבות רשמית: במצע המפלגה כתוב שכוחה של ישראל נשען על כלכלה חופשית ועל עידוד תחרות. המצע מבטיח להילחם במונופולים "על ידי פירוק או הגבלת כוחם של גופים דומיננטיים", להקים כוח משימה אזרחי עם סמכויות משפטיות להסרת חסמים בפני עשיית עסקים, ושהממשלה תכריז בכל שנה על שלוש רפורמות כלכליות מדידות ותדווח עליהן לוועדת הכלכלה של הכנסת ^[8]. הוא מציע גם להעביר תקציבים "מהציבור שמשתמט משירות לציבור שמשרת", ולהשתמש בשירות צבאי או לאומי כקריטריון עיקרי להנחות במעונות יום, במשכנתאות, בארנונה, בתוכנית הדיור המסובסד ובזיכויים במס הכנסה ^[8].

התחייבות רשמית: תוכנית "מגן דוד" מאוגוסט 2026, שהוצגה עם שותפו לשעבר חילי טרופר, התחייבה להוזיל את יוקר המחיה באמצעות עידוד תחרות, פירוק מונופולים וריכוזיות, תמיכה ממוקדת בהורים עובדים ובמילואימניקים, צמצום רגולציה, פתיחת המשק ליבוא והסרת חסמי סחר, והוזלת פרמיות הביטוח באמצעות מאבק בגניבות רכב ^{[43, 44, 45]}.

הצהרה: עם הקמת הרשימה המשותפת, בספטמבר 2026, אמר הנדל שהשותפות שלו עם זליכה מחברת בין "ירון זליכה, שבא לשבור את המונופולים שמייקרים את החיים כאן" לבין "המילואימניקים, שנלחמים במונופולים הפוליטיים" ^[46]. זליכה, שותף הרשימה המשותפת, אמר ב-16 בספטמבר 2026 שהרשימה תדרוש את משרד האוצר, ושהצעדים הראשונים שלו יהיו ביטול מכסים ומכסות יבוא, מניעת שליטה של מונופולים מקומיים ביבוא, וחקיקה מחדש של חוק נגד מונופולים שגובים מחירים מופרזים ^[14]. באוקטובר 2026 קישר הנדל את יוקר המחיה למילואימניקים, ואמר שהאנשים ששירתו מאות ימי מילואים הם אותם אנשים שמתקשים עם משכנתאות, דיור ומחירי הסופרמרקט ^[6].

האפשרות/ות הקרובה/ות: לפתוח את השוק ליותר תחרות וליבוא ולפרק חברות דומיננטיות (open-market-competition-imports), עם עזרה ממוקדת למי ששירתו (מרכיב של direct-support-for-households המכוון רק למי ששירתו).

התחייבות רשמית: המפלגה מכנה את הפשיעה בחברה הערבית "החזית השמינית" ופרסמה לגביה "תוכנית 10 הנקודות" ^[47]. התוכנית כוללת: אגף חדש בשב"כ למאבק בפשיעה בחברה הערבית, כך שזו תהיה אחת ממשימות הליבה של השב"כ עם יחידות מודיעין ומבצעים; כוחות משטרה מקומיים תחת ראשי רשויות, בפיקוח המשטרה הארצית ועם סמכויות שיטור מלאות, כולל סמכות להרוס מבנים לא חוקיים; עונשי מינימום והתייחסות לירי, לנשק לא חוקי ולפשיעה חקלאית כאל עבירות חמורות; רשות חדשה במשרד לביטחון לאומי שתתאם בין המשטרה, השב"כ ומשרדי האוצר והפנים נגד פשיעה כלכלית, הלבנת הון, בנייה לא חוקית ונשק לא חוקי; יותר שופטים בבתי משפט מקומיים ובתי משפט מיוחדים לנשק ולפשיעה חקלאית; מענק של 50,000 ש"ח לחיילים משוחררים ששירתו שנתיים במשטרה; תיקון ל"חוק דרומי" (החוק הישראלי בנושא הגנה עצמית מפני פורצים) שיקבע שכל חדירה בלילה לרכוש פרטי "של אזרח נושא נשק" נחשבת סכנת חיים, ויאפשר פעולה בהגנה עצמית; אכיפה נגד פוליגמיה; ויעד לאומי של התיישבות ורוב יהודי בנגב ובגליל, כולל יישובים דרוזיים חדשים ^[47]. המצע הכללי קובע גם שהשב"כ צריך להוביל את האכיפה "עד שהמשטרה תיבנה מחדש", קורא להתייחס לאירועי ירי, לנשק לא חוקי ולפשיעה חקלאית "כאל טרור", וקורא להוסיף תחנות משטרה בנגב, בגליל ובחברה הערבית ^[8].

התחייבות רשמית: גם תוכנית אוגוסט 2026 הבטיחה אגף בשב"כ נגד פשיעה בחברה הערבית ורשות משילות תחת המשרד לביטחון לאומי ^{[43, 45]}. באוגוסט 2026 אמרה המפלגה, שהייתה אז בברית עם טרופר, שתדרוש את המשרד לביטחון לאומי עבור הנדל ^{[7, 44]}.

הצהרה: הנדל אמר באוגוסט 2026 ש"יש מערב פרוע במגזר הערבי" ושאחת ממטרותיו העיקריות היא "לפרק את האוטונומיות" ^[44]. ביולי 2026 אמר שהחשש הגדול ביותר שלו הוא שישראל תתפרק ל"אוטונומיות בלי משילות", והצביע על הנגב ועל הגליל ^[22].

תוכניות המפלגה שפורסמו אינן מזכירות מעצר חשודים בלי משפט, ואינן כוללות תוכנית נפרדת להשקעת פיתוח ביישובים הערביים.

האפשרות/ות הקרובה/ות: להשתמש באמצעים חריגים, ולשלב את השב"כ במאבק בארגוני פשיעה (emergency-powers-shin-bet). תוכנית המפלגה מוסיפה גם משאבי משטרה רבים, אך היא לא התייחסה למעצר בלי משפט.

התחייבות רשמית: במצע המפלגה כתוב ש"מדינת טרור לא תקום שוב על סף ביתנו", והוא קורא ל: שליטה ישראלית מלאה לאורך הפרימטר, בשטחים הגבוהים הצופים על יישובים ישראליים ובציר פילדלפי (הרצועה לאורך גבול עזה-מצרים); "מודל יהודה ושומרון" של חופש פעולה, כלומר הצבא שומר על הזכות לבצע מעצרים, להרוס תשתיות ולעצור מתקפות בתוך עזה כי "טבעם של אויבינו הוא להפר הסכמים"; "גביית מחיר" בפרימטר עד ל"קו הצהוב", שבו הקרקע תעובד בידי יישובי עוטף עזה; ולמשרד ממשלתי להגירה מרצון "כדי לאפשר לתושבי עזה שרוצים בכך להגר למדינות אחרות" ^[8]. המצע קובע שישראל צריכה להישען רק על עצמה בענייני ביטחון ^[8].

הצהרה: במרץ 2024, בזמן המלחמה, הציע הנדל להעביר את האוכלוסייה האזרחית של עזה לעיר אוהלים סגורה ומאובטחת עם בידוק, כדי שהצבא יוכל להילחם ברפיח; וואלה תיאר את התוכנית כהעברת כמיליון וחצי תושבי עזה למתחם מאובטח בתוך שטח ישראל, בדרום הארץ. הוא אמר שהמטרה היא "להשמיד את מרכז הכובד של חמאס ולפרק את הרצועה מנשק" ^[19]. באפריל 2025 כתב שכדי למנוע טבח נוסף ישראל צריכה "לשבת שם, ליצור חיץ ולגבות מחיר", ו"לקחת שטח" ^[48]. באוקטובר 2026 אמר שישראל צריכה להמשיך להחזיק בנקודות אסטרטגיות ובשטחים גבוהים, מה שדורש מספיק חיילים ^[6].

ה"ג'רוזלם פוסט" דיווח בספטמבר 2026 שלא פורסמה מדיניות מפורטת בנושא עזה עבור הרשימה המשותפת ^[49]. מצע המפלגה אינו מתייחס לכוח הבינלאומי ולמנהלה פלסטינית חדשה שבתוכנית האמריקאית, ואינו קורא לבנות מחדש יישובים ישראליים בתוך עזה.

האפשרות/ות הקרובה/ות: להשאיר את הכוחות הישראליים במקומם ולהשאיר את הביטחון בידי ישראל עצמה, בלי להסתמך על כוחות זרים (hold-positions-disarmament-first), בשילוב עידוד הגירה מרצון, מרכיב של resume-fighting-full-control. התמונה מעורבת, כי המפלגה לא אמרה אם היא תומכת בחזרה למלחמה בהיקף מלא.

זה הנושא המרכזי של המפלגה.

התחייבות רשמית: במצע כתוב שכל אזרח ישראלי ("חילוני ודתי, יהודים וערבים") ישרת בגיל 18, בצבא או בשירות אזרחי, לפי "חוק גיוס שוויוני לכולם" ^[8]. הוא קורא לרשות גיוס אחת שמשבצת אנשים לשירות צבאי או אזרחי, למסגרות שירות המתאימות לאורח החיים החרדי, לישיבות בקו החזית, ליותר מסלולי שירות לאומי בחברה הערבית, ולפטורים זמניים רק אחרי מבחן עבור תלמידי תורה מצטיינים, אקדמאים מצטיינים וספורטאים מובילים ^[8]. הסנקציות שהוא מונה למי שאינם משרתים הן: שלילת הזכות לבחור ולהיבחר, שלילת הנחות במסים ובארנונה, שלילת קצבאות מהמדינה, שלילת רישיון נהיגה, איסור יציאה מהארץ והרחקה ממשרות במגזר הציבורי; תקציבי חינוך יועברו רק למוסדות שתלמידיהם משרתים ^[8].

הצהרה (תשובה בכתב של המפלגה): בספטמבר 2026 מסרה הרשימה המשותפת ל-Ynet שכל אזרח יתייצב בלשכת הגיוס, כשעדיפות ניתנת לשירות צבאי, ושחוץ מפטורים רפואיים, מי שאינם משרתים יעמדו בפני סנקציות ויאבדו הטבות מהמדינה ^[50].

התחייבות רשמית: חקיקת חוק המחייב שירות לכולם לפני הקמת ממשלה היא אחד משני תנאי היסוד של הרשימה המשותפת ^{[12, 46]}. המפלגה גם מגבילה את החברות בה לאנשים שעשו שירות צבאי או לאומי ^{[5, 51]}.

הצהרה: הנדל אמר בנובמבר 2025 שמי שבוחר לא לשרת "בוחר להיות אזרח סוג ב'", ולא יקבל דבר מהמדינה ולא יוכל להתמודד לכנסת ^{[5, 51]}. את הצעת חוק הפטור שקידם ב-2025 יושב ראש ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט הוא כינה "קטסטרופה" ו"חוק השתמטות" ^{[5, 20]}. באוקטובר 2026 אמר שמוסדות שמלמדים תלמידים לא לשרת "לא צריכים לקבל שקל מהמדינה", והציע ישיבות בבקעת הירדן ובגבול מצרים שמשלבות לימוד תורה עם שירות ^[6]. באוגוסט 2026 הצביע על מסגרות נפרדות לחיילים חרדים, כמו גדוד נצח יהודה וחטיבת החשמונאים, כעל פתרונות שעובדים ^[52]. זליכה, שותף הרשימה המשותפת, אמר שיהודים צריכים לשרת בצבא, חוץ ממאות בודדות של עילויי תורה אמיתיים, ואזרחים ערבים צריכים לעשות שירות לאומי בשירותים ציבוריים ^[14].

מעשה: במאי 2026 הקימה המפלגה "מועצת חכמי תורה" של רבנים ששירתו בצבא או במילואים, שהוציאה פסק הלכה הקורא לגיוס כחלק מ"מלחמת מצווה" ^[53].

שינוי לאורך זמן: מיוני 2021 עד דצמבר 2022 היה הנדל שר בממשלה שקידמה הצעת חוק להורדת גיל הפטור משירות לתלמידי ישיבות מ-24 ל-21; היא עברה קריאה ראשונה ב-51 מול 48 ב-31 בינואר 2022, ותוארה כצעד זמני ^{[23, 68]}. הנדל לא היה אז חבר כנסת ולא הצביע עליה ^[23]. מצע מפלגתו קורא כיום לחוק גיוס אחד לכולם, עם סנקציות ^[8]. לא נמצאה אמירה של הנדל על הצעת החוק משנת 2022.

האפשרות/ות הקרובה/ות: לחייב כל צעיר וצעירה בני 18, כולל חרדים, לשרת בצבא או בשירות לאומי-אזרחי, עם פטור רק למספר קטן של תלמידי תורה מצטיינים ואובדן הטבות מהמדינה למי שמסרבים (universal-service-with-sanctions). הסנקציות שהמפלגה מציעה מרחיקות לכת יותר מהאפשרות הזאת, כולל שלילת זכות ההצבעה.

למפלגה אין תוכנית דיור ייעודית שפורסמה. ההתחייבויות שלה הקשורות לדיור הן ברובן הטבות למי ששירתו והעברת אוכלוסייה מהמרכז.

התחייבות רשמית: המצע מציע לתת קרקע למילואימניקים באזורי עדיפות לאומית, להשתמש בשירות כקריטריון עיקרי להנחות במשכנתאות ובתוכנית הדיור המסובסד (מחיר למשתכן), ולסבסד שכר דירה וביטוח למילואימניקים בזמן שירות המילואים ובסמוך לו ^[8]. תוכנית אוגוסט 2026 הבטיחה סובסידיות משמעותיות לרכישת קרקע למי ששירתו ^{[43, 45]}. המצע מציע גם הטבות גדולות במס חברות לחברות טכנולוגיה שמעסיקות כ-70% מעובדיהן בנגב, בגליל או בבקעת הירדן ^[8].

הצהרה: באוקטובר 2026 אמר הנדל שהוא רוצה לבנות יישובים חדשים, בשלב ראשון למילואימניקים, ו"להעביר את האוכלוסייה מהמרכז לנגב, לגליל ולבקעת הירדן, מזרחה ככל האפשר, כפרויקט לאומי עצום" ^[6].

האפשרות/ות הקרובה/ות: עזרה ישירה לרוכשי דירות, המכוונת למי ששירתו (direct-help-for-buyers), בשילוב פיתוח הפריפריה (develop-periphery-and-transport). המידע מוגבל, כי המפלגה לא התייחסה להיתרי בנייה, לרגולציה של שוק השכירות או להיצע הדיור הכולל.

התחייבות רשמית: המצע קורא ל"מדיניות ביטחון אגרסיבית שמעבירה את ההכרעה לשטח האויב", שמחליפה הכלה ביוזמה והתקפה ^[8]. לגבי איראן הוא קובע שמבצע "עם כלביא" נגד איראן קודם לכן "הוכיח עליונות מודיעינית ואווירית אך השאיר לאיראן יכולות התקפיות. המשימה לא הושלמה. ישראל אינה יכולה להכיל את איראן באמצעים ובכוונה לאורך זמן" ^[8]. לגבי חיזבאללה הוא קובע שאם חיזבאללה לא יפורק מנשקו לפי ההסכם, יש לפתוח במערכה לפירוקו מנשק ולתפיסת הרכסים הצופים בלבנון; הוא קורא לשליטה מלאה ברכסים הגבוהים בלבנון ובפסגת החרמון, ולשיתוף פעולה אזורי להחלשת הציר האיראני ^[8]. הוא קורא גם לחיזוק תעשיית הנשק של ישראל עצמה כדי לצמצם תלות באחרים ^[8].

הצהרה: ב-2 במרץ 2026, במהלך מבצע "שאגת הארי" נגד איראן, אמר הנדל: "אנחנו במלחמה להסרת איום קיומי… ישראל צריכה להשמיד את היכולות הצבאיות של איראן ואת התשתית הגרעינית שלה ולעשות כל מה שאפשר כדי לייצב משטר חלופי". הוא אמר שישראל "העדיפה שקט על פני יוזמה צבאית" במשך שנים, מה שהוביל ל-7 באוקטובר ^[54]. ב-7 במאי 2026 אמר "לא סיימנו את העבודה בלבנון" ^[55]. באוקטובר 2026 שיבח פעולות בלבנון והחזקה בעמדות אסטרטגיות, ואמר שישראל צריכה להמשיך להחזיק ברכסים הגבוהים ^[6].

מעשה: כשר באוקטובר 2022 נמנע הנדל בהצבעה בממשלה על הסכם הגבול הימי עם לבנון בתיווך אמריקאי, אחרי שאמר קודם שלא יצביע בעדו. הוא אמר שהגיע למסקנה שההסכם אינו פוגע בריבונות ישראל במימיה הטריטוריאליים ושהוא מגובה בערבויות אמריקאיות ^{[56, 57]}.

האפשרות/ות הקרובה/ות: להמשיך לתקוף את איראן, את חיזבאללה ואת בעלי בריתם עד שלא יוכלו עוד לאיים על ישראל, ולהישאר בשטחים הגבוהים בלבנון (military-pressure-until-threats-removed). קריאת המצע לשיתוף פעולה אזורי היא מרכיב קטן יותר של force-plus-us-backed-agreements.

התחייבות רשמית: המצע מבטיח "לפעול למניעת מדינה פלסטינית בערוצים דיפלומטיים" ולחזק את ההתיישבות ברכסים הצופים ^[8]. תחת הכותרת "ריבונות במעשים" הוא קורא לחיזוק ההתיישבות ביהודה ושומרון ול"ניצחון במאבק" על הקרקע בשטח C (החלק של יהודה ושומרון שנמצא בשליטה ישראלית מלאה), להפיכת בקעת הירדן ליעד התיישבות לאומי, ולשימוש בחוות בודדות ובשטחי מרעה כדי להחזיק בשטח ^[8].

הצהרה (תשובה בכתב של המפלגה): בספטמבר 2026 מסרה הרשימה המשותפת ל-Ynet: "אנו תומכים בהתיישבות בכל שטחי מדינת ישראל. האסטרטגיה היא תפיסת שטחים שולטים וקרקע חקלאית". על פינוי עתידי במסגרת הסכם: "לא. כל מה שעלה באישור המדינה והצבא יישאר". על ריבונות: "המפלגה תומכת בריבונות במעשים, לא במילים. אם אפשר להחיל חוק, למשל על בקעת הירדן, על הגוש [ההתיישבותי] או על שטח אסטרטגי אחר… נתמוך בכך". על בנייה פלסטינית לא חוקית בשטח C: "אכיפה קפדנית, הסרה מלאה". על מאחזים לא חוקיים: אלה שאושרו בידי הצבא יישארו; אלה שנבנו ללא אישור על קרקע פרטית יוסרו ^[58].

הצהרה: הנדל אמר ל"ג'רוזלם פוסט" ב-2026: "לא נאפשר הקמה של מדינה פלסטינית", ושישראל צריכה לשלוט בשטחים הגבוהים ולהבטיח התיישבות ביהודה ושומרון ^[7]. באוקטובר 2026 אמר שהוא תומך בהתיישבות ביהודה ושומרון וב"פרויקט החוות" (חוות בודדות על שטח פתוח) ^[6]. בינואר 2022, כשר, אמר "לא בונים יישובים כתגובה למתקפות; בונים יישובים כאסטרטגיה" ^[21].

האפשרות/ות הקרובה/ות: להחיל ריבונות ישראלית על אזורי מפתח כמו בקעת הירדן (partial-sovereignty-area-c), לצד המשך התיישבות וחופש פעולה לצבא, שהם מרכיבים של maintain-current-situation. המפלגה מתנגדת למדינה פלסטינית.

התחייבות רשמית: המצע מבטיח "תיקונים במערכת המשפט בהסכמות רחבות ובהליך ציבורי משותף", ולהגדיר בחוק את מעמדה ואחריותה של כל רשות ^[8]. הוא מונה: ביקורת חיצונית ועצמאית על מערכת המשפט; פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה (שהוא כיום גם היועץ המשפטי של הממשלה וגם ראש התביעה הכללית); "חוק יסוד: החקיקה" שיסדיר את היחסים בין הממשלה, הכנסת ובתי המשפט; הגבלת כהונה לראשי ממשלה; וצמצום מספר משרדי הממשלה ^[8]. כשהוקמה המפלגה בספטמבר 2025 היא תיארה את גישתה כשינויים במערכת המשפט בהסכמה רחבה ולא כשינויים שנכפים ^[3].

הצהרה (תשובה בכתב של המפלגה): בספטמבר 2026 מסרה הרשימה המשותפת ל-Ynet: "אנו בעד שינויים במערכת המשפט". היא אמרה שהצעד הראשון הוא חוק יסוד: החקיקה; חברי הכנסת צריכים לקבוע הרכב "מאוזן" לוועדה שבוחרת שופטים; הכנסת צריכה להיות מסוגלת לעקוף פסק דין של בית המשפט העליון המבטל חוק רק ברוב מיוחד של יותר מ-72 מתוך 120 חבריה; עילת "הסבירות" (סמכות בתי המשפט לבטל החלטות ממשלה שהם מוצאים בלתי סבירות באופן קיצוני) צריכה להצטמצם אך לא להתבטל; וחוקי יסוד צריכים לדרוש לפחות 61 קולות כדי לעבור, כחלק מרפורמה כוללת ^[59]. תוכנית אוגוסט 2026 עם טרופר דיברה על "חוקה ציונית", שינוי שיטת הממשל, "תיקון אחראי" של מערכת המשפט וחיזוק שלטון החוק ^{[43, 45]}.

הצהרה: בספטמבר 2022 כתב הנדל שיש "ימין נורמלי בישראל שאינו מבקש להרוס את מערכת המשפט אלא לתקן אותה" ^[67]. Ynetnews תיאר אותו אז כמי שממקם את עצמו ב"ימין הליברלי" ודוחה את העמדה הלוחמנית של הליכוד כלפי מערכת המשפט ^[29].

האפשרות/ות הקרובה/ות: לקבוע את סמכויות כל רשות באמצעות חוק יסוד מוסכם בהסכמה רחבה, עם עקיפה מוגבלת של הכנסת (broad-agreed-constitutional-framework). חלק מהמרכיבים, כמו פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה ומתן משקל לכנסת בוועדה לבחירת שופטים, חופפים ל-continue-judicial-changes.

התחייבות רשמית: ועדת חקירה לאירועי 7 באוקטובר היא אחד משלושת תנאי היסוד של המפלגה ^[2]. המצע קובע שישראל צריכה לחקור את "כל הכשלים" שהובילו למתקפת 7 באוקטובר, ומוסיף: "המילה 'ממלכתית' הפכה לתירוץ לא לחקור. הגיע הזמן לחקור" ^[8]. בנובמבר 2025 קרא הנדל להקים ועדת חקירה ממלכתית לכשלי 7 באוקטובר ^{[5, 51]}.

מעשה: ב-15 באוקטובר 2025 קראה המפלגה להקים מיד ועדת חקירה ממלכתית והציעה תשעה חברים אפשריים, ואמרה שאפשר להקים ועדה מוסכמת "בתוך יום": השופט נעם סולברג, אלוף (מיל') דורון אלמוג, פרופ' סוזי נבות, השר לשעבר יובל שטייניץ, חברת הכנסת לשעבר עינת וילף, פרופ' יובל אלבשן, מרים פרץ, אלוף (מיל') יורם יאיר ושר המשפטים לשעבר פרופ' דניאל פרידמן ^{[38, 60]}. ב-16 באוקטובר 2025 כתבה לנשיא יצחק הרצוג וביקשה ממנו לארח שיחות עם מערכת המשפט וכל המפלגות כדי להסכים על הרכב הוועדה, כך שתזכה לאמון ציבורי רחב ^{[38, 61]}.

הצהרה (תשובה בכתב של המפלגה): באוקטובר 2026 מסרה הרשימה המשותפת ל-Ynet: "בעד ועדת חקירה ממלכתית. עדיף להגיע להרכב בהסכמה רחבה. מי ימנה אותה? בית המשפט העליון, רצוי סולברג" ^[62], בהתייחס לשופט נעם סולברג, שהמפלגה הציעה גם ב-2025 כחבר בוועדה ^[38].

האפשרות/ות הקרובה/ות: ועדת חקירה ממלכתית שחבריה נבחרים באמצעות בית המשפט העליון, כפי שהחוק דורש (state-commission-under-existing-law). הדגש של המפלגה על הרכב מוסכם בהסכמה רחבה הוא מרכיב של commission-chosen-by-neutral-mechanism.

מצע המפלגה והצהרותיה ב-2026 אינם מתייחסים לנישואים, לגיור, להשגחת כשרות או לשבת. הראיות שלהלן הן ברובן מתקופת כהונתו של הנדל כשר.

הצהרה: בספטמבר 2021, כשר התקשורת בממשלה שקידמה רפורמה בהשגחת הכשרות, אמר הנדל: "לאף אחד לא צריך להיות מונופול על היהדות. לא חרדי, לא דתי, לא דתי-לאומי, לא 'לייט', לא רפורמי ולא קונסרבטיבי". הוא אמר שראשי ערים צריכים להחליט איך פועלת התחבורה הציבורית בשבת בעריהם, ושאחרי שהתקציב יעבור הממשלה תוכל לטפל בגיור ובנישואים אזרחיים: "אנחנו צריכים לספק חלופה למי שלא יכולים להתחתן" ^{[63, 64]}.

התחייבות רשמית: תוכנית אוגוסט 2026 קבעה שמימון ציבורי יופנה רק לבתי ספר שמלמדים מקצועות ליבה (כמו מתמטיקה ואנגלית), דבר שישפיע על בתי ספר חרדיים שאינם מלמדים אותם ^{[43, 45]}. כחבר כנסת יזם הנדל הצעת חוק בנושא מעמדם של בתי ספר ממלכתיים משולבים דתיים-חילוניים, שלא התקדמה ^[32].

הצהרה: ביולי 2026 מתח הנדל ביקורת על הצעות חוק הפטור של הקואליציה ועל מה שכינה "חוק שמבזה את התורה" (בנאום אחר, "חוק שנקרא חוק התורה"), ואמר שמנהיגים פוליטיים חרדים מתייחסים למדינה כאל "שלטון של כופרים" ^{[22, 65]}. במאי 2026 הקימה המפלגה "מועצת חכמי תורה" משלה של רבנים המשרתים בצבא, שהנדל כינה "מועצת חכמי התורה האמיתית" ^[53].

האפשרות/ות הקרובה/ות: להשאיר את הרבנות אך לאפשר חלופות, כמו נישואים אזרחיים, ולתת לכל עיר להחליט בנושא תחבורה בשבת (more-choice-local-decisions). זה מבוסס על אמירותיו של הנדל מ-2021; למפלגה אין כיום עמדה רשמית בשאלות אלה.

התחייבות רשמית: המצע מציע: עדיפות למילואימניקים במשרות במגזר הציבורי ולעסקים של מילואימניקים במכרזי המדינה; פיצוי למעסיקים של מילואימניקים ששירתו יותר מ-15 ימים בשנה; תמיכה בעסקים קטנים שמנהלים מילואימניקים; קרקע למילואימניקים באזורי עדיפות לאומית; ושכר דירה וביטוח מסובסדים בזמן שירות המילואים ובסמוך לו ^[8]. תוכנית אוגוסט 2026 הוסיפה מימון מלא של תארים ראשון ושני למי ששירתו, הטבות בארנונה ובביטוח הלאומי לעסקים המעסיקים מילואימניקים פעילים, וסדנאות ממומנות לסיוע לחיילים בעיבוד חוויות הלחימה ובחזרה לחיים האזרחיים ^{[43, 45]}.

התחייבות רשמית: המפלגה מונה "תוכנית פוסט-טראומה" ייעודית בין תוכניות העבודה שלה ^[8]. תוכנית אוגוסט 2026 הבטיחה להרחיב שירותי שיקום ובריאות הנפש באזורי פריפריה ובאזורים שנפגעו מהמלחמה, לתמוך במשפחות שכולות וליצור מסלולים מיוחדים לחזרה ללימודים ולעבודה למי שנפגעו בלחימה ^{[44, 45]}. כמה ממועמדיה הם בני משפחות שכולות או שעבדו עם חיילים פצועים ^{[4, 34, 41]}.

התחייבות רשמית: תוכנית אוגוסט 2026 הבטיחה, תוך 90 יום מהקמת ממשלה, תוכנית ממשלתית לחזרת תושבי הצפון לבתיהם, תקציב ייעודי לשיקום יישובים, ותוכנית לחיזוק קריית שמונה, הגליל, יישובי עוטף עזה, הנגב והיישובים לאורך הגבול המזרחי ^{[43, 45]}.

התחייבות רשמית: תוכנית אוגוסט 2026 הבטיחה לחזק את החינוך הציבורי, לממן רק בתי ספר שמלמדים מקצועות ליבה, לתת למנהלי בתי ספר יותר אוטונומיה, להשקיע רבות בגיל הרך, להעלות את שכר המורים הצעירים ולשנות את אופן העסקת המורים וקידומם ^{[43, 45]}. המצע קובע שתקציבי חינוך צריכים להגיע רק למוסדות שתלמידיהם משרתים את המדינה ^[8].

התחייבות רשמית: המצע מציע להגביל ראש ממשלה לשמונה שנים או לשתי כהונות, ולצמצם את מספר משרדי הממשלה לאלה ש"משנים מציאות" ^[8]. תוכנית אוגוסט 2026 הוסיפה "חוקה ציונית", שינוי שיטת הממשל, העברת סמכויות נוספות לשלטון המקומי, צמצום בירוקרטיה והגבלת כהונה לנבחרי ציבור ^{[43, 44]}.

התחייבות רשמית: המצע קורא לחיזוק ההתיישבות ביהודה ושומרון, בנגב, בגליל ולאורך הגבולות; ל"החזרת יהוד הנגב והגליל כמשימה לאומית" (כלומר יותר יישובים יהודיים שם); לחוות בודדות ולשטחי מרעה להחזקת שטחים פתוחים; למודל שמירה אזרחית על שטחים חקלאיים ("השומר החדש"); ליחידות חירום מקומיות קבועות עם סמכויות שיטור; לתשתיות מתקדמות (חינוך, בריאות, תקשורת) ביישובי הגבול; ולתמיכה בחקלאות, במחקר וביעילות, שלדבריו הכרחיים להחזקת הקרקע ולביטחון התזונתי ^[8].

התחייבות רשמית: המצע קורא לחיזוק תעשיות הביטחון הישראליות ולייצור נשק בישראל, ולהגדלת הצבא הסדיר, צבא הקבע והמילואים ^[8]. הצהרה: הנדל כתב במאי 2025 שאסור לישראל להיות תלויה בתעשיות ביטחון זרות, "אפילו לא בארצות הברית" ^[48]. הוא טען שצבא קטן מחייב גיוסי מילואים חוזרים ופוגע בביטחון ^{[22, 52]}.

הצהרה: במרץ 2024, אחרי שירות מילואים בעזה, אמר הנדל שהספקות בשאלה אם נשים יכולות להיות לוחמות "נעלמו" ושה"צבא צריך אנשים שמחזיקים נשק, גברים או נשים" ^[19]. באוגוסט 2026 אמר שעם צבא גדול יותר אפשר יהיה לשבץ חובשות ליחידות שאינן חרדיות ^[52].

התחייבות רשמית: עקרון השירות לכולם במצע חל גם על אזרחים ערבים, באמצעות יותר מסלולי שירות לאומי בחברה הערבית ^[8]. הצהרה: הנדל אמר ביולי 2026 שהוא מקווה ש"מפלגה ערבית וציונית" תצטרף יום אחד לקואליציה, "אך לא מפלגה פלסטינית-ישראלית" ^[22]. זליכה, שותף הרשימה המשותפת, אמר בספטמבר 2026 ש"רוב האזרחים הערבים של ישראל הם אזרחים נאמנים" ושאין להסית נגדם ^[14].

מעשה: כשר התקשורת קידם הנדל את תוכנית הממשלה מ-2020 לרשתות סיבים אופטיים בכל רחבי הארץ, כולל באזורי פריפריה וגבול ^[30], וב-2022 הורה על ניוד מספרים מלא בקווי טלפון כשרים ^[31]. ב-2024 ציין את רפורמת הסיבים האופטיים כשינוי שחולל כשר ^[19].