כחול לבן חוסן לישראל

למפלגה אין מצע לשנת 2026 עם תוכנית ליוקר המחיה. מדריך בחירות לא מפלגתי מציין שהמפלגה לא פרסמה מצע לשנת 2026 ונשענת על חומרי מדיניות מ-2025, שמתמקדים בשירות לאומי, ברפורמה בשירות הציבורי, בביטחון, בחינוך, בחוסן ובשיקום הצפון ^[29]. הראיות שלהלן ברובן ישנות או עקיפות.

• רקע מתקופה קודמת (2019; הצהרה): בנאומו הראשון בקמפיין ב-29 בינואר 2019 גנץ התחייב להילחם במונופולים ולטפל במשבר הדיור ^[37].
• רקע מתקופה קודמת (2019; התחייבות רשמית): מצע כחול לבן ממרץ 2019 (שנכתב עם המפלגות שרצו אז יחד איתה) הבטיח תוספת של 12.5 מיליארד ש״ח למערכת הבריאות על פני חמש שנים ^[35]. התחייבויות כלכליות נוספות בו כללו ביטוח סיעודי והארכה הדרגתית של יום הלימודים ^[36].
• מעשה: באופוזיציה גנץ הצביע נגד הצעת חוק תקציב המדינה לשנת 2025 בהצבעה בכנסת ב-16 בדצמבר 2024 ^{[43, 46]}. ב-26 בנובמבר 2025 הוא הצביע בעד הצעה הקוראת להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא כישלון הממשלה במאבק ביוקר המחיה ^{[43, 46]}.
• מעשה: גנץ הצביע באופן עקבי בעד הטבות ממוקדות למילואימניקים, ובהן:
  • מימון המדינה לשכר הלימוד במעונות יום לילדי מילואימניקים (12 במרץ 2025 ו-10 בדצמבר 2025) ^{[43, 46]};
  • הנחה בארנונה למילואימניקים פעילים (27 בנובמבר 2024) ^{[44, 47]};
  • זיכוי ממס הכנסה על שירות מילואים (8 בינואר 2025) ^{[44, 47]}.

האפשרות/ות הקרובה/ות: בהסתייגות, סיוע ישיר למשקי בית (direct-support-for-households). זה נשען רק על הצבעותיו של גנץ בשנים 2024–2026 בעד הטבות המיועדות לקבוצות מסוימות, בעיקר מילואימניקים; המפלגה לא פרסמה תוכנית ליוקר המחיה מאז 2021. ההתחייבות מ-2019 נגד מונופולים היא רקע ישן ואינה קובעת את העמדה.

לא נמצאה תוכנית מפורטת של המפלגה בנושא הפשיעה בחברה הערבית. רישום ההצבעות בכנסת נותן את התמונה הברורה ביותר.

• מעשה: ב-10 בדצמבר 2025 גנץ הצביע נגד הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת צביקה פוגל, שעברה קריאה טרומית ברוב של 54 מול 41 ^{[43, 46, 79]}. הצעת החוק תאפשר לשר לביטחון לאומי, באישור שר הביטחון, להכריז על ארגון פשיעה כארגון טרור. הכרזה כזאת תבוא בעקבות בקשה מנומקת של ראש השב״כ (שירות הביטחון הפנימי של ישראל), עם חוות דעתו של המפכ"ל ובאישור היועץ המשפטי לממשלה ^[52]. אלה סמכויות שמשמשות בדרך כלל נגד טרור.
• מעשה: ב-3 ביולי 2024 הוא הצביע נגד הצעת חוק שתאפשר מעצר בלי משפט (מעצר מנהלי) בשל חברות בארגון טרור ^{[43, 46]}.
• מעשה: גנץ הצביע בעד הצעות חוק פרטיות להחמרת העונשים על החזקת נשק בלתי חוקי (5 בפברואר 2025) ולהטלת קנס על מי שמחזיק נשק בלתי חוקי (29 באוקטובר 2025) ^{[43, 46]}.
• מעשה: ב-15 ביולי 2024 סיעתו הגישה הצעת אי אמון בממשלה בשם "שר לביטחון לאומי כושל שאינו מצליח להתמודד עם העלייה בפשיעה", וגנץ הצביע בעדה ^{[44, 47]}.

האפשרות/ות הקרובה/ות: על פי הראיות הקיימות, המפלגה מתנגדת להרחבת סמכויות מסוג סמכויות נגד טרור (מעורבות השב״כ, מעצר בלי משפט) לארגוני פשיעה, ותומכת באכיפה מחמירה יותר של עבירות נשק במסגרת החוק הרגיל. זה קרוב ביותר למתן משאבים נוספים למשטרה בלי סמכויות מיוחדות (more-police-resources-normal-law). לא נמצאו עמדות מתועדות בנוגע להשקעה ברשויות מקומיות ערביות.

• מעשה: כשר בקבינט המלחמה, ב-18 במאי 2024 גנץ קבע לנתניהו מועד אחרון, 8 ביוני, לאמץ שש מטרות ^[14]. ביניהן:

  • להחזיר את החטופים הביתה;
  • "להפיל את שלטון חמאס, לפרק את רצועת עזה מנשק ולהשיג שליטה ביטחונית ישראלית";
  • להקים "מנגנון ממשל אזרחי בינלאומי לעזה, הכולל גורמים אמריקאים, אירופיים, ערביים ופלסטיניים" כבסיס לחלופה עתידית ש"אינה חמאס ואינה" נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס.

  כשהמועד האחרון חלף, הוא עזב את הממשלה ב-9 ביוני 2024. הוא אמר "נתניהו מונע מאיתנו להתקדם לניצחון אמיתי" וקרא לקיים בחירות עד הסתיו ^[13].

• הצהרה: ב-14 ביוני 2024, כשחזר לאופוזיציה, הוא אמר ששחרור החטופים צריך להיות בעדיפות על פני הלחימה בעזה: "אם יש שינוי בלחימה והחטופים שלנו יוחזרו, ואנחנו נעשה את מה שצריך לעשות ברצועת עזה בעוד שנה או בעוד שנתיים, זו לא בעיה" ^[33].

• הצהרה: ב-3 בפברואר 2025 הוא אמר שהשלב הבא בעסקת החטופים חייב לכלול החלפת שלטון חמאס ופירוק עזה מנשק: "או שעזה תהיה מפורזת – או שהיא תישאר הרוסה. זה חייב להיות התנאי לשיקום" ^[31].

• הצהרה: ב-5 בפברואר 2025 הוא אמר שלישראל "אין מה להפסיד" מהצעת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להעביר את תושבי עזה למקום אחר. הוא כינה את יצירת האזורים הבטוחים מחוץ לעזה לאלה שבוחרים לעזוב "ראויה להערכה" ואמר שכסף לשיקום אסור שיממן שוב נשק ומנהרות ^[32].

• הצהרה: ב-22 בפברואר 2026 הוא אמר ש"אף אחד לא באמת הולך לשום מקום" מבין יותר משני מיליון פלסטינים בעזה, ושאסור לישראל לאפשר היווצרות של איומים גדולים ומיידיים על גבולותיה ^[24].

• הצהרה: ב-2 באוגוסט 2026, בפוסט ברשת חברתית על העסקה הנוכחית עם חמאס, הוא כתב ש"היום ישראל לא יכולה להתפשר על פירוק מלא של חמאס מנשק בעזה לפני נסיגה משטח נוסף" ^[30].

• הצהרה: בראיון שפורסם ב-27 באוגוסט 2026 הוא פירט את העקרונות האלה ^[23]:

  • אין התיישבות ישראלית בעזה;
  • פלסטינים שרוצים לעזוב מרצון יכולים לעשות זאת;
  • ישראל שומרת על עליונות ביטחונית מלאה;
  • הפלסטינים יצטרכו לנהל בעצמם את ענייניהם בעזה;
  • רצועה ברוחב 10 ק"מ לאורך הגבול שבה אסור לאפשר התהוות של איומים.

  ב-3 בספטמבר 2026 הוא חזר על עיקרון 10 הק"מ לגבי כל החזיתות, כולל עזה ולבנון ^[22]. ב-18 בספטמבר 2026 "טיימס אוף ישראל" דיווח שהוא מדגיש שישראל אינה נוקמת בעזה אלא מבטיחה את עתידה שלה בפעולה להביס את חמאס ^[21].

האפשרות/ות הקרובה/ות: להביס את חמאס ואז לשמור על שליטה ביטחונית ישראלית בעוד מינהל מקומי בלי חמאס מנהל את החיים היומיומיים, בלי התיישבות ישראלית בעזה (defeat-hamas-then-security-control). גם דרישתו ב-2026 שלא תהיה נסיגה נוספת לפני פירוק מלא מנשק תואמת את החזקת העמדות עד פירוק מנשק (hold-positions-disarmament-first). תמיכתו ב-2024 במנגנון אזרחי בינלאומי חולקת מרכיבים עם advance-international-arrangement. תמיכתו בפברואר 2025 בהעברה מרצון חולקת מרכיב אחד עם resume-fighting-full-control, אבל הוא אמר שלא צריכה להיות התיישבות ישראלית בעזה ^[23].

• מעשה: בינואר 2022, כשגנץ היה שר הביטחון, הממשלה פרסמה הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) "לשילוב תלמידי ישיבות" ^{[15, 60]}. היא קבעה יעדי גיוס שנתיים לחרדים והורידה את גיל הפטור משירות (21 לשנתיים, אחר כך 22 לשנה, אחר כך 23). היא גם קיצצה את המימון הממלכתי לתלמידי ישיבות אם היעדים לא יושגו: ל-80% מסכום הבסיס אחרי שנה של אי-עמידה ביעד, ובירידה הדרגתית ל-20% אחרי שבע שנים רצופות ^{[60, 73]}. הצעת החוק נכשלה בתיקו 54–54 ב-17 בינואר 2022 ועברה קריאה ראשונה ברוב של 51 מול 48 ב-31 בינואר 2022, כשגנץ הצביע בעדה; הוא כינה את אישורה "הצעד הראשון בדרך לתוכנית שירות מקיפה שאני מתכוון לקדם" ^{[80, 81]}.
• התחייבות רשמית: ב-26 בפברואר 2024 גנץ ואיזנקוט הציגו "תוכנית שירות ישראלית" שלפיה כל אזרח יעשה שירות צבאי או אזרחי. לצה״ל תהיה זכות הבחירה הראשונה, וחרדים ואזרחים ערבים ישולבו באמצעות מנהלת שירות במשרד הביטחון ^[61]. "לאמץ מסגרת לשירות שבה כל הישראלים ישרתו" הייתה אחד משישה תנאים שהציב להישארותו בממשלה במאי 2024 ^[14].
• מעשה: בלילה שבין 10 ל-11 ביוני 2024 הכנסת הצביעה 63–57 בעד החייאת הצעת החוק מ-2022 לפי כלל "הרציפות", שמאפשר לכנסת חדשה להמשיך הצעת חוק מהנקודה שבה הכנסת הקודמת עצרה. גנץ וכל חברי הסיעה שהצביעו, ובהם איזנקוט וכהנא, הצביעו נגד ^{[41, 45, 48, 73]}.
• הצהרה: ב-1 בדצמבר 2025 גנץ אמר על הצעת החוק מ-2022: "הגשנו אותה כחוק גישור, עד שנוכל להסדיר את מסגרת השירות". הוא הוסיף: "אחד – כולם צריכים לשרת. שניים – הצבא צריך יותר" ^[62].
• הצהרה: בישיבת סיעה ב-27 באוקטובר 2025 גנץ אמר: "כחול לבן ואני נשב רק בממשלה שתחוקק מתווה שירות לכל, שכולל חוק גיוס". הוא הוסיף שהמפלגה לא תאפשר שוב לדלל את מסגרת השירות "כמו בממשלת השינוי" (ממשלת 2021–22) ^[63].
• מעשה: גנץ הצביע בעד הצעות החוק האלה של האופוזיציה ^{[41, 45]}:
  • קנסות של 50,000 ש״ח על אי-מילוי חובות שירות ביטחוני, ו-100,000 ש״ח כשהכוונה הייתה להימנע משירות (4 בפברואר 2026) ^[54];
  • קיצוץ של 20% בתקציב של בתי ספר שבהם פחות מ-80% מהבוגרים שחייבים בשירות מתגייסים לשירות צבאי או אזרחי (26 בנובמבר 2025) ^[55];
  • הצעה לתיקון חוק יסוד שימנע מאנשים שלא מילאו את חובת השירות לשבת בקבינט הביטחון (24 בדצמבר 2025) ^[56].
• מעשה: ב-14 ביולי 2026 הוא הצביע נגד הקריאה האחרונה של חוק שירות ביטחון של הממשלה (תיקון מס' 28, הוראת שעה), שעבר ברוב של 58 מול 54 ^{[41, 45, 72]}. החוק הקפיא הליכי מעצר, חקירה ואכיפה נגד תלמידי ישיבות שחייבים בשירות, אם הם לומדים לפחות 45 שעות בשבוע (40 בכולל, ישיבה לאברכים נשואים) ומתחילת תוקפו של החוק אין להם עיסוק אחר. תוקפו לפי נוסחו היה עד 30 בנובמבר 2026 ^[59]. בג״ץ הקפיא את החוק למחרת וביטל אותו ב-3 בספטמבר 2026 ^[84]. רישומי הכנסת מציגים אותו כהמשך של אותה הצעת חוק ממשלתית מ-2022 (חוברת 1502) שהצבעת יוני 2024 החייתה ^{[59, 60]}.
• הצהרה: ב-22 בפברואר 2026 הוא אמר שכל אזרח צריך לשרת, באפשרויות "מצבאי ועד שירות קהילתי בלבד" ^[24]. ב-3 בספטמבר 2026 הוא אמר שכל מי שמגיע לגיל 18 חייב לשרת, ו"מי שלא משרת – לא יקבל" ^[22]. באוגוסט 2026 הוא אמר שהמפלגות החרדיות לא יכולות להיות בממשלה הבאה "כי הן לא יסכימו לחוק גיוס הוגן ולחינוך לאומי ציבורי לכולם" ^[19].

שינוי לאורך זמן: הצעת החוק מ-2022, שקבעה יעדים הדרגתיים וקיצוצי מימון, פורסמה על ידי הממשלה בעת שגנץ היה שר הביטחון, והוא הצביע בעדה בקריאה הראשונה בינואר 2022 ^{[15, 60, 80]}. ביוני 2024 הוא הצביע נגד החייאת אותה הצעת חוק ^{[41, 48]}. שתי ההצבעות התקיימו בכנסות שונות, הראשונה כחלק מהקואליציה והשנייה באופוזיציה, כשמתקפת 7 באוקטובר והמלחמה התרחשו בין לבין. ההסבר שלו הוא שהצעת החוק מ-2022 הוגשה רק כ"חוק גישור" עד שאפשר יהיה להקים מסגרת שירות מלאה ^[62].

האפשרות/ות הקרובה/ות: לחייב כל בן או בת 18, כולל חרדים, בשירות לאומי צבאי או אזרחי, עם הטבות המותנות בשירות (universal-service-with-sanctions). הצעת החוק הממשלתית שלו מ-2022 תאמה את גישת היעדים ההדרגתיים (gradual-targets-by-agreement), אך עמדותיו מאז 2024 התרחקו ממנה.

לא נמצאה תוכנית דיור לשנת 2026 ^[29].

• רקע מתקופה קודמת (2019; הצהרה): בינואר 2019 גנץ התחייב לטפל במשבר הדיור ^[37].
• מעשה: ב-26 בנובמבר 2025 גנץ הצביע בעד הצעת חוק פרטית שנותנת לדיירי דיור ציבורי זכויות לרכוש את דירותיהם ^{[43, 46]}. ב-1 בינואר 2025 הוא הצביע בעד הצעת חוק שנותנת למילואימניקים עדיפות ברכישת קרקעות של רשות מקרקעי ישראל בפריפריה ^{[43, 46]}. ב-25 במרץ 2026 הוא הצביע בעד הצעת חוק לפיתוח קריית שמונה ולמתן עדיפות למילואימניקים ולנכי צה״ל בדיור בה ^{[43, 46]}.

האפשרות/ות הקרובה/ות: הראיות המוגבלות מצביעות על סיוע ישיר לקונים, במיוחד למי ששירתו (direct-help-for-buyers), לצד פיתוח הצפון והפריפריה (develop-periphery-and-transport). הראיות דלות.

• רקע מתקופה קודמת (2019; הצהרה): בוועידת הביטחון במינכן ב-17 בפברואר 2019 גנץ כינה את משטר איראן "משטר רשע", ואמר "על משמרתי לא יהיה לאיראן נשק גרעיני" ו"על משמרתי לא יהיה פיוס" ^[71].
• מעשה: כשר הביטחון באוקטובר 2022, הוא תמך בהסכם הגבול הימי עם לבנון בתיווך ארה"ב. הוא אמר שההסכם "מקבע משוואה ביטחונית חדשה" ושישראל "לא ויתרה על מילימטר אחד של ביטחון" ^[70].
• התחייבות רשמית: קידום נורמליזציה עם סעודיה "כחלק מתהליך מקיף" היה אחד משישה תנאים שהציב במאי 2024 ^[14].
• הצהרה: ב-14 ביוני 2024 הוא אמר שישראל חייבת לפעול בצפון "או בהסכם או בהסלמה אם יידרש" ^[33].
• הצהרה: ב-3 בפברואר 2025 הוא קרא לפרק את התוכנית הגרעינית של איראן בתיאום עם ארה"ב ^[31]. ב-5 בפברואר 2025 הוא אמר שיש "חלון הזדמנויות להסיר את האיום הגרעיני האיראני" וקרא ללבנון ליישם במלואו את הסכם הפסקת האש בצפון ^[32].
• הצהרה: ב-2026 הוא אמר שאסור לישראל לאפשר היווצרות של איומים לאורך גבולותיה. הוא הציג עיקרון של אפס נוכחות עוינת במרחק של עד 10 ק"מ מהגבול בכל חזית, כולל לבנון ^{[22, 24]}. בספטמבר 2026 הוא אמר שישראל "אינה יכולה לאפשר לכוחות קיצוניים לבנות יכולות שישמשו לתקיפת ישראל", ו"טיימס אוף ישראל" תיאר אותו כאופטימי למדי לגבי פעולות ישראל בעזה, בלבנון ובאיראן ^[21]. באוגוסט 2026 הוא התחייב ל"בנות מחדש שיתוף פעולה אפקטיבי עם ארה"ב" ^[19].

האפשרות/ות הקרובה/ות: להמשיך בלחץ צבאי ולהפוך אותו להסכמים בגיבוי ארה"ב, כמו נורמליזציה עם סעודיה והסדרי ביטחון בלבנון (force-plus-us-backed-agreements). לעיקרון שלו של אפס איומים ליד הגבול יש גם מרכיבים של military-pressure-until-threats-removed.

• רקע מתקופה קודמת (2019; התחייבות רשמית): מצע כחול לבן ממרץ 2019 אמר ש"לא תהיה התנתקות שנייה" והתחייב לשמור על גושי ההתיישבות, בקעת הירדן, ירושלים והגולן. הוא הציע ועידה אזורית עם מדינות ערב כדי "להעמיק את תהליך ההיפרדות מהפלסטינים", בלי להזכיר מדינה פלסטינית ^{[35, 36]}. בינואר 2019 גנץ אמר שאם יתברר שאין דרך להגיע לשלום באותה עת, הוא יחזק את גושי ההתיישבות ואת רמת הגולן, ובקעת הירדן תישאר גבול הביטחון המזרחי של ישראל ^[37].
• הצהרה: ב-30 באוקטובר 2022 גנץ אמר: "השמאל בישראל חושב שהפתרון הוא שתי מדינות לשני עמים. אני נגד זה." הוא הציע במקום זאת "לצמצם את הסכסוך" ולא להידרדר ל"מדינה דו-לאומית", ולשמור על בקעת הירדן ועל עליונות ביטחונית ישראלית ^[34].
• מעשה: ב-18 ביולי 2024 גנץ וארבעת חברי הכנסת האחרים מהסיעה שהצביעו (תמנו-שטה, טרופר, פרקש-הכהן וביטון) הצביעו בעד החלטת הכנסת, שעברה ברוב של 68 מול 9, הקובעת ש"הכנסת מתנגדת בתוקף להקמת מדינה פלסטינית ממערב לירדן" ^{[39, 42, 50]}.
• מעשה: ב-22 בינואר 2025 הוא וכל חברי הסיעה שהצביעו, ובהם איזנקוט וכהנא, הצביעו בעד הצעת חוק פרטית להחלת ריבונות ישראלית על בקעת הירדן. הצעת החוק נדחתה 32–56 ^{[42, 45, 51]}.
• מעשה: ב-23 ביולי 2025 הכנסת אימצה הצעה של הקואליציה הקוראת לממשלה להחיל ריבונות על כל היישובים היהודיים ביהודה, בשומרון ובבקעת הירדן. רישומי הכנסת אינם מראים הצבעה של גנץ על ההצעה שאומצה, שעברה 71–13 ^{[45, 78]}. סיעתו הגישה הצעה חלופית משלה, וגנץ וחברי הסיעה הצביעו בעדה ^{[42, 45]}. כפי שהוקראה על ידי חילי טרופר, נאמר בה שהחלת ריבונות "צריכה להיעשות בגישה מדינית אחראית באמצעות ממשלה של קונצנזוס לאומי, תוך הסדרת זכויותיהם של כל התושבים", ולא באמצעות "הצגה מזויפת" במליאה. היא נדחתה 9–66 ^{[40, 42, 45]}.
• מעשה: ב-22 באוקטובר 2025 הוא הצביע בעד הצעת חוק פרטית להחלת ריבונות ישראלית על מעלה אדומים, שעברה קריאה טרומית ^{[38, 42, 45]}. רישומי הכנסת אינם מראים הצבעה שלו באותו יום על הצעת החוק הנפרדת להחלת ריבונות על כל יהודה ושומרון, שעברה קריאה טרומית ברוב של 25 מול 24 ^{[38, 77]}.

האפשרות/ות הקרובה/ות: הרקורד תואם החלת ריבונות על אזורים מרכזיים בלבד, כמו בקעת הירדן ומעלה אדומים, תוך דחיית מדינה פלסטינית (partial-sovereignty-area-c). קריאתו ב-2022 "לצמצם את הסכסוך" ועמדת סיעתו ב-2025 שיש להחיל ריבונות רק באמצעות ממשלה של קונצנזוס לאומי חופפות גם הן להשארת המצב כמות שהוא (maintain-current-situation). שורה זו נשענת על ראיות משנת 2022 ואילך.

• רקע מתקופה קודמת (2019; הצהרה): בינואר 2019 גנץ התחייב ל"אפס סובלנות לשחיתות מכל סוג" ואמר שראש ממשלה שהוגש נגדו כתב אישום לא יכול לכהן ^{[17, 37]}. מצע 2019 הציע הגבלת כהונות של ראש הממשלה ^[36].
• הצהרה: כשהכנסת העבירה ב-27 במרץ 2025 את החוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים, גנץ הזהיר ש"דמוקרטיות נופלות או מתות לאט כשהן סובלות ממחלה ממארת שנקראת עריצות הרוב" ^[66]. החוק מחליף את שני נציגי לשכת עורכי הדין בעורך דין אחד שתבחר הקואליציה ובעורך דין אחד שתבחר האופוזיציה. הוא ייכנס לתוקף בכנסת הבאה ^{[66, 67]}. חברי כנסת מהאופוזיציה החרימו את ההצבעה הסופית, וראשי סיעות האופוזיציה התחייבו לבטל את החוק ^[66]. גנץ אמר באותו יום: "גם אם זה ייקח זמן – נתקן. הפוליטיזציה של הוועדה לבחירת שופטים תבוטל, תקודם רפורמה אמיתית" ^[76].
• מעשה: גנץ הצביע נגד:
  • שתי הצעות חוק פרטיות לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה (29 באוקטובר 2025) ^{[42, 45]};
  • הצעת החוק בעניין היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט ראשי חדש (2 ביוני 2026) ^{[42, 45]};
  • הקריאה האחרונה של חוק "היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח)" (15 ביולי 2026), שעבר ברוב של 65 מול 51 ^{[42, 45, 79]};
  • הצעה לתיקון חוק יסוד בעניין מינויים בכירים בשירות המדינה (10 ביוני 2026) ^{[42, 45]}.
• מעשה: הוא הצביע בעד הצעות לתיקון חוק יסוד המגבילות את משך הכהונה של ראש ממשלה (3 ביולי 2024, 9 ביולי 2025 ו-18 בפברואר 2026) ^{[44, 47]}.
• הצהרה: באוגוסט 2026 גנץ מנה "חוקה" בין ההחלטות המרכזיות שממשלה רחבה צריכה לקבל, ואמר שהמפלגה מתכננת "לקדם חוקה" ^[19].
• התחייבות רשמית: רשימת המחנה הממלכתי ב-2022 התחייבה לשמור על עצמאות מערכת המשפט ועל הפרדת הרשויות ^[9].

האפשרות/ות הקרובה/ות: להסכים על הכללים באמצעות פשרה רחבה המעוגנת בחוקה (broad-agreed-constitutional-framework). גם הצבעותיו נגד הצעות החוק של הקואליציה בעניין היועץ המשפטי לממשלה, והצהרתו שהפוליטיזציה של הוועדה לבחירת שופטים "תבוטל", תואמות ביטול השינויים והגנה על עצמאות בתי המשפט והיועץ המשפטי לממשלה (repeal-changes-protect-independence).

• מעשה: ב-26 במאי 2024, כשר, גנץ הגיש הצעה להחלטת ממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית. היא תכסה את קבלת ההחלטות הפוליטית, הצבאית והמודיעינית לפני 7 באוקטובר, במהלכו ואחריו ^[64].
• מעשה: ב-17 ביולי 2024 וב-1 ביולי 2026 גנץ הצביע בעד הצעות חוק של האופוזיציה להקים ועדת חקירה ממלכתית בעניין 7 באוקטובר ^{[42, 45]}. ב-19 במרץ 2025 הוא הצביע בעד הצעת חוק של האופוזיציה לתקן את חוק ועדות חקירה כך שוועדה ממלכתית תהיה חובה אחרי אירועים מסוימים ^{[42, 45]}. הצעת החוק מיולי 2026 (של חבר הכנסת מאיר כהן) קובעת שנשיא בית המשפט העליון ממנה את היושב ראש ואת החברים ^[58]. הצעות חוק דומות הוגשו קודם לכן על ידי חברת הכנסת אורית פרקש-הכהן מסיעתו, והצעה זהה על ידי חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה ^[58].
• מעשה: ב-24 בדצמבר 2025 הוא הצביע נגד הצעת חוק של הקואליציה לוועדה "ממלכתית-לאומית". לפי אותה הצעת חוק, החברים ייבחרו באמצעות יושב ראש הכנסת עם שוויון בין הקואליציה לאופוזיציה, והממשלה תגדיר את נושאי החקירה ^{[42, 45, 57]}.
• הצהרה: כשהקבינט החליט בתחילת מאי 2025 לא להקים ועדה ממלכתית, הוא צייץ: "הסיבה היחידה שלא מוקמת ועדת חקירה ממלכתית היא ניסיון להתחמק מאחריות" ^[65]. בספטמבר 2026 הוא קרא להקים ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק את המדיניות של 20 השנים שלפני 7 באוקטובר, ואמר שיצטרך להסביר שם שבע מהשנים האלה ושהוא לא בורח מאחריות ^[22]. הוא אמר גם ש-7 באוקטובר היה באחריות נתניהו כראש הממשלה ^[21].

האפשרות/ות הקרובה/ות: ועדת חקירה ממלכתית שחבריה נבחרים על ידי נשיא בית המשפט העליון, כפי שהחוק דורש (state-commission-under-existing-law).

• רקע מתקופה קודמת (2019; התחייבות רשמית): מצע כחול לבן ממרץ 2019 תמך בתחבורה ציבורית בשבת ובברית זוגיות אזרחית, כולל לזוגות בני אותו המין. הוא גם הבטיח להרחיב את אזור התפילה השוויוני בכותל המערבי, עם מועצת פיקוח משותפת ^[35].
• מעשה: ב-19 בנובמבר 2025 גנץ וכל חברי הסיעה שהצביעו תמכו בשתי הצעות חוק פרטיות בנושא תחבורה ציבורית בשבת. שתיהן נכשלו (39–58 ו-43–58) ^{[43, 46, 79]}. אחת מהן תאפשר לכל רשות מקומית להחליט אם להפעיל תחבורה ציבורית בשבת, על סמך סקר תושבים ובלי להעסיק נהגים שיום המנוחה השבועי שלהם הוא שבת ^[53].
• מעשה: ב-25 בפברואר 2026 הוא הצביע נגד הצעת חוק שתחייב התייעצות עם הרבנות הראשית בעניין מקומות קדושים ^{[43, 46]}.
• רקע מתקופה קודמת (2020; מעשה): כשר הביטחון בנובמבר 2020, הוא שינה טפסים במשרד הביטחון כך שיופיע בהם "הורה 1" ו"הורה 2", כדי לכלול משפחות להט"ב ^[69].

האפשרות/ות הקרובה/ות: להשאיר את שירותי הדת אך לאפשר בחירה והחלטות מקומיות, כמו תחבורה בשבת עיר אחר עיר (more-choice-local-decisions). זה נשען על הצבעות נובמבר 2025 ופברואר 2026; תמיכת מצע 2019 בברית זוגיות אזרחית היא רקע ישן יותר, ולא נמצאה הצהרה בנושא נישואים אזרחיים מאז 2021.

מעשה: גנץ הצביע בעד שורה ארוכה של הצעות חוק פרטיות לתמיכה במילואימניקים ^{[43, 44, 46, 47]}. ביניהן:

• מימון מעונות יום לילדי מילואימניקים;
• זיכוי ממס הכנסה על שירות מילואים;
• הנחה בארנונה;
• עדיפות ברכישת קרקעות של רשות מקרקעי ישראל;
• חוק להקמת מינהלת מילואים (22 באוקטובר 2025).

רתם אבידר צאליק (מקום 5) היא פעילה למען זכויות המילואימניקים ורועי קונקול (מקום 4) הוא מפקד מילואים ^[8].

התחייבות רשמית: החזרת תושבי הצפון לבתיהם עד 1 בספטמבר 2024 ושיקום הנגב המערבי היו אחד משישה תנאים שהציב גנץ במאי 2024 ^[14]. חומרי המפלגה מ-2025 מתמקדים בשיקום הצפון ^[29].

מעשה: ב-11 במאי 2026 סיעתו הייתה שותפה להגשת הצעת אי אמון בנושא "הפקרת תושבי הצפון והיעדר הגנה הולמת", והוא הצביע בעדה ^{[44, 47]}. ב-10 ביוני 2026 הוא הצביע בעד הצעת חוק להרחבת תמריצי ההשקעה למפעלים ביישובים בגבול הצפון, בשדרות וביישובים הסמוכים לעזה ^{[44, 47]}.

חוק הלאום (חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי) הוא חוק יסוד מ-2018 שמגדיר את ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי.

רקע מתקופה קודמת (2019; התחייבות רשמית): מצע 2019 הבטיח להגן על השוויון באמצעות תיקוני חוקי יסוד, בלי לבטל ישירות את חוק הלאום ^[35].

מעשה: ב-3 ביולי 2024 וב-13 בנובמבר 2024 גנץ הצביע בעד הצעות חוק שמוסיפות לחוק הלאום שוויון "ברוח מגילת העצמאות" ^{[43, 44, 46, 47]}. ב-18 בדצמבר 2024 הוא הצביע נגד הצעת חוק לביטול החוק כולו ^{[43, 46]}. ב-12 בפברואר 2025 הוא הצביע בעד הצעת חוק להקמת ועדת תכנון מיוחדת ליישובים דרוזיים ^{[43, 46]}. ברשימה לבחירות 2026 יש מועמד דרוזי ^[2].

הצהרה: מאז ינואר 2026 המפלגה אומרת שלא תסתמך על מפלגות ערביות כדי להקים ממשלה. סיסמת הקמפיין שלה הייתה "ממשלת קונצנזוס לאומי – בלי בן גביר, ובלי רע"ם" ^{[25, 26]}. גנץ אמר שאחרי 7 באוקטובר ממשלה אינה יכולה להיות תלויה במפלגות ערביות בגלל ההחלטות הביטחוניות הצפויות. יחד עם זאת, הוא כינה את הרוב הגדול של האזרחים הערבים "ציבור נאמן, עובד ומשלם מסים" ואמר שהמדינה צריכה להילחם בפשיעה למענם, לשפר תשתיות וחינוך, ולדרוש מהם שירות לאומי ^{[22, 24]}. בפברואר 2026 הוא אמר שבעבר הסכים להקים ממשלה עם ראש רע"ם מנסור עבאס, ואמר ש-7 באוקטובר הוא הסיבה שהוא כבר לא יעשה זאת ^[24].

רקע מתקופה קודמת (2019; התחייבות רשמית): מצע 2019 הציע להגביל את כהונת ראש הממשלה לשמונה שנים רצופות או לשלוש כהונות ^[36].

מעשה: ב-22 בנובמבר 2021, בזמן שכחול לבן ישבה בממשלת בנט–לפיד, הצעת חוק ממשלתית להגבלת כהונת ראש ממשלה לשמונה שנים עברה קריאה ראשונה ברוב של 66 מול 48, כשגנץ הצביע בעדה; היא לא השלימה את קריאותיה ^{[82, 83]}. באופוזיציה גנץ הצביע שלוש פעמים בעד הצעות חוק יסוד המגבילות את כהונת ראש הממשלה, ביולי 2024, ביולי 2025 ובפברואר 2026 ^{[44, 47]}.

מעשה: ב-30 במרץ 2026 גנץ וחברי הכנסת האחרים של המפלגה שנכחו הצביעו נגד הקריאה האחרונה של חוק עונש מוות למחבלים, שעבר ^{[42, 45, 49]}.

מעשה: ב-27 בנובמבר 2024 גנץ הצביע נגד הצעת חוק להפרטת תאגיד השידור הציבורי "כאן" ^{[43, 46]}. ב-4 בנובמבר 2025 הוא הצביע נגד הצעת חוק התקשורת (שידורים) של הקואליציה ^{[44, 47]}.

הצהרה: באוגוסט 2026 גנץ מנה "חינוך ציבורי" בין ההחלטות המרכזיות של ממשלה רחבה, ואמר שהמפלגות החרדיות לא יכולות להיות בממשלה הבאה כי הן לא יסכימו ל"חינוך לאומי ציבורי לכולם", שה"ג'רוזלם פוסט" פירש כלימוד מקצועות ליבה ^[19].

רקע מתקופה קודמת (2019; התחייבות רשמית): מצע 2019 הבטיח להאריך בהדרגה את יום הלימודים ^[36].

רקע מתקופה קודמת (2019; התחייבות רשמית): מצע 2019 תמך בברית זוגיות אזרחית לזוגות חד-מיניים ובפונדקאות לזוגות חד-מיניים ^[35].

רקע מתקופה קודמת (2020; מעשה): כשר הביטחון הוא התאים טפסים של המשרד למשפחות להט"ב בנובמבר 2020 ^[69].

התחייבות רשמית: החזרת החטופים הייתה הראשונה מבין שישה תנאים שהציב גנץ במאי 2024 ^[14].

הצהרה: ביוני 2024 הוא אמר ששחרור החטופים צריך להיות בעדיפות על פני הלחימה בעזה ^[33].