דילוג לתוכן
התאמת מפלגות

עתיד אחד - עתיד טוב לישראל

הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ׳ וזהות בראשות משה פייגלין
יו״ר
אורית סטרוק
רשימה
הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ׳ וזהות בראשות משה פייגלין
המחקר נכון לתאריך
7 באוקטובר 2026

רצה ברשימה משותפת עם האיחוד הלאומי - תקומה ו-זהות - תנועה ישראלית יהודית בשם הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ׳ וזהות בראשות משה פייגלין.

סקירה כללית

מהי עתיד אחד. עתיד אחד – עתיד טוב לישראל (באנגלית: "One Future") היא מפלגה קטנה רשומה, ובבחירות 2026 היא משמשת מסגרת רשמית למועמדת אחת: השרה אורית סטרוק. בהגשה לוועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-26 הוגשה הרשימה המשותפת "הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ' וזהות בראשות משה פייגלין" בידי שלוש מפלגות רשומות: האיחוד הלאומי – תקומה, זהות – תנועה ישראלית יהודית ועתיד אחד. מבין 34 המועמדים ברשימה, רק אחת, אורית סטרוק במקום ה-3, מוגשת "מטעם" עתיד אחד; כל שאר המועמדים מוגשים מטעם האיחוד הלאומי – תקומה או זהות [1]. הרשימה רצה עם אות הפתק ט [2].

למפלגת עתיד אחד אין מצע ציבורי נפרד, אתר, מערכת בחירות או דובר שהמחקר הזה הצליח למצוא. המקורות מראים שהרישום שימש את מחנה האיחוד הלאומי והציונות הדתית ב-2021 ואת סטרוק ב-2022 וב-2026, בעוד היא מתמודדת ומכהנת כחברה בכירה במפלגת הציונות הדתית [1, 3, 4, 8]. ביולי 2026 התמודדה סטרוק בפריימריז של מפלגת הציונות הדתית וזכתה במקום הראשון בהם, אחרי יושב ראש המפלגה סמוטריץ', העומד בראש הרשימה [16, 17].

של מי הרקורד הזה. כל הצבעה, פעולה כשרה ואמירה במסמך הזה הן של סטרוק עצמה, ואף אחת מהן לא נעשתה בשמה של עתיד אחד: את הצבעותיה בשנים 2013–2015 הצביעה כחברת כנסת מטעם הבית היהודי, את הצבעותיה בשנים 2021–2026 כחברת כנסת מטעם הציונות הדתית, ואת פעולותיה כשרה מאז דצמבר 2022 כשרה מטעם הציונות הדתית [11]. המחקר הזה לא מצא עמדה, החלטה או אמירה שפרסמה עתיד אחד כמפלגה. כשהראיות מגיעות ממפלגת הציונות הדתית הרחבה יותר או ממנהיגה סמוטריץ' (שמפלגתו הרשומה היא האיחוד הלאומי – תקומה), המסמך הזה אומר זאת.

ההיסטוריה של המפלגה הרשומה.

  • 2006: הוקמה סביב מועמדות של יוצא אתיופיה. עתיד אחד התמודדה בבחירות מרץ 2006 בראשות אברהם נגוסה, פעיל למען יהודי אתיופיה שמיוחסת לו הקמתה [5, 6]. היא הציבה 10 מועמדים, חמישה מהם עולים מאתיופיה [5]. הרב יחזקאל שטלצר, שהיה גם הוא מועמד, תיאר את עצמו מאוחר יותר כמייסד המפלגה; לדבריו הסיסמה שלה הייתה "עתיד טוב לישראל" ומצעה היה לעזור לעולים מאתיופיה ולחזק ערכים יהודיים בבתי הספר הממלכתיים [67]. היא קיבלה 14,005 קולות (כ-0.4%) ולא זכתה במנדטים [6, 67]. נגוסה רץ מאוחר יותר ברשימת הבית היהודי ב-2009 וברשימת הליכוד ב-2015 [6, 7].
  • 2015: רשימה בשם אחר. בבחירות 2015 הוגשה רשימה בשם "מגנים על ילדנו – לא עוד להאכיל אותם בפורנוגרפיה", בראשות יחזקאל שטלצר, שעמד בראש ארגון נגד פורנוגרפיה. לפי הג'רוזלם פוסט זו המפלגה ש"התמודדה לראשונה לכנסת ב-2006" בראשות נגוסה [7]. שישה ימים לפני הבחירות משך שטלצר את הרשימה, שהייתה בה מועמד אחד, ותמך בבית היהודי [68].
  • 2021: "מפלגת מדף" למען חבר כנסת מהציונות הדתית ברשימת הליכוד. לפני בחירות מרץ 2021 שובץ אופיר סופר מהאיחוד הלאומי (מחנה הציונות הדתית) במקום ה-28 ברשימת הליכוד, רשמית כנציג עתיד אחד, שתוארה בעיתונות כ"מפלגת מדף" (מפלגה רשומה שאינה פעילה ומופעלת מחדש לשימוש טכני). ההסדר היה חלק מעסקה בין נתניהו לסמוטריץ' הקשורה לריצה המשותפת של הציונות הדתית ועוצמה יהודית, והרישום הנפרד של המפלגה אִפשר לסופר להיפרד מהליכוד אחרי הבחירות בלי צורך בשליש מחברי הסיעה [8, 9, 10]. רשומות סיעות הכנסת מראות שב-27 ביוני 2021 עזב סופר את סיעת הליכוד, הקים סיעה של חבר כנסת אחד בשם "עתיד אחד", ובאותו יום הצטרף לסיעת הציונות הדתית [11]. הוא הגיש את הבקשה ב-14 ביוני 2021, יום אחרי שהושבעה ממשלת בנט–לפיד [10].
  • 2022: סטרוק נרשמה תחת עתיד אחד. בספטמבר 2022 הוגשה הרשימה המשותפת של הציונות הדתית ועוצמה יהודית בידי חמש מפלגות רשומות, ובהן עתיד אחד; סטרוק, במקום ה-4, הייתה המועמדת היחידה שהוגשה מטעמה [3]. כששאלו אותה על כך ברדיו של Ynet ב-20 בספטמבר 2022, אמרה סטרוק: "האופציה הזאת בידינו והיא מאפשרת כל מיני גמישויות. אני לא אפרט אותן." כששאלו אם זה מבנה טכני שנועד למימון מפלגתי, אמרה שמפלגות רבות השתמשו במבנים כאלה ושמאופציות שיש בידיך "לא נפרדים כל כך מהר" [4]. לפי חוק מימון מפלגות, כששתי מפלגות או יותר מגישות רשימה משותפת ויושבות בכנסת כסיעה אחת, הן נחשבות לסיעות נפרדות לעניין מימון שוטף (שאינו מימון בחירות), הלוואות ותרומות, והמימון משולם לפי השתייכותו המפלגתית של כל חבר כנסת כפי שהוגשה עם הרשימה [12]. ביקורת מבקר המדינה על חשבונות המפלגות לתקופה דצמבר 2022 – דצמבר 2023 מונה את "עתיד אחד – עתיד טוב לישראל" בין 16 הסיעות בכנסת שקיבלו מימון מדינה בכנסת ה-25, ומסבירה שכל מפלגה בסיעה משותפת נחשבת לסיעה נפרדת לעניין זה [84]. הביקורת אינה מתעדת ממצא שלילי על חשבונותיה של עתיד אחד [84].
  • 2026: סטרוק שוב מוגשת תחת עתיד אחד (מקום ה-3) ברשימה המשותפת עם זהות [1].

מי רשם ושולט במפלגה כיום. המחקר הזה לא הצליח לפתוח את רשומת רשם המפלגות על עתיד אחד (אתרי gov.il נחסמו מסביבת המחקר), ולכן לא ניתן היה לאמת מי נושאי התפקידים הרשומים כיום ומתי תפס מחנה הציונות הדתית שליטה ברישום. המקורות מראים רק שהמחנה של האיחוד הלאומי והציונות הדתית השתמש בה מ-2021 [8–10] ושסטרוק השתמשה בה ב-2022 וב-2026 [1, 3, 4].

היחס למפלגת הציונות הדתית. סטרוק היא חברת כנסת מטעם מפלגת הציונות הדתית מאז 2021 ושרה מטעמה [11, 18]. בכנסת ה-25 היא יושבת בסיעה "הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ'", ולא בסיעה נפרדת של עתיד אחד [11]. כשדיברה על עתיד אחד ב-2022, תיארה אותה כ"אופציה" שבידי המחנה שלה ולא כתנועה פוליטית נפרדת [4].

אידיאולוגיה ובסיס תמיכה. לעתיד אחד אין מצע משלה. השקפותיה של המועמדת היחידה שלה, סטרוק, הן ציונות דתית, התיישבות בכל ארץ ישראל כולל יהודה ושומרון, התנגדות למדינה פלסטינית ולרשות הפלסטינית, ומרחב ציבורי שמנוהל "כמדינה יהודית" [4, 23, 33]. סטרוק, תושבת היישוב היהודי בחברון [22, 23], מזוהה עם תנועת ההתיישבות; היא מתארת את עצמה כשליחה של ציבור שבחר בה כדי להפוך את הנסיגות של אוסלו ושל ההתנתקות [23], וציינה את גבעות חברון כעדיפות הראשונה שלה [35].

המנדטים הנוכחיים. לעתיד אחד אין סיעה משלה בכנסת. סטרוק, המועמדת היחידה שנבחרה מטעמה ב-2022 [3], יושבת בסיעת הציונות הדתית בת שבעת החברים [11, 14]. בבחירות 2022 זכתה הרשימה המשותפת של הציונות הדתית ועוצמה יהודית ב-14 מנדטים, שבעה מהם הגיעו למפלגת הציונות הדתית [15].

הרשימה המשותפת, השותפים ואותיות הפתק. ב-2026 עתיד אחד מתמודדת ברשימה "הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ' וזהות בראשות משה פייגלין", עם אות הפתק ט [1, 2]. שותפותיה הן:

  • האיחוד הלאומי – תקומה, המפלגה הרשומה של מפלגת הציונות הדתית בראשות שר האוצר בצלאל סמוטריץ' [1];
  • זהות – תנועה ישראלית יהודית, בראשות חבר הכנסת לשעבר משה פייגלין [1].

סמוטריץ' ופייגלין הסכימו על הריצה המשותפת ב-1 בספטמבר 2026. Ynet דיווח ששני הצדדים תיארו את הברית כ"טכנית" בלבד: כל מפלגה מנהלת מערכת בחירות משלה, וצפוי שיתפצלו אחרי הבחירות וינהלו משא ומתן קואליציוני בנפרד. לפי ההסכם קיבל פייגלין את המקום השני ואת המקומות 8, 10 ו-11 [13].

היסטוריה של פיצול אחרי בחירות. המחנה שעתיד אחד שייכת לו רץ שוב ושוב ברשימות משותפות טכניות שהתפצלו אחרי ההצבעה:

  • ב-2021 תיארה סטרוק את הריצה של הציונות הדתית, עוצמה יהודית ונעם כ"גוש טכני" ואמרה ש"אחרי הבחירות אפשר להחליט להיפרד אם צריך" [21]. רשומות הכנסת מראות שחבר הכנסת איתמר בן גביר מעוצמה יהודית עזב את סיעת הציונות הדתית ב-3 ביולי 2022, וחבר הכנסת אבי מעוז מנעם עזב אותה ב-15 באוגוסט 2022 [11].
  • אחרי בחירות נובמבר 2022 התפצלה הסיעה המשותפת בת 14 החברים ב-20 בנובמבר 2022 לשלוש סיעות: הציונות הדתית (עם סטרוק), עוצמה יהודית ונעם [11].
  • ב-2021 שימשה עתיד אחד עצמה כדי לאפשר לחבר כנסת לעזוב את הליכוד אחרי הבחירות ולהצטרף לציונות הדתית [8–11].
  • ב-2026 השותפות כבר אמרו מראש שהברית עם זהות היא טכנית ושהן מצפות להתפצל אחרי הבחירות [13].

סקרים

ממוצע הסקרים: 4.7% (נכון ל־2 באוקטובר 2026). מקור: Mean of 5 polls published 2026-09-28 to 2026-10-02

הסקרים שנכללו בממוצע
  • Lazar Research (led by Dr. Menachem Lazar) · Maariv · 2026-09-30–10-01 · 602 משיבים · טעות דגימה ±4.0% · פורסם ב־2 באוק׳ 2026
  • Next Data · Channel 14 (Arutz Achshav 14) · 2026-10-01 · 2145 משיבים · טעות דגימה ±2.1% · פורסם ב־1 באוק׳ 2026
  • Direct Polls (led by Tzuriel Sharon) · i24NEWS (Middle East News 24 Ltd.) · 2026-10-01 · 504 משיבים · טעות דגימה ±4.3% · פורסם ב־1 באוק׳ 2026
  • Maagar Mochot (led by Prof. Yitzhak Katz) · Channel 16 · 2026-09-29 · 550 משיבים · טעות דגימה ±4.2% · פורסם ב־29 בספט׳ 2026
  • Next Data · Channel 14 (Arutz Achshav 14) · 2026-09-28 · 573 משיבים · טעות דגימה ±4.1% · פורסם ב־28 בספט׳ 2026

הנהגה ומועמדים מובילים

אורית סטרוק (מקום ה-3 ברשימה המשותפת; המועמדת היחידה של עתיד אחד).

  • רקע. סטרוק (שמה המלא אורית מלכה סטרוק) [11] מתגוררת ביישוב היהודי בחברון. היא התגוררה בימית שבסיני ופונתה ממנה ב-1982 [22]. בראיון ב-2021 אמרה שבשנים האחרונות, בין כהונותיה בכנסת, עמדה בראש השדולה למען ארץ ישראל בכנסת [21].
  • הכנסת ה-19 (2013–2015), הבית היהודי. רשומות הכנסת מציינות אותה כחברת כנסת מ-5 בפברואר 2013 עד 31 במרץ 2015 בסיעה "הבית היהודי, שהוקמה בידי האיחוד הלאומי והמפד"ל החדשה", וכחברה בוועדת החוקה, חוק ומשפט ובוועדה לענייני ביקורת המדינה, וכחברה מחליפה בוועדת הכספים [11]. בכנסת הזאת עצרה בוועדת החוקה, במרץ 2014, הצעת חוק גיור (ראו דת ומדינה) [55].
  • הכנסת ה-24 (2021–2022), הציונות הדתית. היא הייתה במקום ה-5 ברשימת הציונות הדתית ב-2021 [21] וכיהנה כחברת כנסת מ-6 באפריל 2021; רשומות הכנסת מציינות אותה כיושבת ראש סיעת הציונות הדתית בכנסת הזאת [11].
  • הכנסת ה-25 (2022–2026), הציונות הדתית. היא הייתה במקום ה-4 ברשימה המשותפת ב-2022, שהוגשה מטעם עתיד אחד [3], והיא חברת כנסת מאז 15 בנובמבר 2022 [11].
  • שרה. מאז 29 בדצמבר 2022 היא השרה להתיישבות ולמשימות לאומיות בממשלה ה-37 [11, 18]. ההסכם הקואליציוני שנחתם בין הליכוד למפלגת הציונות הדתית ב-1 בדצמבר 2022 העניק למפלגה "משרד משימות לאומיות" חדש [20], והוא ניתן לה [18]. בפברואר 2023 הפכה הממשלה אותו למשרד עצמאי עם שלושה אגפים: התיישבות; זהות וחברה יהודית; ומכינות קדם-צבאיות ושירות לאומי [19]. היא משתתפת גם בדיוני הקבינט המדיני-ביטחוני, שבהם מצוטטת בדיווחי עיתונות ב-2026 [63, 64].
  • 2026. בפריימריז של הציונות הדתית ב-26 ביולי 2026 זכתה סטרוק במקום הראשון בין המקומות שהתמודדו עליהם [16]. לאחר מכן הוגשה במקום ה-3 ברשימה המשותפת, מטעם עתיד אחד [1].

שאר צמרת הרשימה (כולם ממפלגות השותפות, לא מעתיד אחד) [1]:

  1. בצלאל סמוטריץ' (האיחוד הלאומי – תקומה), שר האוצר ויושב ראש מפלגת הציונות הדתית [1, 14].
  2. משה פייגלין (זהות), חבר כנסת לשעבר ומנהיג זהות [1, 13].
  3. אורית סטרוק (עתיד אחד) [1].
  4. שמחה רוטמן (האיחוד הלאומי – תקומה), יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, שהוביל את הצעות החוק על מערכת המשפט בשנים 2023–2026 [1, 46, 47].
  5. צבי מור (האיחוד הלאומי – תקומה), אביו של חטוף ששוחרר מעזה, שקיבל מקום שמור מסמוטריץ' [1, 17].

עמדות בנושאים

יוקר המחיה

לא נמצאה עמדה מתועדת. לא לעתיד אחד ולא לסטרוק יש תוכנית מפורסמת ליוקר המחיה, והמחקר הזה לא מצא אמירה של סטרוק דווקא על מחירי המזון או על דרכים להוריד אותם. הראיות היחידות הקשורות הן הצבעות על תקציבים ועל חוקים כלכליים. ההצבעה היחידה שלה על חוק תחרות היא מ-2014, לפני תאריך הסף של 2021 שנקבע לעמדות, ולכן היא מובאת כרקע מתוארך בלבד.

  • רקע מתוארך (תקופת הבית היהודי, 2013–2014): רשומות ההצבעות בכנסת מראות שסטרוק הצביעה בעד חוק לקידום התחרות בענף המזון מ-2014, שעבר בקריאה שלישית ב-19 במרץ 2014 ברוב של 37 קולות בעד ואף קול נגד (נספר מהשורות הגולמיות של כל חבר כנסת) [48, 49]. היא הצביעה גם בעד חוק ההסדרים לשנים 2013–2014 (החוק שמבצע את שינויי המדיניות של התקציב), שעבר ב-29 ביולי 2013 (56 בעד, 41 נגד בשורות הגולמיות) [48, 49]. ההצבעות האלה נעשו כחברת כנסת מטעם הבית היהודי, ולא בשם עתיד אחד.
  • מעשה (הכנסת ה-25): כשרה בקואליציה, סטרוק חלק מהממשלה שהעבירה את תקציב המדינה לשנת 2025, שאושר בכנסת ב-25 במרץ 2025. כיפה דיווח שהתקציב, בהיקף של כ-620 מיליארד ש"ח, הגדיל את ההוצאה הביטחונית ואת הכספים למשרדים שבשליטת מפלגות הקואליציה, תוך קיצוץ בכמה תחומים אזרחיים [57]. רשומת הכנסת מראה שהקריאה השלישית עברה ברוב של 66 מול 52, וסטרוק הצביעה בעד [73].
  • הקשר מצד השותפים (לא עתיד אחד): הג'רוזלם פוסט מדווח שסמוטריץ', כשר האוצר, דחף רפורמה בשוק החלב כדי להוריד את מחירי החלב והגבינות באמצעות טיפול במונופולים, שלא עברה בגלל התנגדות בתוך הקואליציה, ושהוא קרא להגברת התחרות החופשית בשוק [15]. זו עמדתו של סמוטריץ' (האיחוד הלאומי – תקומה), ולא עמדה מתועדת של סטרוק או של עתיד אחד.

הפשיעה בחברה הערבית

לא נמצאה עמדה מתועדת. המחקר הזה חיפש בעברית ובאנגלית אמירות של סטרוק או של עתיד אחד על פשיעה ורציחות ביישובים הערביים, על תפקיד השב״כ ועל התוכנית מיולי 2026, ולא מצא.

  • הקשר (פעולה ממשלתית קולקטיבית, הצבעה אישית לא נמצאה): ב-15 ביולי 2026 אישרה הממשלה תוכנית בהובלת ראש הממשלה נתניהו, השרה מאי גולן והשר איתמר בן גביר להכניס את השב״כ (שירות הביטחון הפנימי של ישראל) למאבק בארגוני פשיעה בחברה הערבית. כ-497 מיליון ש"ח הועברו מתוכנית הפיתוח לחמש שנים ליישובים הערביים (הידועה כתוכנית 550): כ-364.5 מיליון ש"ח ליחידה ייעודית של השב״כ נגד הברחות נשק וסחר בו, וכ-132.4 מיליון ש"ח ליחידה לאומית חדשה במשטרה [56]. סטרוק חברה באותה ממשלה, אבל הדיווח אינו אומר איך הצביע כל שר בנפרד, ולכן אי אפשר לייחס זאת לה כעמדה אישית.

המדיניות ברצועת עזה

תקציר. סטרוק מתנגדת באופן עקבי לעסקאות שיסיימו את המלחמה או יעצרו אותה לפני שחמאס יושמד, על פי הדיווחים הצביעה נגד העסקה מאוקטובר 2025 שמבוססת על התוכנית האמריקאית, וקראה לישראל לחזור לעזה, גם עם התיישבות ישראלית. היא אמרה גם שהיא רואה יתרונות במצב הנוכחי משום שהצבא מחזיק ביותר ממחצית הרצועה.

  • מעשה (על פי דיווח של Ynet; לא נבדק מול רשומה רשמית): Ynet דיווח במאי 2026 שסטרוק הצביעה נגד הפסקת המלחמה בעזה ונגד תוכנית טראמפ באוקטובר 2025; כששאלו אותה אם היא מצטערת, אמרה: "בכלל לא. אני רואה שכל יום נכנסות לעזה 600 משאיות כשאין צורך בכמות כזאת. ואני רואה מה יוצרת ההמוניות של מחבלים משוחררים" [23]. הג'רוזלם פוסט דיווח ב-10 באוקטובר 2025 שגם סמוטריץ' הצביע נגד ההסכם בממשלה [26].
  • מעשה (על פי דיווח קולקטיבי): בינואר 2025 אישרה הממשלה את עסקת החטופים והפסקת האש ברוב של 24 קולות מול 8; לפי הג'רוזלם פוסט, בהסתמך על ישראל היום, השרים שהצביעו נגד כללו את שרי הציונות הדתית [25]. סטרוק הייתה אז אחת משרי המפלגה [18]; הצבעתה האישית מדווחת רק כחלק מהקבוצה הזאת.
  • הצהרה: בישיבת הממשלה ב-16 בנובמבר 2025, בזמן הפסקת האש, שאלה סטרוק את נתניהו "כמה זמן תחזיק הפסקת האש?" ואמרה: "לא יצאנו למלחמה כדי להשיב חטופים" [27].
  • הצהרה: ב-1 במאי 2024 אמרה סטרוק לגלי צה״ל שעסקת חטופים שנדונה אז "תזרוק [את המלחמה] לפח כדי להציל 22 או 33" חטופים, ושממשלה שתעשה זאת "אין לה שום זכות להתקיים". היא אמרה שמטרות המלחמה הכתובות הן להשמיד את היכולות הצבאיות, השלטוניות והכלכליות של חמאס, ליצור תנאים לשחרור החטופים ולהסיר את האיום ארוך הטווח מעזה, ושמפלגתה תמכה בעסקת החטופים הראשונה בנובמבר 2023 ואינה רואה בה טעות [24].
  • הצהרה: במאי 2026 אמרה שבמצב הנוכחי יש מרכיבים חיוביים: "הצלחנו להחזיר את כל החטופים בזמן שאנחנו שולטים ביותר ממחצית השטח, משמידים שם את תשתית הטרור, ויש לנו לגיטימציה בין-לאומית... יש לגיטימציה בין-לאומית לפרק את חמאס מנשקו ולהסיר אותו" [23].
  • הצהרה (התיישבות בעזה): ב-21 במרץ 2023, אחרי שהכנסת ביטלה חלקים מחוק ההתנתקות מ-2005 בצפון השומרון, אמרה סטרוק ש"חטא ההתנתקות יתוקן" ושחזרה לעזה, שהיא "חלק מארץ ישראל", תהיה כרוכה בנפגעים רבים [32]. כששאלו אותה במאי 2026 אם היא רואה התיישבות ישראלית בעזה בשנים הקרובות, השיבה: "מה שעשינו ב-3.5 השנים האחרונות ביהודה ושומרון נחשב גם הוא לא מציאותי עד שנכנסנו לתפקיד. והנה זה קרה" [23].

האפשרות/ות הקרובה/ות: חזרה למלחמה ושליטה מלאה ברצועה עם הקמה מחדש של יישובים ישראליים בה (resume-fighting-full-control). הדברים שאמרה במאי 2026, שמקבלים את המצב הנוכחי שבו הצבא מחזיק ביותר ממחצית הרצועה בזמן שחמאס מפורק מנשקו, תואמים בחלקם גם את hold-positions-disarmament-first. מטרתה ארוכת הטווח שהצהירה עליה, התיישבות בעזה, חורגת מהאפשרות הזאת.

גיוס חרדים

תקציר. סטרוק אומרת שגם לומדי תורה צריכים לשרת ושלימוד התורה של תלמידי ישיבות חרדים אינו תחליף לשירות צבאי. עם זאת, היא אמרה גם שאי אפשר לגייס חרדים ב"מכות, מעצרים וסנקציות" וטענה בעד דרך של הסכמה. מפלגתה החליטה בדצמבר 2025 לקדם את הצעת החוק של הקואליציה תוך בקשת שינויים [52], ורוב חברי הכנסת שלה תמכו בחקיקה שהחרדים תמכו בה ועברה ב-2026 [14].

  • רקע מתוארך (2014; מעשה, תקופת הבית היהודי): סטרוק הצביעה בעד חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 19), חוק גיוס החרדים מ-2014, בקריאה השלישית ב-12 במרץ 2014. הרשומות הגולמיות של כל חבר כנסת מראות 65 בעד ואחד נגד (כותרת הסיכום של הכנסת מציינת 63 מול 1) [48, 49]. סוכנות הידיעות היהודית דיווחה שהחוק, שהוכן בידי ועדת שקד, ביטל את רוב הפטורים לתלמידי ישיבות וקבע אישומים פליליים נגד גברים חרדים שלא יתגייסו, כשהעונשים לא ייכנסו לתוקף עד 2017; האופוזיציה החרימה את ההצבעה [50]. היא הצביעה גם בעד חוק שירות לאומי-אזרחי שעבר באותו יום [48, 49]. ההצבעה הזאת נעשתה כחברת כנסת מטעם הבית היהודי.
  • הצהרה (מאי 2026): "לא תשמעו אותי אומרת שלומדי תורה לא צריכים להתגייס. אצלנו לומדי תורה מתגייסים... לא תשמעו אותי אומרת שלומדי תורה תורמים לניצחון במלחמה כמו חיילים. בעיניי זה עלבון לתורה." היא הוסיפה: "אבל כחברת ממשלה וקבינט אני חייבת לתת תשובה מציאותית לקושי הזה... אני לא מאמינה שאפשר לגייס את הציבור החרדי במכות, במעצרים ובסנקציות", משום שלדבריה גם הציבור הדתי שלה עצמה לא היה פועל בניגוד לאמונתו בגלל אמצעים כאלה. היא אמרה שהדרך קדימה היא העיקרון ששמעה מחברי כנסת חרדים, ש"מי שלא לומד תורה חייב להתגייס", תוך הדגשה שהיא מאמינה שגם לומדי תורה צריכים לשרת, ואמרה שהצבא צריך להתארגן כך שהורים חרדים לא יחששו שבניהם יהפכו לחילונים, כולל בנוגע לשירות מעורב מגדרית [23].
  • הצהרה (סיעת הציונות הדתית, לא עתיד אחד): ב-27 בנובמבר 2025, בתגובה להצעת החוק שהכין חבר הכנסת בועז ביסמוט, אמרה סיעת הציונות הדתית: "העיקרון שלנו היה ונשאר: נצביע רק בעד חוק שיביא לגיוס אמיתי ומהיר של חרדים לצה״ל" [51]. ב-10 בדצמבר 2025 דיווח וואלה שחברי הכנסת של הסיעה נפגשו עם רבנים ציונים-דתיים והסכימו שהצעת החוק אינה טובה וצריכה שינויים, אבל שאין להפיל את הממשלה ואין לפגוע בברית עם הליכוד והמפלגות החרדיות [52]. עמדתה של סטרוק עצמה בפגישה הזאת לא דווחה.
  • שינוי לאורך זמן: ב-2014 הצביעה סטרוק בעד חוק שכלל סנקציות פליליות (מ-2017) [48–50]. במאי 2026 אמרה שהיא לא מאמינה שאפשר לגייס חרדים באמצעות מעצרים וסנקציות [23]. את השקפתה ב-2026 הסבירה כעניין של מציאותיות לגבי מה שעובד, ולא כשינוי בהשקפתה שלומדי תורה צריכים לשרת [23].

האפשרות/ות הקרובה/ות: שילוב הדרגתי בגיוס בהסכמה עם ההנהגה החרדית (gradual-targets-by-agreement), על סמך אמירותיה ב-2026 ותמיכת מפלגתה בהצעת החוק של הקואליציה. הצבעתה ב-2014 בעד חוק עם סנקציות פליליות קודמת ל-2021 והיא רקע מתוארך בלבד.

דיור

תקציר. רקורד הדיור של סטרוק עוסק בהתיישבות ובפיתוח כפרי: הבאת משפחות צעירות לנגב, לגליל וליהודה ושומרון באמצעות הנחות בקרקע ויישובים חדשים. היא לא הציגה תוכנית ארצית למחירי הדיור.

  • מעשה: במאי 2023 הקימה סטרוק צוות של מנכ"לי משרדים על הנחות בקרקע ב"אזורי עדיפות לאומית" והובילה אותו. ב-13 בספטמבר 2023 דנה מועצת רשות מקרקעי ישראל במתווה שהצוות הכין. המתווה כלל הנחה נוספת של 10% למשרתי מילואים, העלאת תקרת ההנחה למי שאין לו דירה ל-850,000 ש"ח והצמדתה למדד, וביטול תקרת ההנחה ליישובים בדירוג חברתי-כלכלי גבוה. הסיבה שצוינה הייתה המחסור בזוגות צעירים שעוברים לנגב ולגליל [58].
  • הצהרה (מכתב לראש הממשלה): ב-5 בספטמבר 2024 דיווח Ynet שסטרוק כתבה לנתניהו והאשימה את מנהל רשות מקרקעי ישראל, ינקי קוינט, בהפיכת החלטות ממשלה על הנחות בקרקע ליישובים כפריים בגליל ובנגב ל"מכתב מת", ובחסימת שיווק קרקעות ביישובים כפריים. היא האשימה אותו גם בחסימת חוק ועדות הקבלה מ-2023, המאפשר ליישובים של עד 700 משפחות לסנן תושבים חדשים. רשות מקרקעי ישראל דחתה את ההאשמות ואמרה שאישרה יותר מ-1,000 עסקאות קרקע בהנחה מאז שההחלטה נכנסה לתוקף, ושחלק מהעסקאות מוקפאות בהוראת משרד המשפטים עד לבירור שאלות משפטיות [59].
  • מעשה: החטיבה להתיישבות, הפועלת במסגרת משרדה של סטרוק, קידמה את היישוב החדש שבולת בגליל התחתון; ב-24 ביולי 2024 אישרה ועדת התכנון של מחוז הצפון את התוכנית להפקדה (השלב שבו הציבור יכול להגיש התנגדויות). זהו יישוב כפרי של 350 בתים, 20% מהם לאנשים עם צרכים מיוחדים [60].
  • מעשה (יהודה ושומרון): משרדה של סטרוק הוא גוף מרכזי בבנייה ובמימון של יישובים, כולל תוכנית ממשלתית של כמעט מיליארד ש"ח שדווחה באוגוסט 2023 וכללה הסבה של חמישה בסיסי צה״ל ביהודה ושומרון לשכונות ולאזורי תעשייה [39] (ראו יהודה ושומרון).

האפשרות/ות הקרובה/ות: פיתוח הפריפריה והבאת משפחות לאזורים מרוחקים (develop-periphery-and-transport), יחד עם קרקע בהנחה למשפחות צעירות ולמשרתי מילואים (direct-help-for-buyers). הדגש שלה הוא על אזורים כפריים ואזורי התיישבות, ולא על חלקי ההתחדשות העירונית או התחבורה באפשרות הראשונה.

איראן, חיזבאללה והאזור

תקציר. הראיות הזמינות נוגעות ללבנון. סטרוק התנגדה להסדרי הפסקת אש עם חיזבאללה שלדעתה אי אפשר לאכוף, קראה לתגובות קשות להתקפות וקראה לשנות את הגבול. המחקר הזה לא מצא אמירה מפורטת שלה על איראן.

  • הצהרה (הקבינט המדיני-ביטחוני, יוני 2026): בדיון בקבינט ב-4 ביוני 2026 על הסדר מוצע עם לבנון, שתנאי מוקדם לו היה שכל פעילי חיזבאללה מדרום לנהר הליטני יעברו צפונה, אמרה סטרוק שזה "כמו שהשמש תזרח במערב ותשקע במזרח" וש"לא יהיה הסכם, חיזבאללה לא יזוז מעבר לליטני". היא אמרה שהנורמה ש"כשתוקפים את ישראל, ישראל תוקפת בביירות" צריכה להתבצע בשטח ולא רק על הנייר, הזהירה שאחרת חיזבאללה יגיד "כלב נובח לא נושך", וקראה "לשנות את הגבול – אנחנו צריכים ללכת לכיוון הזה" [63, 64].
  • הקשר: בנובמבר 2024 אישר הקבינט המדיני-ביטחוני את הסדר הפסקת האש בלבנון שהציעה ארה"ב ברוב של 10 קולות מול אחד [65]; המחקר הזה לא מצא אם סטרוק השתתפה בהצבעה הזאת.

האפשרות/ות הקרובה/ות: המשך לחץ צבאי על חיזבאללה והישארות בדרום לבנון בלי הסכמים שאי אפשר לאכוף (military-pressure-until-threats-removed). הראיות מוגבלות ללבנון ולאמירות בישיבות קבינט, ולא להצבעות.

יהודה ושומרון

תקציר. זה הנושא המרכזי של סטרוק והתחום שבו יש לה הכי הרבה פעולות כשרה. היא תומכת בהחלת ריבונות ישראלית על יהודה ושומרון, דוחה מדינה פלסטינית, אומרת שצריך לפרק את הרשות הפלסטינית, וכשרה מימנה וקידמה יישובים וחוות חדשים.

  • מעשה (המשרד): סוכנות הידיעות אסושייטד פרס דיווחה ביולי 2024 שמשרדה של סטרוק אישר שתקצב בדצמבר 2023 סך של 75 מיליון ש"ח לציוד ביטחוני ל"יישובים צעירים", המונח שלו לחוות ולמאחזים שהממשלה לא אישרה. לשכתה אמרה שהכספים תואמו עם משרד הביטחון ו"בוצעו בהתאם לכל החוקים" ושהיא "רואה חשיבות רבה בחיזוק ההתיישבות" [37]. במרץ 2026 דיווח טיימס אוף ישראל על 50 מיליון ש"ח נוספים מכספי קואליציה למשרד, לציוד ביטחוני ולדרכי גישה למאחזים כאלה, מתוך 395.5 מיליון ש"ח של כספי קואליציה למשרד, בנוסף לכ-1.3 מיליארד ש"ח בתקציבו הרגיל [38].
  • הקשר (הליכים בבית המשפט על כספי קואליציה למשרד): ב-5 באוגוסט 2026 הקפיא שופט בית המשפט העליון אלכס שטיין, בצו ביניים, העברות קואליציוניות שאישרה ועדת הכספים של הכנסת בפגרת הבחירות, כולל תוספות למשרדה של סטרוק; העתירה, שהגישו חברת הכנסת נעמה לזימי והארגון הידוש, תקפה את הליך הוועדה [69]. ב-24 באוגוסט 2026 הוציא הרכב של השופטים דוד מינץ, חאלד כבוב ורות רונן צו על תנאי שדורש מיושב ראש ועדת הכספים, מיושב ראש הכנסת ומשרד האוצר להסביר מדוע אין לבטל את ההעברות הקואליציוניות, והשאיר מוקפאות העברות של כ-123 מיליון ש"ח למשרד תוך שחרור כספים דחופים [70, 71]. נכון לדיווח האחרון שנמצא (24 באוגוסט 2026), התיק היה תלוי ועומד וההעברות האלה נשארו מוקפאות.
  • מעשה (תוכנית ממשלתית): באוגוסט 2023 דיווח כלכליסט, באמצעות Ynetnews, על תוכנית ממשלתית בהובלת סטרוק של כמעט מיליארד ש"ח (672 מיליון ש"ח אושרו באותו זמן) ליישובים בשטח C (החלק ביהודה ושומרון הנתון לשליטה ישראלית מלאה), שכללה תמיכה בקהילות, חינוך, ביטחון, מרכז רפואי והסבה של חמישה בסיסי צה״ל. חלקה הגיע מההסכם הקואליציוני עם מפלגת הציונות הדתית [39].
  • מעשה (החלטת ממשלה): ב-29 במאי 2025 אישרה הממשלה 22 יישובים חדשים ביהודה ושומרון, יוזמה משותפת של שר הביטחון ישראל כץ וסמוטריץ', כולל התיישבות מחודשת בחומש ובסא-נור בצפון השומרון. סטרוק כתבה: "הבטחנו, וקיימנו. יישובים חדשים קמים ביהודה ושומרון, וסוגרים פער של עשרות שנים בהתיישבות בארץ" [36].
  • מעשה (2021, תקופת הציונות הדתית): ב-10 במאי 2021 הצביעה סטרוק בקריאה טרומית בעד הצעת חוק לביטול סעיפי הפינוי בחוק יישום תכנית ההתנתקות ולשינוי שם החוק (42 בעד, 29 נגד בשורות הגולמיות; כותרת הסיכום של הכנסת מציינת 40 מול 29), ובעד הצעת חוק להסדרת יישובים ושכונות "בהליכי הסדרה" (45 בעד, 30 נגד בשורות הגולמיות; הכותרת מציינת 43 מול 30) [48, 49]. ההצבעות האלה נעשו כחברת כנסת מטעם הציונות הדתית. רשומת ההצבעה הרשמית של הכנסת נותנת את אותם מספרים כמו השורות הגולמיות (42 מול 29 בהצעת חוק ההתנתקות) וקובעת את ההחלטה כהעברת כל הצעת חוק לוועדה "להכנה לקריאה שנייה ושלישית" [82]. הצעות החוק היו הצעות חוק פרטיות, ורשומת הצעות החוק של הכנסת מציגה את הצעת חוק ההתנתקות לאחר מכן בסטטוס "הכנה לקריאה ראשונה", שהוא השלב שבא אחרי קריאה טרומית [83]. לכן המסמך הזה מתאר את כל ההצבעות מ-10 במאי 2021 כקריאות טרומיות.
  • הצהרה (ריבונות): במאמר מיולי 2024 בירכה סטרוק על הצבעת הכנסת נגד מדינה פלסטינית ממערב לירדן וכתבה שישראל חייבת עכשיו לנקוט את "הצעד הנוסף: החלת הריבונות שלנו" על יהודה ושומרון. היא כתבה ש"אין דבר כזה עם כובש בארצו שלו, ואין גם דבר כזה עם פלסטיני", וקראה להתיישבות "בכל חלקי ארצנו" ו"בסופו של דבר, בעזרת השם, גם להחלת ריבונות" [33]. ביולי 2025 אישרה הכנסת גילוי דעת הקורא לממשלה להחיל ריבונות, כשבעדו 71 חברי כנסת [34]; רשומת הכנסת מראה 71 בעד ו-13 נגד, וסטרוק הצביעה בעד [75].
  • סתירה: ההסכם הקואליציוני בין הליכוד למפלגת הציונות הדתית, שברשימתה נבחרה סטרוק, שנחתם בנוסחו הסופי ב-28 בדצמבר 2022, אומר בסעיף 118 ש"ראש הממשלה יוביל גיבוש וקידום מדיניות שלפיה תוחל ריבונות ביהודה ושומרון, תוך בחירת העיתוי ושקילת כל האינטרסים הלאומיים והבין-לאומיים של מדינת ישראל" [89]. סטרוק אומרת שישראל חייבת להחיל את ריבונותה על יהודה ושומרון [33]. ובכל זאת ב-15 במרץ 2023 הצביעה, יחד עם שאר הקואליציה, נגד הצעת חוק של יושב ראש ישראל ביתנו אביגדור ליברמן להחיל ריבונות ישראלית על בקעת הירדן (נדחתה ברוב של 66 מול 14), וב-22 בינואר 2025 הצביעה נגד אותה הצעת חוק שוב (נדחתה ברוב של 56 מול 32) [85, 86]. שתיהן היו הצעות חוק של האופוזיציה, והיא הצביעה עם הקואליציה. לפני ההצבעה ב-2023 החליטה ועדת השרים לענייני חקיקה שהקואליציה לא תתמוך בהצעה. כשהשיבה בשם הממשלה, כינתה סטרוק את הצעת החוק "הצעת חוק טרולינג" ואמרה: "כל הקואליציה תומכת בריבונות. נקדם אותה בזמן המתאים" [87].
  • הצהרה (התוצאה עד כה): במאי 2026 אמרה סטרוק: "לא החלנו ריבונות. זו נקודה שבה לא הצלחנו. זה וטו שטראמפ הציב ולא שברנו אותו." היא תיארה את החוות והיישובים החדשים כ"תיקון של אוסלו" בשליטה בשטחים הפתוחים, ואמרה: "המטרה הייתה להפוך את גלגל הנסיגות של אוסלו וההתנתקות. אנחנו מאמינים... שאוסלו היא האסון הגדול של מדינת ישראל, ואנחנו עובדים לתקן אותו" [23].
  • הצהרה (הרשות הפלסטינית): "זו ישות עוינת והיא לא צריכה להיות כאן. צריך לפרק אותה." היא הציעה לחזור לשלטון עירוני מקומי בערים ובכפרים הפלסטיניים, ואמרה שהיא מעלה שינוי מדיניות כלפי הרשות הפלסטינית כמעט בכל דיון בקבינט [23].
  • הצהרה (חברון וגבעות חברון): ב-7 ביולי 2024 שידר גלי צה״ל הקלטה של סטרוק אומרת לתושבים בגבעות חברון: "בשבילי זה כמו תקופה של נס... אנחנו רוצים להספיק כמה שיותר", וקראה להתיישבות שם "שליחות קדושה" [35].
  • הצהרה (אלימות מתיישבים): ביוני 2023, אחרי שרמטכ"ל צה״ל, ראש השב״כ ומפכ"ל המשטרה תיארו התקפות של ישראלים על כפרים פלסטיניים כ"טרור לאומני", אמרה סטרוק: "מי אתם חושבים שאתם? קבוצת וגנר?" ושזה "בושה וחרפה לקרוא לאירועים האלה טרור לאומני". באותן אמירות אמרה שהיא נגד מעשיהם של המתיישבים המעורבים, ובראיון אחר קראה לכל מי ששוקל מעשים כאלה לא לבצע אותם: "זו בכלל לא הדרך שלנו" [40].

האפשרות/ות הקרובה/ות: ריבונות מלאה ביהודה ושומרון, הרחבת היישובים ופירוק הרשות הפלסטינית (full-sovereignty).

מערכת המשפט

תקציר. סטרוק תומכת במתן יותר כוח לנבחרי הציבור מול בתי המשפט והיועץ המשפטי לממשלה. היא חברה בממשלה שהקואליציה שלה העבירה את השינויים האלה, ורשומת הכנסת מראה אותה מצביעה בעד חוק הסבירות, חוק בחירת שופטים וחוק היועץ המשפטי לממשלה.

  • הצהרה: בעצרת ב-12 במרץ 2023 אמרה: "אנחנו יודעים שההצבעה בבחירות הייתה על הרפורמה, אין לנו שום כוונה לסגת ממנה... אנחנו מבטלים את דיקטטורת בג״ץ ומאפשרים לדמוקרטיה לצמוח" [41].
  • מעשה (2021, תקופת הציונות הדתית): ב-10 במאי 2021 הצביעה סטרוק בקריאה טרומית בעד הצעות חוק להוספת "פסקת התגברות" (המאפשרת לכנסת לחוקק מחדש חוקים שבית המשפט העליון מבטל): הצעת חוק יסוד: ההתגברות, ותיקון לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. השורות הגולמיות של כל חבר כנסת מראות 41 מול 30 ו-40 מול 30 בהתאמה (הכותרות מציינות 39 מול 30 ו-38 מול 30) [48, 49]. ההצבעות האלה נעשו כחברת כנסת מטעם הציונות הדתית.
  • מעשה (החלטה קולקטיבית של הממשלה): ב-4 באוגוסט 2025 הצביעה הממשלה, שסטרוק חברה בה, פה אחד על פיטורי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה; הדיווח אינו מפרט אילו שרים נכחו [44]. בית המשפט העליון הקפיא את הפיטורים ומאוחר יותר הוציא נגד הפיטורים צווים על תנאי [44, 45].
  • מעשה (הצבעות בכנסת ה-25): הקואליציה העבירה את החוק לביטול עילת הסבירות בביקורת שיפוטית ב-24 ביולי 2023 ברוב של 64 מול 0, כשהאופוזיציה מחרימה [42]; את חוק בחירת שופטים, שנותן לפוליטיקאים יותר השפעה על מינוי שופטים מהכנסת הבאה, ב-27 במרץ 2025, גם כן בהחרמת האופוזיציה [43]; וב-15 ביולי 2026 חוק שהופך את חוות הדעת המשפטיות של היועצת המשפטית לממשלה לחוות דעת מייעצת לממשלה, שייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2027 [46, 47]. כל השלושה קודמו בידי שותפות בקואליציה, בהן שמחה רוטמן מהציונות הדתית [42, 47]. רשומת הכנסת מראה את סטרוק מצביעה בעד כל השלושה: חוק הסבירות (64 בעד, אף אחד לא נגד), חוק בחירת שופטים (67 בעד, אחד נגד, 2 נכחו ולא הצביעו) וחוק היועץ המשפטי לממשלה (65 בעד, 51 נגד) [72, 74, 81].

האפשרות/ות הקרובה/ות: מתן יותר כוח לנבחרי הציבור מול בתי המשפט וסיום הכוח המחייב של חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה (continue-judicial-changes).

חקירת 7 באוקטובר

תקציר. סטרוק אמרה שהיא תומכת בחקירה, אבל היא חלק מהממשלה שהחליטה שלא להקים ועדת חקירה ממלכתית. אמירותיה מצביעות על חוסר אמון בוועדה שתוקם לפי החוק הקיים.

  • מעשה (החלטה קולקטיבית של הממשלה; הצבעות אישיות לא דווחו): ב-16 בנובמבר 2025 החליטה הממשלה שלא להקים ועדת חקירה ממלכתית ובמקומה לקדם ועדת חקירה שהרכבה "ישקף הסכמה רחבה בציבור ככל האפשר" [28]. במהלך הישיבה אמרה סטרוק: "יהיה קמפיין. קחו את זה בחשבון. מי שהצליח להקהות את דעת הקהל עם החטופים יצליח גם עם זה" [27]. כשמזכיר הממשלה אמר לה שבסוף תהיה ועדה, השיבה: "אני בעד חקירה" [29]. סטרוק אמרה לחדשות 12 שאמרה בישיבה שהחקירה צריכה לכלול גם את התקופה שלפני המלחמה, עד הסכמי אוסלו, כמו "מה שקרה בעקבות חטיפתו של הדר גולדין" [27].
  • מעשה (הצעת חוק קואליציונית; הצבעת הקריאה הראשונה אינה ברשומת הכנסת): ב-6 ביולי 2026 אישרה הכנסת בקריאה ראשונה הצעת חוק בתמיכת הקואליציה לוועדה ששישה מחבריה ייבחרו ברוב של שני שלישים מהכנסת או, אם לא יהיה רוב כזה, שלושה בידי הקואליציה ושלושה בידי האופוזיציה, עם חטופים ששבו או משפחות שכולות כמשקיפים. היא עברה 59 מול 0 כשהאופוזיציה מחרימה [31]. רשומת הצעות החוק של הכנסת מראה שהצעת החוק עברה להכנה לקריאה שנייה ושלישית ב-6 ביולי 2026, אבל אין רשומה של הצבעת כל חבר כנסת בקריאה הראשונה בשירותי ההצבעות שהכנסת מפרסמת [77]. בקריאה הטרומית של הצעת החוק ב-24 בדצמבר 2025, שעברה ברוב של 53 מול 48 עם נמנע אחד, רשומת הכנסת מראה את סטרוק מצביעה בעד [76]. הממשלה אמרה לבית המשפט העליון שהיא רואה את עצמה מוסמכת להחליט אם, מתי ובאיזה מנדט להקים חקירה [30].

האפשרות/ות הקרובה/ות: ועדה שתמונה באמצעות הכנסת (commission-appointed-by-knesset-balance), על סמך החלטת הממשלה והצעת החוק הקואליציונית, שסטרוק שותפה להן, והצבעתה הרשומה בעד הצעת החוק בקריאה הטרומית [76]. אמירותיה שלה מוגבלות.

דת ומדינה

תקציר. סטרוק תומכת בתפקיד חזק של היהדות האורתודוקסית ושל הרבנות הראשית בחיים הציבוריים, מתנגדת להכרה בחלופות בגיור, והיא הגנה על פטורים דתיים לנותני שירותים. היא אומרת שהיא מתנגדת לכפייה בחיים הפרטיים, אבל רוצה שהמרחב הציבורי של המדינה והנהלים הרשמיים שלה יתנהלו לפי ההלכה.

  • הצהרה (2022): "אנחנו לא בעד כפייה, אבל אנחנו חושבים ודורשים שהמרחב הציבורי ינוהל כמדינה יהודית. התהליכים הרשמיים של המדינה צריכים להיות לפי דת משה וישראל" [4].
  • רקע מתוארך (2014; מעשה, תקופת הבית היהודי): כחברת ועדת החוקה במרץ 2014 הגישה סטרוק עשרות הסתייגויות שעצרו הצעת חוק גיור של חבר הכנסת אלעזר שטרן, שהייתה מאפשרת לכל רב עיר לגייר בלי מעורבות הרבנות הראשית. במקומה תמכה בהצעת חוק של הבית היהודי ששמרה חבר אחד של הרבנות הראשית בכל בית דין לגיור. היא אמרה: "המטרה אינה לחזק את הרב יוסף או את ש״ס אלא למנוע פגיעה במעמד הרבנות הראשית", ו"אנחנו לא מוכנים לתת להם למכור מוצר מזויף לאנשים שבאים להצטרף לעם היהודי" [55].
  • הצהרה והתחייבות קואליציונית (2022): בדצמבר 2022 אמרה סטרוק שרופא יכול לסרב לטיפול שמפר את אמונתו הדתית "כל עוד יש מספיק רופאים אחרים שיכולים לתת את השירות הזה", בהקשר של תיקון לחוק איסור ההפליה שמפלגתה ניסחה ושהסכמים קואליציוניים קבעו. אחרי ביקורת אמרה שהתכוונה להליכים רפואיים מסוימים, לא למטופלים להט"בים; נתניהו כינה את דבריה "בלתי קבילים" [54].
  • מעשה (המשרד): משרדה קלט את אגף התרבות היהודית של משרד החינוך ואת מינהלת הזהות היהודית של משרד השירותים הדתיים [19], והוסיף העשרה ביהדות, בציונות ובמורשת לשירות הלאומי [62].
  • מעשה: ב-13 ביולי 2026 העבירה הכנסת את חוק יסוד: לימוד תורה ברוב של 63 מול 52 [53]. רשומת הכנסת מראה את סטרוק מצביעה בעדו בכל שלוש ההצבעות עליו: הקריאה הטרומית ב-10 ביוני 2026 (56 בעד, 43 נגד), הקריאה הראשונה ב-1 ביולי 2026 (63 בעד, 53 נגד) והקריאה השלישית (63 בעד, 52 נגד) [78, 79, 80]. כפי שדיווח הג'רוזלם פוסט, בהצבעה ביוני שישה משבעת חברי הכנסת של סיעת הציונות הדתית תמכו בו, וחבר הכנסת משה סולומון הצביע נגד [15, 78]; הרשומה מראה את סולומון מצביע נגד שוב בקריאה הראשונה ובעד בקריאה השלישית [79, 80].

האפשרות/ות הקרובה/ות: חיזוק האופי היהודי של המדינה והשארת נישואים, גירושים וגיור רק בידי הרבנות האורתודוקסית (strengthen-jewish-character). אמירתה שהיא מתנגדת לכפייה בחיים הפרטיים מרמזת שלא הייתה אוכפת בחוק כל נקודה באפשרות הזאת.

עמדות בולטות נוספות

מדינה פלסטינית והסכמי אוסלו

  • הצהרה: סטרוק מתארת את הסכמי אוסלו כ"אסון הגדול של מדינת ישראל" ואומרת שמטרתה הפוליטית היא להפוך את הנסיגות של אוסלו ושל ההתנתקות ב-2005 [23].
  • הצהרה: ביולי 2024 כתבה שקידום הרעיון של מדינה פלסטינית "הוא פרס לטרור" ושישראל חייבת "למנוע את הקמתה בכל דרך" [33].

שירות לאומי ומכינות קדם-צבאיות

  • מעשה: כשרה האחראית על השירות הלאומי-אזרחי, השיקה סטרוק בינואר 2025 רפורמה: מערך מיון לאומי אחד במקום שמונה ארגוני שירות נפרדים, הכשרה מקצועית, תוכניות תמיכה חדשות ולימודי ערב לבחירה ביהדות, בציונות ובמורשת [62]. כיפה דיווח שהשירות הלאומי עבר באותה שנה את רף 20,000 המתנדבים, ובהם 5,782 מהחברה הערבית והדרוזית ו-1,535 חרדים [62].
  • מעשה: משרדה מפקח גם על מכינות קדם-צבאיות [19]. במאי 2026 אמרה שהסכימה עם הרמטכ"ל על הקמת עוד חוות ביהודה ושומרון ועוד מכינות לאורך המסדרון המזרחי [23].

התיישבות כפרית בנגב ובגליל

  • מעשה: משרדה של סטרוק מקדם יישובים חדשים והנחות בקרקע בגליל ובנגב (ראו דיור) [58–60]. היא אמרה ביולי 2024 שההתיישבות "בכל תחומיה, ובעיקר באזורים האסטרטגיים" נמשכת למרות המלחמה [60], ושלצד יהודה ושומרון היא מקדמת יישובים באזורי עדיפות לאומית, במיוחד באזורים שפונו בדרום ובצפון [35].

תמיכה ממשלתית במתיישבים והיחסים עם ארצות הברית

  • הצהרה: בפברואר 2023 אמרה סטרוק למתיישבים במאחזים ש"יצאתם בשליחותנו להקים את כל היישובים" ושממשלות חייבות לתמוך בהם; "אפילו האמריקאים יכולים להבין דבר כזה, אף שאנחנו לא צריכים את ההבנה שלהם" [61].
  • הצהרה: במאי 2026 אמרה שרוב השינויים הגדולים ביהודה ושומרון, כולל היישובים החדשים הראשונים והחוות, נעשו בתקופת כהונתו של ג'ו ביידן כנשיא, ושלא היה שינוי דרמטי בתקופת טראמפ [23].
  • הצהרה: כששאלו אותה במאי 2026 על דיווחים שבית הדין הפלילי הבינלאומי עשוי לבקש צו מעצר נגדה, אמרה שהיא רואה בכך "תעודת כבוד" משום שיהיה זה בגלל התיישבות, ושהיא לא נוסעת לחו"ל [23]. המחקר הזה לא מצא פעולה רשמית של בית הדין הפלילי הבינלאומי בעניינה.

לוחמות ביחידות קרביות ומסגרת צבאית לחיילים דתיים

  • הצהרה: במאי 2026 אמרה סטרוק שהיא שומעת רבנים בקהילתה, "אפילו מתונים", מוחים על שירות מעורב מגדרית בחיל השריון, שהצבא צריך להתחשב בכל הקשת של הציבור, ושהיא לא חוששת לחלוק על הרמטכ"ל בעניין הזה [23].

זכויות להט"ב ופטורים דתיים

  • הצהרה: ראו דת ומדינה: בדצמבר 2022 הגנה על מתן אפשרות לנותני שירותים, כולל רופאים, לסרב לשירותים שמפרים את אמונתם הדתית אם אחרים יכולים לספק אותם, ואחר כך הבהירה שהתכוונה להליכים מסוימים ולא ללהט"בים [54].

ועדות קבלה ביישובים קטנים

  • הצהרה: סטרוק תומכת בחוק מ-2023 שהרחיב את ועדות הקבלה (המסננות תושבים חדשים) ליישובים של עד 700 משפחות, ובספטמבר 2024 האשימה את רשות מקרקעי ישראל בחסימת יישומו [59].

יישובי עוטף עזה והצפון

  • הצהרה: סטרוק אומרת שמשרדה נותן עדיפות ליישובים באזורי עדיפות לאומית, "בדגש על האזורים שפונו בדרום ובצפון" [35]. תחת משרדה עבדו מתנדבי שירות לאומי עם מפונים מיישובי עוטף עזה והצפון ועזרו בהכנות לחזרתם [62].

עמדה לגבי קואליציה

עתיד אחד עצמה לא פרסמה אמירה נפרדת על קואליציות. האמירות להלן הן של סטרוק ושל שותפותיה לרשימה.

  • סטרוק, 21 בפברואר 2021: היא קראה לנפתלי בנט להתחייב שלא להצטרף לממשלה שאינה ימנית: "השאלה אינה אם הממשלה בראשות נתניהו או לא, אלא אם הממשלה כוללת את השמאל או לא." היא אמרה שהציונות הדתית "לא בכיס של נתניהו": ההסכם שלה היה להיות איתו אם יקים ממשלה שתעסוק ב"זהות יהודית ובארץ ישראל" [21].
  • הציונות הדתית, 23 בפברואר 2021: המפלגה סירבה לחתום על התחייבות נאמנות לנתניהו, ואמרה: "הנאמנות היחידה שלנו היא לדרך ולערכים [שלנו], ונהיה חלק רק מממשלה שמבטאת אותם" [66].
  • סמוטריץ', אוגוסט 2026: הוא אמר שהוא נשאר שותפו של נתניהו ושנשאר בממשלה לאורך הקדנציה תוך הצבת "קווים אדומים" [14]. הג'רוזלם פוסט דיווח שהוא שלל הישענות על מפלגות ערביות להקמת ממשלה, ואמר שממשלה עם רע"מ תהיה גרועה ממתקפת 7 באוקטובר [15].
  • זהות: לפי הסכם 1 בספטמבר 2026, זהות תנהל משא ומתן קואליציוני בנפרד מהציונות הדתית אחרי הבחירות [13].

רקורד של קיום התחייבויות כאלה.

  • ב-2021 אמרה סטרוק שהציונות הדתית תצטרף רק לממשלה ימנית שאינה כוללת את השמאל [21], ואופיר סופר אמר שהמפלגה לא יכולה לשבת בקואליציה עם רע"מ. היא לא הצטרפה לממשלת בנט–לפיד ועברה לאופוזיציה [10, 21].
  • בקדנציה 2022–2026 הזהירה סטרוק שוב ושוב מפני עסקאות עם חמאס. במאי 2024 אמרה שלממשלה שתקבל עסקה כזאת "אין שום זכות להתקיים" [24]. כשהממשלה אישרה עסקאות בינואר 2025 ובאוקטובר 2025, שרי הציונות הדתית הצביעו נגד, כפי שדווח (הצבעתה של סטרוק עצמה מדווחת לגבי אוקטובר 2025), אבל נשארו בממשלה [23, 25, 26]. סמוטריץ' תיאר את הישארותם כפעולה "באחריות" תוך הצבת קווים אדומים [14].
  • סתירה: כששאלו אותה במאי 2024 אם מפלגת הציונות הדתית תעזוב את הממשלה אם תיחתם עסקה כזאת, השיבה סטרוק שלממשלה כזאת "אין שום זכות להתקיים" [24]; אחרי שהממשלה אישרה את עסקאות ינואר 2025 ואוקטובר 2025, היא נשארה שרה בה [11, 23, 25]. לא נמצא הסבר של סטרוק; יושב ראש המפלגה סמוטריץ' תיאר את ההישארות בממשלה כפעולה "באחריות" תוך הצבת קווים אדומים [14].

רקורד: הבטחות מול ביצוע

סטרוק שרה מאז דצמבר 2022 [11, 18], ולכן אפשר להשוות את הרקורד שלה להתחייבויות שלה ושל מפלגתה.

התחייבות מקור ההתחייבות מה קרה
משרד משימות לאומיות חדש למפלגת הציונות הדתית, עם סמכויות בהתיישבות, בשירות לאומי ובזהות יהודית ההסכם הקואליציוני, 1 בדצמבר 2022 [20]; סמכויות המשרד כפי שדווחו בהקמת הממשלה [18] בוצע. המשרד הוקם; בפברואר 2023 הפך לעצמאי עם אגפי התיישבות, זהות יהודית ושירות לאומי [19].
להסדיר מאחזים ולקדם התיישבות ביהודה ושומרון התוכניות שסטרוק מסרה עם כניסתה לתפקיד [19]; ההסכם הקואליציוני [20] בוצע במידה רבה. המשרד מימן ציוד ביטחוני למאחזים ולחוות [37, 38]; הממשלה אישרה 22 יישובים חדשים במאי 2025, ואת זה תיארה סטרוק כהבטחה שקוימה [36]; היא אומרת שיישובים וחוות חדשים שינו את "כל התפיסה של האזור" [23].
לבטל את חוק ההתנתקות בצפון השומרון הצבעתה של סטרוק ב-2021 [48, 49] בוצע. הכנסת ביטלה את הסעיפים הרלוונטיים במרץ 2023 [32]; חומש וסא-נור נכללו בהחלטה ממאי 2025 [36].
להחיל ריבונות ישראלית על יהודה ושומרון אמירות של סטרוק [33] לא בוצע. הכנסת אישרה רק גילוי דעת ביולי 2025 [34]. סטרוק אמרה במאי 2026: "לא החלנו ריבונות... לא הצלחנו" [23].
להשמיד את חמאס ולא לסיים את המלחמה בעסקה לפני כן אמירות של סטרוק [24] לא בוצע בתנאים שלה. הממשלה אישרה את עסקאות ינואר 2025 ואוקטובר 2025 למרות התנגדותה; היא נשארה בממשלה [23, 25, 26].
לבצע רפורמה בשירות הלאומי התוכניות שסטרוק מסרה [19] בוצע בחלקו. הרפורמה החלה בינואר 2025 [62].
הנחות בקרקע למשפחות צעירות בנגב ובגליל תוכנית בהובלת סטרוק, 2023 [58] בוצע בחלקו. הממשלה ורשות מקרקעי ישראל אימצו מתווה ביוני 2024 [59]; סטרוק אמרה בספטמבר 2024 שהרשות אינה מיישמת אותו, ואילו הרשות אמרה שאישרה יותר מ-1,000 עסקאות בהנחה [59].
שינויים במערכת המשפט אמירות של סטרוק [41] בוצע בחלקו בידי הקואליציה: חוק הסבירות (2023), חוק בחירת שופטים (2025, מהכנסת הבאה), חוק היועץ המשפטי לממשלה (2026, מינואר 2027) [42, 43, 46, 47].

הרקורד מהכנסות הקודמות (הבית היהודי, 2013–2015). בכנסת ה-19 הייתה סטרוק חברת כנסת בקואליציה. היא הצביעה בעד חוק גיוס החרדים מ-2014 ובעד חוק שירות לאומי-אזרחי [48–50], הצביעה בעד חוק התחרות במזון מ-2014 [48, 49], ועצרה את הצעת חוק הגיור של אלעזר שטרן [55].

הליכים משפטיים או אתיים הנוגעים להנהגה

לא נמצאו כתבי אישום, הרשעות או חקירות רשמיות הנוגעים למנהיגי המפלגה.

מה נבדק: חיפושי חדשות בעברית ובאנגלית אחר כתבי אישום, חקירות משטרה, החלטות של היועץ המשפטי לממשלה או של פרקליט המדינה, פסקי דין, ממצאים של מבקר המדינה והחלטות של ועדת האתיקה של הכנסת הנוגעים לאורית סטרוק, ואחר פעולות רשמיות הנוגעות למימון משרדה ולמינויים בו. לא נמצא ממצא של מבקר המדינה, חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה או החלטה של ועדת האתיקה שמזכירים אותה בשמה. לא נמצאה פעולה רשמית הנוגעת לשימוש בעתיד אחד כמבנה מפלגתי רשום ב-2021, ב-2022 וב-2026.

בקשה לפסול את הרשימה (נדחתה). בספטמבר 2026 דחתה ועדת הבחירות המרכזית בקשה לפסול את רשימת הציונות הדתית–זהות, שסטרוק מתמודדת בה, והרשימה אושרה ב-27 בספטמבר 2026 [88]. סטרוק לא הייתה בין המועמדים שנזכרו בשמם בבקשה.

ההליכים בבית המשפט העליון על כספי קואליציה למשרד שסטרוק עומדת בראשו מתוארים בפרק יהודה ושומרון. הם אינם מפורטים כאן משום שהם נוגעים להליך של ועדת הכספים של הכנסת ואינם הליך נגדה או נגד המפלגה [69, 70, 71].

מקורות

  1. CEC candidate-list page (26th Knesset): "הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ' וזהות בראשות משה פייגלין", list submitted on behalf of National Union–Tkuma, Zehut and Atid Echad. Central Elections Committee (copy hosted by the Israel Democracy Institute), 8 September 2026. https://www.idi.org.il/media/32318/%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%AA%D7%99%D7%AA.pdf
  2. ועדת הבחירות המרכזית פרסמה את הפתקים של כל המפלגות לכנסת ה-26 (Amir Ettinger). Ynet, 27 September 2026. https://www.ynet.co.il/news/article/s1ibdii5fe
  3. CEC candidate-list page (25th Knesset): "הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ ועוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר". Central Elections Committee (copy hosted by the Israel Democracy Institute), 14 September 2022 (updated 12 October 2022). https://www.idi.org.il/media/18439/%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%AA%D7%99%D7%AA-2022.pdf
  4. ח"כ סטרוק נרשמה תחת מפלגה אחרת: "זה טכני, לא נפרדים מאופציות שיש ביד" (Dudu Erez, Yoav Rabinovich). Ynet, 20 September 2022. https://www.ynet.co.il/news/article/b1unjuvbi
  5. Ethiopia: Ethiopian Jew out to make history as Israelis vote. Pambazuka News, 28 March 2006. https://pambazuka.org/node/32741
  6. Avraham Neguise (biography). Jewish Virtual Library, undated (accessed 7 October 2026). https://www.jewishvirtuallibrary.org/avraham-neguise
  7. Israel's 'anti-porn party' launches campaign with provocative ad. The Jerusalem Post, 25 February 2015. https://www.jpost.com/israel-elections/israels-anti-porn-party-launches-campaign-with-provocative-ad-392160
  8. אופיר סופר שובץ במקום ה-28 בליכוד (Hezki Baruch). Arutz Sheva (INN), 5 February 2021. https://www.inn.co.il/news/466847
  9. בליכוד הגישו את הרשימה: אופיר סופר הוצב במקום 28 (Adiel Shavit). Kipa, 4 February 2021. https://www.kipa.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99/1106264-%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%95-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%A8-%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8-%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%91-%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9D-28/
  10. רשמית: אופיר סופר חוזר למפלגת הציונות הדתית. Srugim, 14 June 2021. https://www.srugim.co.il/571778
  11. Knesset data: KNS_PersonToPosition table (positions, factions, committees and ministerial posts of MKs; entries for Orit Malka Strock, Ofir Sofer, Itamar Ben Gvir, Avi Maoz and the other Religious Zionism faction members). Knesset, via the Open Knesset data mirror (rows updated to September 2026), accessed 7 October 2026. https://production.oknesset.org/pipelines/data/members/kns_persontoposition/kns_persontoposition.csv
  12. חוק מימון מפלגות, תשל"ג-1973 (Party Financing Law; definitions and section 12 on joint lists). Hebrew Wikisource (text of the law as amended), accessed 7 October 2026. https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%A4%D7%9C%D7%92%D7%95%D7%AA
  13. Smotrich, Feiglin agree on joint election run in bid to clear Knesset threshold (Moran Azulay). Ynetnews, 1 September 2026. https://www.ynetnews.com/article/h19j11ueogl
  14. Bezalel Smotrich rejects renewed alliance with Itamar Ben-Gvir in Israel's 2026 election. The Jerusalem Post, 13 August 2026. https://www.jpost.com/israel-election-2026/article-905489
  15. What does Bezalel Smotrich's Religious Zionist Party stand for? The Jerusalem Post, 18 August 2026. https://www.jpost.com/israel-election-2026/article-905686
  16. הפתעה בציונות הדתית: התוצאות המלאות של הפריימריז שהכריעו (Kobi Israel). Kikar HaShabbat, 26 July 2026. https://www.kikar.co.il/articles/religious-zionism-primaries-results-smotrich-stroo
  17. Religious Zionist Party, Bezalel Smotrich unveil primary candidates for Knesset list (Keshet Neev). The Jerusalem Post, 22 July 2026. https://www.jpost.com/israel-news/politics-and-diplomacy/article-903361
  18. Who's who in the new Netanyahu-led government. The Times of Israel, 29 December 2022 (updated 9 January 2023). https://www.timesofisrael.com/whos-who-in-the-new-netanyahu-led-government/
  19. What is Orit Struck's Settlement and National Missions Ministry? The Jerusalem Post, 19 February 2023. https://www.jpost.com/israel-news/politics-and-diplomacy/article-732064
  20. Netanyahu's Likud signs coalition deal with Religious Zionism Party (Moran Azulay). Ynetnews, 1 December 2022. https://www.ynetnews.com/article/rkla1dupi
  21. אורית סטרוק באולפן ערוץ 7: "אנחנו לא בכיס של נתניהו" (Uzi Baruch). Arutz Sheva (INN), 21 February 2021. https://www.inn.co.il/news/468646
  22. Jewish Home MK praises God for taking Sharon from office in 2006. The Times of Israel, 12 January 2014. https://www.timesofisrael.com/jewish-home-mk-praises-god-for-taking-sharon-from-office-in-2006/
  23. אורית סטרוק על מות בתה שושנה: "אני באבל גם על הייסורים שלה" (interview, "120 ואחת" podcast; Moran Azulay). Ynet, 20 May 2026. https://www.ynet.co.il/news/120andone/article/bydf11m00kzg
  24. Minister Strock: Gov't has no right to throw war away to save hostages. The Jerusalem Post, 1 May 2024. https://www.jpost.com/breaking-news/article-799337
  25. Government approves the hostage deal after seven hours of deliberation. The Jerusalem Post, 17 January 2025. https://live.jpost.com/breaking-news/article-838033
  26. MKs praise Gaza deal to bring hostages home. The Jerusalem Post, 10 October 2025. https://jpost.com/israel-news/article-870019
  27. סטרוק: "לא יצאנו למלחמה כדי להשיב חטופים" (cabinet meeting quotes). N12 (Mako), 16 November 2025. https://www.mako.co.il/news-politics/2025_q4/Article-0352972019c8a91026.htm
  28. הממשלה החליטה: תוקם ועדת חקירה לא ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר. N12 (Mako), 16 November 2025. https://www.mako.co.il/news-politics/2025_q4/Article-30c4c6585fc8a91027.htm
  29. בג"ץ לממשלה: נמקו מדוע לא קמה ועדת חקירה ממלכתית. Walla News, 19 November 2025. https://news.walla.co.il/item/3795598
  30. Gov't to High Court: Revisions for Oct. 7 bill will reach first reading Monday. The Jerusalem Post, 1 July 2026. https://www.jpost.com/israel-news/politics-and-diplomacy/article-901117
  31. Israel parliament advances bill for inquiry into Oct 7 failures (AFP). Arab News, 6 July 2026. https://www.arabnews.com/node/2649901/middle-east
  32. Then we retake Gaza: Hardline minister hails repeal of West Bank Disengagement. The Times of Israel, 22 March 2023. https://www.timesofisrael.com/then-we-retake-gaza-hardline-minister-hails-repealing-of-west-bank-disengagement/
  33. הצבעה היסטורית בכנסת (article by Minister Orit Strock). Arutz Sheva (INN), 19 July 2024. https://www.inn.co.il/news/643529
  34. היסטוריה: הכנסת אישרה הצעה לריבונות ביהודה ושומרון. Srugim, 23 July 2025. https://www.srugim.co.il/1154456
  35. השרה אורית סטרוק על הגברת הבנייה בהתנחלויות: "זו כמו תקופה של נס" (Moran Azulay). Ynet, 7 July 2024. https://www.ynet.co.il/news/article/hyqqkiwdr
  36. Israel Katz, Bezalel Smotrich form plan for 22 West Bank settlements. The Jerusalem Post, 29 May 2025. https://www.jpost.com/israel-news/article-855842
  37. Israeli government quietly sends more than $20 million to unauthorized West Bank settler outposts (Associated Press). PBS News, 23 July 2024. https://www.pbs.org/newshour/world/israeli-government-quietly-sends-more-than-20-million-to-unauthorized-west-bank-settler-outposts
  38. Government allocates NIS 50 million for illegal, often violent settlement outposts (Jeremy Sharon). The Times of Israel, 25 March 2026. https://www.timesofisrael.com/government-allocates-nis-50-million-for-illegal-often-violent-settlement-outposts/
  39. Government allots 1 billion shekel to fund settlements (Amitay Gazit, Calcalist). Ynetnews, 16 August 2023. https://www.ynetnews.com/article/hjjim4qh2
  40. Minister to security heads who slammed settler terror: "Who are you? Wagner Group?" The Times of Israel, 26 June 2023. https://www.timesofisrael.com/minister-to-security-heads-who-slammed-settler-terror-who-are-you-wagner-group/
  41. Sovereignty Movement rallies in favor of judicial reform plan. Israel National News, 12 March 2023. https://www.israelnationalnews.com/news/368619
  42. Knesset enacts law to abolish reasonableness standard. Globes, 24 July 2023. https://en.globes.co.il/en/article-1001453127
  43. Knesset passes Judicial Selection Law. Globes, 27 March 2025. https://en.globes.co.il/en/article-1001506201
  44. Cabinet votes unanimously to fire Attorney General. Globes, 4 August 2025. https://en.globes.co.il/en/article-1001518073
  45. בג"ץ בצו נגד פיטורי היועמשי"ת - שר המשפטים משיב: "לא יהיה". ICE, 2 September 2025. https://www.ice.co.il/law/news/article/1082132
  46. The Law to Weaken the Role of the Attorney General. Israel Democracy Institute, 9 July 2026. https://en.idi.org.il/articles/64986
  47. היסטוריה בכנסת: אושר סופית החוק לפיצול והסדרת סמכויות היועמ"ש (Eli Prush). JDN, 15 July 2026. https://www.jdn.co.il/news/2693731/
  48. Knesset plenum votes: approved vote headers (view_vote_rslts_hdr_approved; votes 19431, 20592, 20597, 20709, 34096, 34099, 34100, 34101, 34102). Knesset, via the Open Knesset data mirror, accessed 7 October 2026. https://production.oknesset.org/pipelines/data/votes/view_vote_rslts_hdr_approved/view_vote_rslts_hdr_approved.csv
  49. Knesset plenum votes: per-MK results (vote_rslts_kmmbr_shadow; 1,275,825 rows, counted from raw rows). Knesset, via the Open Knesset data mirror, accessed 7 October 2026. https://production.oknesset.org/pipelines/data/votes/vote_rslts_kmmbr_shadow/vote_rslts_kmmbr_shadow.csv
  50. Knesset passes draft law requiring haredi Orthodox men to serve. Jewish Telegraphic Agency, 12 March 2014. https://www.jta.org/2014/03/12/israel/knesset-passes-draft-law-requiring-haredi-orthodox-men-to-serve
  51. "ללא כל סנקציות": החרדים נגד חוק הגיוס של בועז ביסמוט. Maariv, 27 November 2025. https://www.maariv.co.il/news/politics/article-1256480
  52. הציונות הדתית של סמוטריץ הכריעה: לקדם את חוק הגיוס, לא לפרק את הממשלה. Walla News, 10 December 2025. https://news.walla.co.il/item/3800468
  53. Basic Law: Torah Study Passes Second and Third Reading in Knesset (Amir Ettinger). Ynetnews, 13 July 2026. https://www.ynetnews.com/article/k5au70q9c
  54. Israeli politician suggests doctors could refuse to treat gay patients (Ben Lynfield). The Guardian, 26 December 2022. https://www.theguardian.com/world/2022/dec/26/israeli-politician-suggests-doctors-could-refuse-to-treat-gay-patients
  55. אורית סטרוק: "שטרן לא עושה צעד בנושא חוק הגיור בלי להתייעץ עם הרפורמים" (Hanan Greenwood). Kipa, 21 March 2014. https://www.kipa.co.il/now/56123.html
  56. החלטה דרמטית בממשלה: חצי מיליארד שקלים יוסטו מיידית. ICE, 16 July 2026. https://www.ice.co.il/local-news/news/article/1121369
  57. תקציב המדינה לשנת 2025 עבר בסערה: קיצוצים בתקציב לעוטף עזה. Kipa, 25 March 2025. https://www.kipa.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/1201159-0/
  58. בשורה לחיילים משוחררים וזוגות צעירים: המדינה מחלקת קרקעות (David Zoldan). ICE, 13 September 2023. https://www.ice.co.il/local-news/news/article/980452
  59. אורית סטרוק לרה"מ: התערב למימוש ההנחות על קרקעות בגליל ובנגב. Ynet, 5 September 2024. https://www.ynet.co.il/economy/article/hjnevephc
  60. אחרי 30 שנה: עיר חדשה עומדת לקום בישראל. ICE, 24 July 2024. https://www.ice.co.il/realestate/news/article/1022310
  61. השרה סטרוק מתגרה באמריקאים: "לא צריכים את ההבנה שלהם". ICE, 14 February 2023. https://www.ice.co.il/local-news/news/article/935082
  62. השירות הלאומי אזרחי קופץ מדרגה בחזית האזרחית. Kipa, 7 January 2025. https://www.kipa.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/1195601-0/
  63. נתניהו תמך בהפסקת אש עם חיזבאללה; שרים התנגדו בחריפות (Kobi Israel). Kikar HaShabbat, 5 June 2026. https://www.kikar.co.il/articles/netanyahu-hezbollah-ceasefire-ministers-opposition
  64. הדיון בקבינט: חופש פעולה בלבנון - גם אם ההסכם לא יתממש. Walla News, 5 June 2026. https://news.walla.co.il/item/3843372
  65. הקבינט אישר את הסדר הפסקת האש בלבנון. Walla News, 26 November 2024. https://news.walla.co.il/item/3707466
  66. Haredi parties pledge loyalty to Netanyahu; Smotrich's Religious Zionism doesn't. The Times of Israel, 23 February 2021. https://www.timesofisrael.com/haredi-parties-pledge-loyalty-to-netanyahu-refuse-to-join-any-other-coalition/
  67. מייסד 'עתיד אחד': "לא ניתן ליאיר לפיד להעתיק את השם". Kikar HaShabbat, 15 April 2012. https://www.kikar.co.il/political-news/94414
  68. מפלגת 'מגנים על ילדנו' הסירה את מועמדותה. Srugim, 11 March 2015. https://www.srugim.co.il/110005
  69. High Court freezes millions in coalition funds for ultra-Orthodox institutions, settlements. Ynetnews, 5 August 2026. https://www.ynetnews.com/article/hkhbdtgigl
  70. High Court freezes NIS 409m. in coalition transfers. The Jerusalem Post, 24 August 2026. https://jpost.com/israel-news/politics-and-diplomacy/article-906422
  71. בג"ץ הקפיא העברת 400 מיליון שקל לחרדים ולמשרד של סטרוק. Calcalist, 24 August 2026. https://www.calcalist.co.il/article/bkrkelcdge
  72. Plenum vote 39785: חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3) (third reading; 64 for, none against). Knesset vote-details service (official per-MK record), accessed 2026-10-07, 2023-07-24. https://www.knesset.gov.il/WebSiteApi/knessetapi/Votes/GetVoteDetails/39785
  73. Plenum vote 43638: חוק התקציב לשנת הכספים 2025, התשפ"ה-2025 (third reading; 66 for, 52 against; filed under the sitting of 24 March 2025). Knesset vote-details service (official per-MK record), accessed 2026-10-07, 2025-03-24. https://www.knesset.gov.il/WebSiteApi/knessetapi/Votes/GetVoteDetails/43638
  74. Plenum vote 43884: חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 4) (third reading; 67 for, 1 against, 2 present not voting). Knesset vote-details service (official per-MK record), accessed 2026-10-07, 2025-03-27. https://www.knesset.gov.il/WebSiteApi/knessetapi/Votes/GetVoteDetails/43884
  75. Plenum vote 44413: הצעה דחופה לסדר היום בנושא: "החלת הריבונות ביהודה, שומרון ובקעת הירדן" (summary motion; 71 for, 13 against). Knesset vote-details service (official per-MK record), accessed 2026-10-07, 2025-07-23. https://www.knesset.gov.il/WebSiteApi/knessetapi/Votes/GetVoteDetails/44413
  76. Plenum vote 44946: הצעת חוק ועדת חקירה ממלכתית-לאומית לאירועי טבח שמיני עצרת התשפ״ד (טבח 7 באוקטובר 2023) (preliminary reading; 53 for, 48 against, 1 abstention). Knesset vote-details service (official per-MK record), accessed 2026-10-07, 2025-12-24. https://www.knesset.gov.il/WebSiteApi/knessetapi/Votes/GetVoteDetails/44946
  77. Bill record 2237628: הצעת חוק ועדת חקירה ממלכתית-לאומית לאירועי טבח שמיני עצרת התשפ״ד (טבח 7 באוקטובר 2023), התשפ"ו-2026 (status: preparation for second and third reading; record last updated 6 July 2026). Knesset parliament information service (KNS_Bill), accessed 2026-10-07, 2026-07-06. https://www.knesset.gov.il/OdataV4/ParliamentInfo/KNS_Bill(2237628)
  78. Plenum vote 46121: הצעת חוק-יסוד: לימוד תורה (preliminary reading; 56 for, 43 against). Knesset vote-details service (official per-MK record), accessed 2026-10-07, 2026-06-10. https://www.knesset.gov.il/WebSiteApi/knessetapi/Votes/GetVoteDetails/46121
  79. Plenum vote 46181: הצעת חוק-יסוד: לימוד תורה (first reading; 63 for, 53 against). Knesset vote-details service (official per-MK record), accessed 2026-10-07, 2026-07-01. https://www.knesset.gov.il/WebSiteApi/knessetapi/Votes/GetVoteDetails/46181
  80. Plenum vote 46248: חוק-יסוד: לימוד תורה (third reading; 63 for, 52 against). Knesset vote-details service (official per-MK record), accessed 2026-10-07, 2026-07-13. https://www.knesset.gov.il/WebSiteApi/knessetapi/Votes/GetVoteDetails/46248
  81. Plenum vote 46462: חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח), התשפ"ו–2026 (third reading; 65 for, 51 against). Knesset vote-details service (official per-MK record), accessed 2026-10-07, 2026-07-15. https://www.knesset.gov.il/WebSiteApi/knessetapi/Votes/GetVoteDetails/46462
  82. Plenum vote 34102: הצעת חוק יישום תכנית ההתנתקות (תיקון - ביטול סעיפי הפינוי ושינוי שם החוק), התשפ"א-2021 (42 for, 29 against; decision worded "להעביר את הצעת החוק לוועדה להכנה לקריאה שניה ושלישית"). Knesset vote-details service (official per-MK record), accessed 2026-10-12, 2021-05-10. https://www.knesset.gov.il/WebSiteApi/knessetapi/Votes/GetVoteDetails/34102
  83. Bill record 2156175: הצעת חוק יישום תכנית ההתנתקות (תיקון - ביטול סעיפי הפינוי ושינוי שם החוק), התשפ"א-2021 (private member's bill; status: preparation for first reading). Knesset parliament information service (KNS_Bill), accessed 2026-10-12, 2022-11-10. https://www.knesset.gov.il/OdataV4/ParliamentInfo/KNS_Bill(2156175)
  84. דוח על תוצאות ביקורת החשבונות השוטפים של הסיעות בכנסת העשרים וחמש לתקופה שבין 1.12.22 ל-31.12.23. State Comptroller of Israel, February 2025. https://library.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Documents/2025/2025-Knesset-25.docx
  85. Plenum vote 38405: הצעת חוק החלת הריבונות הישראלית על בקעת הירדן, התשפ"ג-2023 (preliminary reading; rejected, 14 for, 66 against). Knesset vote-details service (official per-MK record), accessed 2026-10-12, 2023-03-15. https://www.knesset.gov.il/WebSiteApi/knessetapi/Votes/GetVoteDetails/38405
  86. Plenum vote 42820: הצעת חוק החלת הריבונות הישראלית על בקעת הירדן, התשפ"ג-2023 (preliminary reading; rejected, 32 for, 56 against). Knesset vote-details service (official per-MK record), accessed 2026-10-12, 2025-01-22. https://www.knesset.gov.il/WebSiteApi/knessetapi/Votes/GetVoteDetails/42820
  87. קואליציית נתניהו הפילה את החוק להחיל ריבונות בבקעה. Srugim, 15 March 2023. https://www.srugim.co.il/773889-%d7%a7%d7%95%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%a0%d7%aa%d7%a0%d7%99%d7%94%d7%95-%d7%94%d7%a4%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%95%d7%a7-%d7%9c%d7%94%d7%97%d7%99%d7%9c-%d7%a8
  88. בנט ביקש – אבל בן גביר קיבל את האות המיתולוגית: אלה הפתקים של כל המפלגות. Ynet, 27 September 2026. https://www.ynet.co.il/news/elections2026/article/sjmed8uqgx
  89. הסכם קואליציוני לכינון ממשלה לאומית בין סיעת הליכוד בכנסת ה-25 לבין סיעת הציונות הדתית בכנסת ה-25 (signed coalition agreement, scanned copy; clause 118). Knesset, signed and tabled 28 December 2022 (accessed 12 October 2026). https://main.knesset.gov.il/mk/government/Documents/CA37-RZ.pdf

זמינות מידע

יש מספיק מידע ציבורי כדי להעריך את המפלגה הזאת, אבל כמעט כולו נוגע למועמדת היחידה שלה ולא למפלגה כארגון. לעתיד אחד כמפלגה כמעט אין נוכחות ציבורית משלה: אין מצע, אתר, דובר, מערכת בחירות או אמירות, ויש מועמדת אחת בלבד, אורית סטרוק. רשומת רשם המפלגות לא נפתחה, ולכן נושאי התפקידים הנוכחיים שלה והמועד שבו מחנה הציונות הדתית קיבל לידיו את הרישום לא אומתו. ההיסטוריה שלה (מפלגה ב-2006 בראשות אברהם נגוסה, רשימה בשם אחר ב-2015, מסגרת עבור אופיר סופר ב-2021, ומסגרת עבור סטרוק ב-2022 וב-2026) מתועדת בדיווחי חדשות, בהגשות לוועדת הבחירות המרכזית וברשומות סיעות הכנסת.

המידע על סטרוק, המועמדת היחידה של המפלגה, רב: היא כיהנה כחברת כנסת בשלוש כנסות ושרה מאז דצמבר 2022, הצבעותיה נמצאות ברשומות הכנסת של כל חבר כנסת, ויש סיקור עיתונאי נרחב של פעולות משרדה ושל אמירותיה. לכן המסמך הזה נשען על הרקורד שלה, שנבנה כחברת כנסת וכשרה מטעם הבית היהודי או הציונות הדתית, ולא בשמה של עתיד אחד.

פערים: אתר הכנסת עצמו ומאגר ההצבעות שלה, וכן gov.il, לא היו נגישים מסביבת המחקר המקורית. הצבעות עד 2021 נספרו ממראה Open Knesset של נתוני הכנסת. לגבי הכנסת ה-25 (2022–2026), ההצבעות האישיות של סטרוק בהצבעות בכנסת המצוטטות כאן נבדקו מול הרשומות הרשמיות של הכנסת של כל חבר כנסת ב-7 באוקטובר 2026 [72–81]; להצבעה בקריאה הראשונה על הצעת החוק לחקירת 7 באוקטובר (6 ביולי 2026) אין רשומה מפורסמת של כל חבר כנסת, ולהצבעות הממשלה אין רשומה ציבורית של כל שר, ולכן אלה נשענות על דיווחי עיתונות ומסומנות ככאלה. לא נמצאה עמדה בנושא הפשיעה בחברה הערבית או יוקר המחיה, והראיות בנושא איראן דלות.